סיפורי המיתולוגיה, הטרגדיה היוונית, הפילוסופיה, האמנות והמדע של יוון העתיקה, כוכבי הזמר הגדולים של שרשרת האיים הים תיכוניים – מראשית קיומה העמידה יוון מורשת תרבותית ענפה ומפוארת, שהניחה את היסודות לתרבות של ימינו. דיוניסוס, אפלטון, סוקרטס. אפילו דאלארס, גליקריה ומלכת הזמר היווני חאריס אלקסיו, הם שמות שנשלפים בן רגע כשאנו נדרשים לתרבות יוונית. אבל נסו לחשוב על שם אחד של מעצב אופנה יווני שאתם מכירים?

 

"זו אמת שהאופנה היוונית עמדה מאחור במשך שנים רבות, אבל ישנה תחושה שהיא מתעוררת בימים אלו", מספרת מעצבת האופנה היוונייה סופיה קוקוסלאקי בראיון בלעדי ל-Xnet. "הכול מתחיל עם בתי ספר נכונים ותמיכה מהממשלה. בנוסף, השוק היווני עדיין קטן עבור מעצבים שבוחרים לקבוע ביוון את העסק שלהם". נשמע לכם מוכר?

 

הראיון עם קוקוסלאקי, מהמעצבות הצעירות הבולטות של העשור האחרון, מתקיים לרגל השקת קולקציית קיץ 2011, השנייה בעיצובה למותג "דיזל בלאק גולד", קו הפרמיום היוקרתי של ענקית האופנה האיטלקית דיזל. קוקוסלאקי הצטרפה לשורותיה ביוני 2009, שנתיים לאחר שבעל השליטה בחברה, איש העסקים רנצו רוסו, רכש חלק מרכזי מבית האופנה העצמאי שלה, שאותו השיקה מיד בסיום לימודיה ב-1999. "מצאתי בסופיה מישהי שיודעת להעביר רגשות באמצעות היצירות שלה ולפתח אופנה אלטרנטיבית לאישה של היום", סיפר רוסו בריאיון. "אני בטוח שבתוך זמן קצר המותג הזה ייהפך לשחקן חשוב בעולם המודרני של מותגי היוקרה"."רנצו ואני נפגשנו לפני כמה שנים", משחזרת היום קוקוסלאקי. "יש בינינו כבוד הדדי, ושמחתי להצטרף לעבודה משותפת איתו".

 

הלנה היפה

 

פרטים ביוגרפיים מעטים ידועים על קוקוסלאקי. היא נולדה באתונה ב-1972, למדה ספרות יוונית ואנגלית לתואר ראשון באוניברסיטה של אתונה ובסיום לימודיה עברה להתגורר בלונדון, שם התקבלה ללימודי אופנה בבית הספר לעיצוב סנטרל סיינט מרטינס. ב-1999 הציגה את קולקציית הביכורים שלה בשבוע האופנה בלונדון, וזכתה לשבחים מצד המבקרים. מאוחר יותר עבדה במשך שתי עונות במותג העור האיטלקי Ruffo Research ושיתפה פעולה עם ענקית האופנה הבריטית טופשופ, עבורה עיצבה קולקציות קפסולה. עם זאת, נדמה כי מעולם לא היתה חלק מגל מעצבים בריטי צעיר, אלא מעין אוטונומיה עצמאית בין הדור של סטלה מקרטני, אלכסנדר מקווין וחוסיין שאלאיין, לדור הצעיר והנוכחי שבו חברים מריוס שוואב וכריסטופר קיין.

 

שמלות הדראפה שהציעה מיד בסיום לימודיה כבשו את המסלול ואת מבקרי האופנה. שמלות פליסה עשירות בבד, בעלות נפילה קלה, כמעט מאגית על הגוף, כרטיס כניסה מיידי למועדון האלה ההלנית. כמעט כל כוכבנית קולנוע, מכריסטינה ריצ'י וקירסטן דאנסט, ועד להלן מירן הפכו אותה למעצבת החביבה עליהן, וב-2003 היא הוזמנה להציג בתערוכה Goddess: The Classical Mode, שהתקיימה אותה שנה במוזיאון המטרופוליטן בניו יורק.

 

 

ביורק בשמלה של קוקוסלאקי בטקס האולימפיאדה. ''זו היתה חוויה חזקה שלא תשוב על עצמה'' (צילום: gettyimages)
ביורק בשמלה של קוקוסלאקי בטקס האולימפיאדה. ''זו היתה חוויה חזקה שלא תשוב על עצמה'' (צילום: gettyimages)

 

 

שנה לאחר מכן בחרה בה ממשלת יוון לעצב את בגדיה של הזמרת ביורק, שהופיעה בערב פתיחת האולימפיאדה באתונה. קוקוסלאקי עיצבה עבור הזמרת האיסלנדית שמלת מקסי שנוצרה מיריעות בד שיפון בצבעי תכלת ולבן, והקנתה לזמרת האקסצנטרית מראה של אנדרומדה הכלואה כסלע בין הגלים. "זו היתה חוויה חזקה שלא תשוב על עצמה", היא משחזרת. "עבדתי בשביל ארצי, ועם ביורק!". "זה יהיה חסר משמעות לדבר על זה היום", היא מתנצלת בהמשך, "כי כדי להבין את האנרגיה של האירוע היה צריך להיות בו. זה היה מאוד כיף אבל גם מאוד מלחיץ באותו הזמן. דווקא לא בגלל ביורק, שהיתה נוחה מאוד לעבודה".

