כך הכנסנו את איתי תורג'מן לכושר

אמיתי גזית

מזה כשלושה חודשים אנחנו מכינים את השחקן איתי תורג'מן לטריאתלון הראשון בחייו. מאמן הטריאתלון הוותיק רן שילון, הבעלים של חברת "אנדיור", לקח אותו בידיים לבקשתנו, ואיתי רץ, שוחה ומדווש. בתחילת יוני הוא אמור להתחרות במקצה הספרינט בטריאתלון תל אביב. מה קורה אתו בינתיים?

בתצלום: המאמן רן שילון ואיתי תורג'מן, בתהליך המהפך

את השינוי שחל באיתי תורג'מן אי אפשר למדוד בסטופר, זה גם לא עניין של אחוזי שומן או דופק מאמץ מרבי. אין לי נתון שימחיש את המהפך שהוא עבר, אבל הוא ניכר בשיחות איתו. אם בתחילת הדרך לא הינו בטוחים בסיכוייו לסיים טריאתלון הרי שהיום אני משוכנע שהוא יעשה את זה כמו גדול, ונדמה לי כי זה לא יהיה הטריאתלון האחרון בחייו. בתחילת הדרך הוא נשמע מבולבל והיה נדמה כי אפילו משבר קטן יגרום לו לפרוש. חודשיים אחר-כך הוא נחוש וממוקד, מודע ליכולות הגופניות החדשות שלו ומשוכנע כי בעוד שבועיים הוא יסיים את הטריאתלון הראשון של חייו.

חלק משמעותי בשינוי שחל באיתי הוא הגמילה מעישון. הוא עישן כ-40 סיגריות ביום והפסיק בבת אחת. לא רק שמבחינה פיזית קל לו יותר להתאמן בלי עשן הסיגריות שחרך את ריאותיו, זהו גם אקט סימבולי המעיד על מעבר לאורך חיים ספורטיבי. כי תמונה של קופסת סיגריות הטמונה בכיס מכנסי הריצה לא מתיישבת עם ההיגיון ולא עם הרעיון.

בכלל, הגמילה העסיקה מאוד את איתי החודש. את השיחה שקיימנו בשלהי אפריל קצת אחרי פסח הוא פתח בהצהרה "יש לי בשורה", כשחקן קולנוע מקצועי הוא השתהה כמה רגעים אולי כדי להגביר את המתח ואז אמר "לא נגעתי בסיגריה אחת השבוע". הוא סיפר שזה התחבר לו עם הרעיון שחג החירות מסמל "השתחררתי מהדבר הזה, וגם עשיתי ניקיון כללי". טקס הפרידה מהסיגריות נערך בבית, הוא עישן סיגריה אחת לפרידה, נכנס למקלחת ויצא כאדם חדש.

ההתחלה לא הייתה קלה, היו לו רגעים קשים, למשל- אחרי ארוחות הוא חש סחרחורת, אבל התחושה חולפת אחרי 15 שניות. נראה כי הגמילה מעישון עושה לו טוב "לא יאמן איך כל הקלישאות עובדות" הוא אומר ומסביר כי בלי סיגריות "הריצות הרבה פחות סיוט וגם בישיבה על הגלשן קל יותר".

חודש אחר כך הוא עדיין לא מעשן ומדווח כי האימונים קלים הרבה יותר "פתאום יש לי אוויר, הגוף ממש מודה לי שאני לא מעשן".

איתי תורג'מן. מתמודד

חודש האימונים השני הוא תקופה בה הדברים מתחברים. בחודש הראשון איתי הסתגל לאורח החיים החדש, הוא התרגל לרוץ, לרכוב ולשחות. כעת עליו לחבר את כל המקצועות- הרי זהו האתגר שניצב לפניו ביוני. מתחילים באימונים המשלבים שני מקצועות - פעם הוא מתחיל בריצה וממשיך ברכיבה ובפעם אחרת הוא רוכב לבריכה וממשיך את האימון בשחייה. אחרי התקופה הדואלית הוא מתחיל לחבר את שלושת הענפים. הפעם הראשונה הייתה ב-11 במאי בה הוא עבר מרחקים דומים לאלה שהוא צפוי לעבור בטריאתלון במקצה הספרינט.

כמו בתחרות הוא שחה למרחק 750 מטר שהם 30 בריכות, הוא רכב 20 קילומטרים ורץ 8. היה לו קל, הוא סיים הכל ללא בעיות, רק בסופו של יום, אחרי כמה שעות עבודה הוא חש בעייפות רבה מהרגיל.

אי אפשר להתעלם מהמראה החיצוני של איתי. זה לא שהוא רזַה, הרי הוא אף-פעם לא היה שמן במיוחד. העניין הוא שגופו שבעבר נראה לי גרמי, נראה כעת מוצק וחטוב.
באחד ממדורי הפפראצ’י ראיתי תמונה שלו בחוף הים, אני מספר לו על כך ומחמיא "נהייתה לך גופה". הוא מודה על המחמאה אך חוזר ומדגיש כי מבחינתו המראה החיצוני הוא רק בונוס. בעיניו מה שחשוב הוא השינוי הפנימי כי תקופת האימונים הזו והשינויים שבאו בעקבותיה הם עבורו "מתנה לכל החיים".

* עוד על האימונים של איתי, הקשיים וההצלחות בגיליון מאי.

צילום: יונתן בלום; סגנון: גיא סילברמן