יליד 1972, סופר, עיתונאי, בעל טור, מתרגם, פובליציסט ומגיש רדיו ישראלי. ספרו האחרון "אנטי" הוא רומן לבני הנעורים המגולל את קורותיו של נער שדודו התאבד ובעקבות כך משתנים חייו.

 

מה מעורר בך ההשראה?

אני לא מאמין בהשראה, אלא בהקשבה, בלמידה ובעבודה קשה. אני מביט במציאות בעיון, מנתח ומנסה למצוא את הכלל המשותף ואת החריג המדליק, קורא הרבה כדי לפצח את הדינמיקה של כתיבה טובה ומקפיד לכתוב בכל יום. פעם חברה אמרה לי שמה שהיא אוהבת בי זה שאני לא אמן בטלן שפוטר את עצמו בתואנה ש"בים יש מדוזה ולי אין מוזה". אל המוזות צריך ללכת. הן לא עושות ביקורי בית, בניגוד לאמונה הרווחת.

 

מי מעורר בך השראה?

ילדים מצחיקים וחכמים, שהם כמעט כל הילדים.

 

מה מדליק אותך?

ספר כתוב היטב, מוזיקה גאונית, אומץ לב ואמירת אמת, מטאפורות שמתחיות לי מול העיניים, גשם, משהו שהצלחתי לתקן, לקלקל משהו בכוונה, צחוק ואנשים מצחיקים, נשים מצחיקות וחכמות שהן גם יפות, ויסקי, הפסנתר שלי.

 

לאיזה רגע בזמן היית חוזר ומשנה?

מפתה להגיד שהייתי הורג את היטלר הצעיר בשנות העשרים של ראשית המאה הקודמת בגרמניה. אני לא יודע אם היה לי האומץ, אבל בסופו של דבר כנראה הייתי נזכר במה שהוא עתיד לעשות ומבצע את זה. באותה שנייה הייתי מפסיק כנראה להתקיים, משום שכל משפחתו של אבי היתה ניצלת מגורל אושוויץ. גם ישראל היתה מפסיקה להתקיים ולפחות לא היתה מה שהיא כיום, שאולי זה לא כל-כך נורא, בעצם.

 

מה הקרבת כדי לקבל הזדמנויות?

לא הקרבתי מאומה, אלא חייתי בכל כוחי ולא קיבלתי שום הזדמנות, אלא לקחתי אותה במו ידי.

 

מה היה הרגע הכי קשה בדרך?

כל הרגעים (הרבים) שבהם כמעט האמנתי לאנשים הקטנים שאמרו לי שעלי לחדול מכתיבה. הקשה בהם היה הרגע שבו האמנתי לאיש הקטן הזה שישב בראשי-שלי. לפני כמה שנים סיימתי איתו חד צדדית את חוזה השכירות. ספקות הן בזבוז זמן.

 

במה אתה פוחד להיכשל?

אני לא פוחד להיכשל. אני לא פוחד מכלום, למען האמת. כישלון הוא תוצאה של עיסוק בתחום שלא מתאים לך וכדאי לאתר מה כן הולם אותך, כלומר ללמוד איך ללמוד מטעויות. מצד שני, אם בוערת בך תשוקה כלפי כיוון מסוים, תתכונן למעצורים שייראו כמו כשלונות. ואז צריך ללמוד לנהוג בקור רוח, לפתח נחישות ולאחוז תמיד בתקווה, אבל בתקווה ריאלית, כזו שיש לה קשר לחללית האם של המציאות. עם תפישה כזאת, כמות הכישלונות בחיי ירדה לאפס.

 

איזו תכונה שלך הכי עזרה לך להצליח?

עקשנות.

 

מהם הצלילים הראשונים שאתה שומע בבוקר?

במקרים רבים את העקבים של אחותי, שגרה בקומה מעלי באותו בניין. ילדיה לובשים את המגפיים שלה ומתרוצצים בכל הבית והכל בשעות שאותן גם התרנגולים החרוצים ביותר לא מכירים.

 

איזה כישרון הכי היית רוצה שיהיה לך?

אני די מסתפק במה שיש לי, למען האמת, וחושב שהגורל היה מאוד נדיב איתי במחלקה הזו. אולי סבלנות.

 

איזה חוק פיזיקלי היית משנה?

אני מניח שזו דרך אחרת לשאול אם הייתי רוצה להיות האדם היחידי שמסוגל לעוף, כי על כמה חוקים פיזיקלים אנחנו כבר מדברים? על השלישי של ניוטון? על חוקי התנועה של קפלר? הייתי רוצה לעוף, כן, אבל בטח לא היו מפסיקים לנג'ס לי להופיע בחתונות ובר-מצוות. אבל ברצינות? העולם הזה נראה לי גם ככה שביר מאוד. לא הייתי רוצה להיות האידיוט ההוא שהתעסק בחוקים הבסיסיים שלו.

 

מי היית רוצה להיות?

לא הייתי רוצה להיות מישהו אחר.

 

אם לא היית חי פה, איפה היית חי?

אני מתפתה להגיד שבהודו, אבל אני חושב שאחרי כמה זמן התנאים היו מכריעים אותי. אולי באיי גלפגוס, שהם עדיין המקום הכי יפה שהייתי בו. בכל מקרה, יהיה לי קשה לחיות במקום שבו לא מדברים עברית.

 

מהי ההצלחה הכי גדולה שלך?

עצם הוצאת פרנסתי מהכתיבה. מצד אחד, כבר התרגלתי לכך שזה תחום עיסוקי ומצד שני, זה לא מפסיק למלא אותי פליאה ואסירות תודה.