הדפסה
לכתבה באתר
בערב פסח נפתח אחד מבתי המלון המסקרנים ביותר שנבנו בישראל בשנים האחרונות. זהו מלון "בראשית" (רשת ישרוטל), שהוא כפר נופש מדברי השוכן על קצה המצוק שמשקיף על מכתש רמון, ונהנה מאחד הנופים המסחררים שהארץ הזו יכולה להציע. קהל היעד הוא העשירון העליון, שיוכל להרשות לעצמו לשלם את מחירי החדרים המבוקשים (בתקופת ההרצה המחירים נמוכים יותר: 1,120 שקלים ללילה בחדר רגיל, 13 אלף שקלים לסוויטה היקרה ביותר).
הפרויקט החדש, שאותו תיכנן משרד "פייגין אדריכלים" ככפר נופש מדברי, יפגיש אם כן אורחים בעלי אמצעים עם עובדים מקומיים (כולל ויקי קנפו), ואפשר להביט במפגש הזה מזווית שלילית או חיובית: עיירת פיתוח שאף פעם לא מצליחה להמריא ותמיד נשארת כוח עבודה זול, מצד אחד; ולחילופין, דווקא בגלל המצב הזה, אפשר להתעודד מכך שהמלון מציע מקור פרנסה ליישוב שסובל מאבטלה לא קטנה.
מצפה רמון הוקמה כמחנה עובדים בראשית שנות החמישים, ומאז ועד עצם היום הזה, נוהגת המדינה לשגר אליה עולים חדשים. לא פלא שמדובר בתחנת-מעבר שהרבה מתושבים עזבו אותה, ואלה שנשארו לא בהכרח עשו זאת מתוך בחירה. מצד שני, הנוף המרהיב של המכתש ומזג האוויר המשובח, יחד עם הבידוד הגיאוגרפי, הפכו את היישוב למוקד משיכה למגוון אנשים, גם היום. בהתלהבותם, רבים מהמצטרפים החדשים הוגים מיזמים שונים ומשונים, שמחזיקים מעמד תקופה קצרה ונסגרים בזה אחר זה, וחוזר חלילה. ואולם, ייתכן שדווקא המלון החדש יצליח במקום שבו נכשלו כל קודמיו: עם הגב הרחב של ישרוטל וקהל היעד האמיד, יש סיבה לקוות שהצלחת "בראשית" תעודד אנשי עסקים נוספים לפתוח מסעדות, בתי מלון ופעילויות בעיירה ומסביב לה, מבלי לפגוע בטבע.
בריכה פרטית בחלק מהחדרים
במלון, השוכן על שטח של 50 דונם מול מרכז המבקרים של שמורת רמון, על שפת הכביש היורד למכתש, יש 14,000 מטרים רבועים של שטחים מבונים. הוא מציע כ-120 חדרים, שחלקם מתוכננים כווילות אבן נפרדות מהמבנה המרכזי, ולחדרים בקומות הקרקע יש בריכה פרטית קטנה. כמו כן מוצעת "סוויטה נשיאותית", הממוקמת בקצה המכתש - המיקום הטוב ביותר בבית המלון - המכילה חדר שינה רחב ידיים, שמשני צדדיו חדרי אירוח.
משרד פייגין אדריכלים, המתמחה בתכנון בתי מלון במדינות שונות, חתום גם על עיצוב הפנים, בשיתוף החברה הבריטית ARA Design. שיתוף הפעולה הזה קיים גם בפרויקט "קמפינסקי", שעומד להיבנות בחוף תל אביב. יחד הקפידו המתכננים לנהוג שמרנות בעיצוב, במטרה לתת את עיקר הבמה לטבע הנשקף מכל חדר, שביל ופינה. בשונה מבתי המלון הסטנדרטיים בישראל, "בראשית" הוא לכאורה כפר, שכל אגפיו מחולקים למבנים המקושרים זה לזה באמצעות שבילי הליכה, ולמתקשים לנוע – באמצעות רכב חשמלי זעיר. העיצוב הכללי עושה שימוש בחומרים מקומיים, כגון האבן הפראית שנחצבה בסמוך לאתר, ומשתלבת בעץ המופיע בין השאר בפרגולות, בחיפוי התקרות והקירות ובמדרגות העץ.
