ללכת יחפים בגינה

לנסיך הקטן היו שני הרי געש פעילים והר געש אחד כבוי. בבוקר היה מנקה את הרי הגעש לאחר שחימם עליהם את ארוחת הבוקר, אבל, כפי שאמר, "לעולם אין לדעת!", לכן ניקה גם את הר הגעש הכבוי.

הטוף, או בשמו העממי יותר "נו, האבנים החומות האלו, איך קוראים להן", הינו מעין קצף וולקני בזלתי, הניתז מהרי הגעש העתיקים של הגולן. לקראת סוף שנות השמונים ובמהלך שנות ה-90 ומעלה, הוא הפך לחומר החיפוי הנפוץ ביותר בגינות ארצנו. הסיבות היו ברורות: מחצב ישראלי משלנו, המזכיר בצבעיו את גווני האדמה, ועם זאת מייצר מראה נקי ומהודק, ובשילוב עם יריעות שונות הוא מונע הצצת עשבים. הוא מגיע במספר גוונים המאפשרים יצירת צורות גיאומטריות ל"שבירת" הרגשת המשטח וליצירת עומק. בנוסף זהו חומר יחסית מאוד קל לפיזור ומחירו פר מטר מרובע זול משמעותית מחומרי חיפוי כמו חלוקי נחל או רסק עץ. כמעט מושלם.

הטוף הוא חומר ניקוז מעולה, בתחתית העציץ. הוא מצויין להידרופוניקה. הוא מצויין טחון דק דק לתערובות שתילה. הוא מחזיק חמצן ומסנן מים שמועברים דרכו ברמות שלא יאומנו, אך יש לו מגרעת אחת גדולה - הוא איננו ניתן לניקוי מחומר אורגאני כמו עלים, פירות וכו'. בגינה צעירה זה עשוי לא להיות מורגש כל כך בהתחלה, אך מתחת לעצים גדולים, שיחים או אפילו השושנה של הנסיך שלנו, הוא יתלכלך מהר מאוד, יאבד מזוהרו ויהפוך מטרד בגירוף השטח, מפני שיש לו נטייה "להדביק" אליו את החומר האורגני. אפילו בעזרת מפוח לא תצליחו לנקות אותו, ולא יעזור כלום, הוא תמיד יראה עייף ומלוכלך. בנוסף, קשה מאוד להוסיף צמחים לאחר התקנתו – האדמה מהבור מתערבבת עם הטוף הגס ומייצרת בלאגן גדול. הטוף מתאים לרחבות מקורות או לא כאלו שאינן מתלכלכות בחומר אורגני (מאבק אין בעיה לשטוף אותו). אמביוולנטי? אולי כן ואולי לא. אם הזמנתם טוף לגינה תיהנו ממנו בעודו צעיר כי אח"כ לא תרוו ממנו נחת. אם מתעקשים כבר לחצוב את הגולן, יש כל כך הרבה דברים טובים שאפשר לעשות עם החומר המדליק הזה, אך חיפוי גינה אינו אחד מהם.

רוצים חיפוי טוב? קנו רסק עץ ללא זרעים. ברסק העלים הנושרים פשוט משתלבים, אך מחירו גבוה. התקציב לא מאפשר? חצץ פשוט יעשה יופי את העבודה. זהו חומר זול, וזכרו כי חצץ הינו חומר החיפוי המועדף בטובים שבגני אירופה.

יש לכם עוד רעיונות טובים לחיפוי או לגינה? בבקשה כתבו אותם בפוסט-בק שנשמע כולנו.