 

הבחירה בה לעיצוב השמלה היתה טבעית. "יש קשר חזק מאוד בין העבודה שלי למורשת היוונית, ואני גאה בכך מאוד", מודה קוקוסלאקי. "אבל במקביל אני גם מאמינה שהעובדה שאני יוצרת בעזרת הידיים מובילה למראה פיסולי ותלת ממדי מובהק, ללא קשר לזהות שלי כיוונייה. אני מנסה לתרגם את העבר עבור נשים בנות זמננו, ולא ליצור בגד שיראה כמו תלבושת. ליצור בגד בקווים נקיים וקלאסיים ובגזרות על-זמניות".

 

הדיזל שבמנוע הכלכלי

 

כשאני מברר עם קוקוסלאקי כיצד היא נוהגת להתלבש בעצמה, היא אומרת: "ליום אני ממליצה על מכנסי ג'ינס שחורים, חולצת טי, ז'קט עור ונעלי עקב. לערב: 'קילר דרס' (שמלה קטלנית, באנגלית זה פשוט נשמע מושלם) ותכשיט עדכני. באופן כללי, אני נמנעת מלעשות לעצמי יותר מדי סטיילינג, גם כי אין לי את הזמן וגם כי אני לא רוצה להיראות מרוכזת בעצמי".

''מצאתי בסופיה מישהי שיודעת להעביר רגשות באמצעות היצירות שלה ולפתח אופנה אלטרנטיבית לאישה של היום'', אמר עליה איש העסקים רנצו רוסו, בעל השליטה בחברת דיזל, ''אני בטוח שבתוך זמן קצר המותג הזה ייהפך לשחקן חשוב בעולם המודרני של מותגי היוקרה''

 

בפברואר האחרון היא הציגה בשבוע האופנה בניו יורק את הקולקציה השלישית בעיצובה לדיזל, סתיו-חורף 2011/12. התצוגה, שהתקיימה בשעות הצהריים באולם פיר 94 שבמתחם הנמל של מנהטן, היתה המשך ישיר של סגנונה – מפגש רב תרבותי בין מסורת הדנים המחוספסת של דיזל לקווים המעוגלים והנשיים של קוקוסלאקי. עם כניסתה לתפקיד היה ברור כי ניצב לפניה אתגר בלתי פשוט: לנתק את המותג מהדימוי הקז'ואלי, לטעון אותו ב-DNA של יוקרה, ולספק בתמורה קז'ואל דה-לוקס אופנתי, צעיר ובועט לנשים ולגברים. המעמד המתעמעם של דיזל כחברת אופנה בשנים האחרונות רק הפך את כל העסק למסובך יותר.

 

התוצאות שהפגינה קוקוסלאקי היו מיידיות. כבר בקולקציית הביכורים שלה למותג ניתן היה לחוש בשינוי שהביאה איתה מבית, ומעונה לעונה היא ממשיכה לפתח את שפת העיצוב הזו: שמלות ג'ינס רכות, שילובי עור, ועבודת יד מוקפדת. "אני לא רואה מרחק גדול בין ה-DNA של דיזל למותג העצמאי שלי", היא אומרת בתגובה. "דיזל בלאק גולד הוא מותג דנים חזק עם השפעות של וינטג' ורוקנרול, שיש בו הרבה עבודת יד אמנותית. אבל העבודה על הקולקציה למותג שונה מזו של המותג שלי. צוות העיצוב גדול יותר ומספר הקטגוריות רחב יותר. יש לנו אולי מחלקה של עבודות יד אמנותיות, אבל זהו תהליך הפקה תעשייתי וגדול יותר, בעוד הקולקציה של סופיה קוקסלאקי היא עבודה פרטנית באטלייה, עם הקפדה על פרטים קטנים".

 

קוקוסלאקי ממשיכה להתחבא מהתהילה. אולי כי את הזמן היא מנצלת לעבודה קשה ובילוי עם משפחתה. כמו מעצבים נוספים בני דורה, גם היא זקוקה לגב העסקי של דיזל. בעתיד היא מקווה שלמעצבים תהיה יכולת ביטוי ויצירה רחבה, תוך שמירה על קול אישי וייחודי. היא מאמינה כי על מעצבי האופנה להבין את חוקי השוק ולעצב עם רוח הזמן, אך עם זאת, להנפיק מוצרים על-זמניים וקלאסיים. "זו משימה קשה, אני יודעת", היא אומרת. "אבל הכול יחד זהו הסוד להצלחה".