הדפסה
לכתבה באתר
בונבוניירה של קליעי שוקולד, שעון שלא מדייק, דובי צעצוע במדי צה"ל, ניחוח של עצים ארץ ישראליים למכונית, תליון פיסטוק מוזהב - עבודות ומוצרים של מעצבים ישראלים, שמדברות אלינו ועלינו. זר לא יבין זאת.
לכבוד יום העצמאות, אספנו עבודות של מעצבים צעירים מקומיים, שמתייחסות להוויה הישראלית ומציעות לה פרשנות אישית ומבט ביקורתי - לעיתים משועשע ואוהב.
באמצעות טוויסט קטן מצליחים המעצבים להעניק פרשנות רעננה למנהגים טיפוסיים, לסמלים, לסוגיות פוליטיות ואפילו לנופים ולאירועים.
עיצוב שמתייחס לחיי היום יום ולתרבות הישראלית אינו דבר חדש. בשנותיה הראשונות של המדינה ניסו המעצבים ליצור סגנון ישראלי-עברי, המשך ישיר למסורת "בצלאל" מראשית המאה ה-20. זה היה עיצוב ששאב את השראתו מהנופים המקומיים, מההיסטוריה, מהארכיאולוגיה וממסורות הייצור הקדומות.
בשנות השמונים השתנתה הרוח:
המעצבים החלו להתייחס בביקורתיות למציאות הישראלית, להרגלים והמנהגים המקומיים. מיעוט חומרי הגלם ואפשרויות הייצור המוגבלות הכתיבו שימוש בחומרים מן המוכן, אך עודדו תכונות ישראליות אחרות, כמו אלתור, מקוריות וכושר המצאה.
מאז ועד היום, לצד עבודות המתכתבות עם מגמות העיצוב העולמיות, מבליחים גם עיצובים שמתייחסים לאייקונים - צה"ל, דת, מסורת, תרבות האוכל, תרבות הנהיגה, הבילוי והצריכה - ומנסים לעורר שאלות, להציג חלופות או להאיר פן נוסף בחיינו. אין כמו חפצים מוכרים שמעוצבים מחדש כדי להזכיר לנו איפה אנחנו חיים או איך אנחנו נראים.
