"אחת הסיבות החשובות, והפחות מוזכרות, שגורמות לאושר או לאומללות היא איכות הסביבה שלנו: סוג הקירות, הכיסאות, הבניינים והרחובות שמקיפים אותנו. ולמרות זאת, הדאגה לאדריכלות ועיצוב מתוארת תכופות כחסרות ערך או כהתעסקות עצמית מפונקת".
הציטוט הזה לקוח מהספר "האדריכלות של האושר", שחיבר "הפילוסוף להמונים", אלן דה בוטון. אם לסכם את ספרו במשפט: החלל הפיזי משפיע על החלל הנפשי. אם לסכם בשניים: מדובר בסיור מילולי בנפתולי הפסיכולוגיה והפילוסופיה של האדריכלות. והמסקנה העולה ממנו גורסת כי תפקידה של האדריכלות לעורר מרבצו את הפוטנציאל המצוי בכל אחד מאיתנו. אבל דה בוטון לא מסתפק בניסוח מילולי, אלא גם נוקט מעשים: בשנה שעברה ייסד את הארגון "אדריכלות חיה" (Living Architecture), שמבקש להיות לא פחות מאשר גוף חינוכי לאדריכלות בעבור הציבור הבריטי.
לרפא את הבריטים מהפחד
מדובר בארגון ללא מטרות רווח, שנשען על תורמים פרטיים "בעלי מוטיבציה פילנתרופית". אל דה בוטון חברו גם דיקון רובינסון, מי שנחשב לחלוץ מהפכת המגורים ברי ההשגה בבריטניה, ומארק רובינסון, מי שהיה עד לפני חמש שנים מנהל פרויקט ביתני הקיץ של גלריית סרפנטיין בלונדון. הארגון אחראי לבנייתם של שישה מבני נופש יוצאי דופן ברחבי בריטניה, שחוסר השגרתיות שלהם נובעת משילוב של מיקום ייחודי ואדריכלות משובחת.
בראיון עימו מסביר דה בוטון שהפרויקטים עומדים על תילם כדי "לרפא את הבריטים מהפחד מאדריכלות מודרנית". אחרי הרמת הגבה, הוא מפרט: "אנשים רבים בבריטניה מצהירים שהם שונאים
מבנים מודרניים, אבל הם לא מדברים מתוך ניסיון - הם לא שהו במבנה כזה - אלא מתוך שנאה כלפי הבלוקים הנוראיים מהתקופה שאחרי מלחמת העולם השנייה. הפרויקט שלנו מבקש לתת הזדמנות לשהות בתוך מבנה מודרני, שתוכנן על ידי אדריכל ברמה בינלאומית. אנחנו מבקשים לפקוח את עיני הציבור ליתרונות האדירים שבבנייה עכשווית המתוכננת לעילא".
שהייה מושכלת
מטרת הפרויקט היא לערוך מעין "סדנה לאדריכלות מודרנית", שמתרחשת על ידי שהייה במבנה וקבלת כל המידע על תכנונו, הרקע ההיסטורי שלו, הפילוסופיה מאחוריו וגם ההשפעות הניכרות בו.
המבנה הראשון הושק באוקטובר 2010. זהו "האסם המאוזן" (Balancing Barn), שתיכנן המשרד ההולנדי הצעיר MVRDV - מבנה מוארך ודרמטי, מכוסה מתכת רפלקטיבית, שנדמה כאילו עוד רגע ייפול מקצה צוק, שנמצא במחוז סאפולק (Suffolk). במונחים טכניים זה נשמע כך: 15 מטר, שהם חצי מאורך המבנה, תלויים באוויר. עד כדי כך הם תלויים, שמתחתית הבית תלויה נדנדה לרווחת הדיירים.
מחוז סאפולק מארח מבנה נוסף, "בית הדיונה" (Dune House), שנמצא בכפר טורפנס (Thorpeness). בפברואר 2011 נפתח לציבור המבנה שקירותיו הם זכוכית החוצצת בין הדיונות בחוץ לבין הפנים, על הגג מונחים ארבעה משולשים א-סימטריים. את בית הדיונה תכנן משרד האדריכלים הנורווגי ג'רמונד/ויגסנאס (JVA), הידוע בקו מינימליסטי.