את ההשראה שאבו האדריכלים, לטענתם, מהבנייה המסורתית בשטחים הפלסטיניים ובמבואות ירושלים, כמו גם מהבנייה הנבטית בעבדת, לא רחוק ממצפה רמון - "אלא שאנחנו שילבנו טכנולוגיית בנייה רטובה, שבאמצעותה מילאנו את המרווחים שבין האבנים בחומרי מילוט", אומר האדריכל יואל פייגין. "באגף המכונה 'המניפה', שבו ממוקמים חדרי המלון על שתי טראסות, תוכננו החדרים כך שלא יהיו גבוהים ולא יבלטו מדי, ושמכל חדר ישתקף הנוף של המכתש".
העיצוב הצנוע והפשוט (במובן החיובי) נותן תחושה של חזרה לימי העבר של האדריכלות הישראלית, ומזכיר במידה מסוימת כמה פרויקטים שתוכננו בעשורים הראשונים למדינה - בית ורטהיימר בתכנונו של ישראל לוטן ברמת גן (1957), אכסניית הנוער ומרכז המבקרים בתכנון שמואל מסטצ'קין בים המלח (ראשית שנות ה-60), או עבודתם המשותפת של אלפרד נוימן, צבי הקר ואלדר שרון בכפר עין רפא (1962), הן כמה דוגמאות. השימוש באבן המקומית בחיפוי הקירות ובריצוף הפנים והחוף, מבטאים כוונה להטמיע את המבנה בנוף המקומי ולהשתלב בו.
תקדים של בנייה על שפת המצוק
זו לא מטרה של מה בכך, בהתחשב בכך שזהו המלון הראשון שמקבל אישור להתמקם על קו המצוק של מכתש רמון - אחת משמורות הטבע החשובות במדינה, מכתש נדיר שאין שני לו בעולם כולו, שכבר ידע מאבקים סביבתיים נגד המבקשים לפגוע בו - והקמתו הייתה כרוכה בהתנגדויות ובחששות מפני הפגיעה הנופית ומפני התקדים שייווצר. לכן, "בראשית" הוא תקדים בעולם הנדל"ן הישראלי: הפרויקט הראשון שקיבל אישור לקום באתר כה רגיש.
באתר האינטרנט של המלון מדגישה רשת ישרוטל, כי בבסיסו של המלון "עומדת פילוסופיה המבקשת לשלב בין תכנון ארכיטקטוני מפנק ומרהיב, 'נותן כבוד' גדול לטבע שמסביב". שי טחנאי, רכז שמירת הטבע של החברה להגנת הטבע בדרום, ספקן לגבי ה"כבוד". "בית המלון יושב ממש על המצוק", מסביר טחנאי, "הגיאולוגים שליוו את הפרויקט אמרו שיש ביסוס חזק למבני המלון, אבל אנחנו כל הזמן רואים שהסלע שם סדוק. אני לא מתיימר להיות גיאולוג - ימים יגידו". טחנאי טוען כי בעת שאושרו התוכניות בשנות התשעים, החברה להגנת הטבע לא הייתה עדיין חברה בוועדות התכנון ולכן לא הגישה התנגדות. כשהוחל בבנייה לפני כשנתיים, כבר היה מאוחר מדי לדבריו.
טחנאי מציין, כי בימים אלה עומדים להגיש תוכנית למרכז תיירות חדש במצפה רמון, הכוללת הקמה של בתי מלון נוספים בעיירה. לטענתו, הודות לשיתוף הפעולה בין היזם לבין הארגונים הירוקים, וזכות חוות הדעת של פרופ' מייק טרנר, ששימש עד לאחרונה כיו"ר הוועד הישראלי לענייני אונסק"ו, לא יוקמו מבנים על שפת המצוק אלא במרחק סביר ממנו. "השגיאה הזו לא תשכפל את עצמה", הוא מבטיח.
פייגין: זה מקום שאין שני לו
יואל פייגין דוחה את הטענות כי המלון פוגע בסביבה. "היה לנו אישור לבנות יותר מכפול ממה שבנינו בסוף, אבל החלטנו יחד עם רשת ישרוטל שעדיף פרויקט יותר מינורי, רגיש ומעודן", הוא אומר. "בשיתוף רשות הטבע והגנים פיתחנו שביל מטיילים בקצה המצוק ולאורכו, וגם את הבינוי המשמעותי במלון ביצענו בשטח שלא היה כבר טבעי, ובכך הותרנו חלק מהמקום טבעי". הוא סבור ש"זה לא סתם עוד מלון, אלא מלון שמהווה יעד בפני עצמו. זה מקום שאנשים יבואו במיוחד אליו כדי לשהות בו. זה מקום שאין שני לו, וגם סביר להניח שלא יהיה".
עוד מלונות יוצאי דופן:
- בוואדי רם, בואכה פטרה, נבנה מלון יוקרתי ששואף להשתלב בנוף החללי של המדבר.