גם "בית חלוקי האבן" (Shingle House) הוא פרי תכנונו של משרד אדריכלים צעיר, הפעם מסקוטלנד – NORD. הבית נבנה בחוף דנג'נס (Dungeness) שבקנט (Kent) על מה שהיה פעם בית דייגים ישן. הוא מורכב משלוש יחידות בגדלים שונים, מצופה בטון בצבע שחור ונדמה כאילו עלה אל החוף היישר מן הים. בניית המבנה נדחתה קלות בעקבות גורם בלתי צפוי: משפחה של תולעים נדירות החליטה לשכון דווקא על יסודות הבית ונדרש זמן כדי לפנות אותן מכלל סכנה, אבל מתחילת השנה הוא פתוח להזמנות.
להימנע מהברור מאליו
גם אדריכלים בריטיים ומבוססים יותר מועסקים בפרויקט, כפי שאפשר להיווכח מ"הבית הארוך" (Long House), שאותו תיכנן צמד האדריכלים המפורסם סר מייקל הופקינס וליידי פאטי הופקינס. הבית, בחוף הצפוני של מחוז נורפולק (Norfolk), משלב מראה ישן ופשוט עם טכנולוגיות חדישות ומהווה מעין גרסה מודרנית לחלל ימי ביניימי.
איך אתם בוחרים את המיקומים השונים?
"הרעיון הוא להימנע מהברור מאליו, להציב מבנים במקומות שלא בהכרח נדמים כאזורי נופש ולמצוא לוקיישן שמתאים לארח מבנה חדש".
איך נכנסת הסביבה למערך השיקולים שלכם?
"כל הבתים שלנו יעילים מבחינה אנרגטית ומשאירים טביעת רגל אקולוגית קטנה על הנוף. אבל החלטנו לא לעשות יותר מדי רעש סביב העובדה הזו בגלל שאנחנו מאמינים שזיהוי מבנה כ'ירוק' הוא שגוי - כל המבנים מעתה ועד עולם צריכים להיות ירוקים. המבנים שלנו הם סביבתיים, אבל באופן שקט וצנוע".
מבנה אחד שדווקא לא עושה רושם סביבתי במיוחד, וגם לא שקט וצנוע, הוא "חדר בשביל לונדון" (Room for London), השונה מכל הפרויקטים האחרים. בניגוד לקודמיו, הוא מכיל רק חדר אחד וייעודו זמני – הוא ישכון על הגג של אולם המלכה אליזבת (Queen Elizabeth Hall) במהלך האולימפיאדה. הבדל נוסף נעוץ באופן שבו נמצאו האדריכלים המתכננים: בשונה מהמבנים האחרים, כאן התקיימה תחרות אדריכלית. ההצעה (הבריטית) הזוכה היא של האדריכל דייויד קון והאמנית פיונה באנר, וצורת המבנה כשל ספינה השטה על גג האולם.
מבנה נוסף שעתיד להיות מושק בשנת 2012 הוא "מקום התבודדות חילוני" (Secular Retreat) של האדריכל זוכה פרס פריצקר, פיטר צומטור. דה בוטון מספר שצומטור, מתכנן ביתן הקיץ של גלריית סרפנטיין השנה, היה האדריכל היחיד שממש היה צריך לשכנע לקחת חלק בפרויקט, אבל ברגע שהשוויצרי ראה את המיקום – בינות להרים ירוקים ואל מול נוף עוצר נשימה בדרום דבון (Devon) – הוא נענה בהתלהבות. המבנה שלו ייבנה מבטון גס וינסה לממש את ההבטחה הגלומה בשמו.
היצע האדריכלים מאוד אקלקטי. איך אתם בוחרים אותם?
"רצינו מגוון כישרונות, מבריטניה ומחוצה לה, צעירים וממוסדים. את פיטר צומטור הזמנו באופן אישי, כי אין ספק שהוא הגדול מכולם, ואנחנו אוהבים את העבודות שלו באופן העמוק ביותר. הלכנו על הופקינס כי הם חלוצים בכל הקשור למודרניזם בריטי. התעניינו מאוד ב-NORD הצעירים והמבריקים. אהבנו את העבודות של MVRDV, שמעולם לא בנו בבריטניה. ואת JVA מצאנו בתחרות".
ואיך נראה העתיד בעיניהם של אנשי הפרויקט? הם מעוניינים להוסיף בניין אחד בשנה, "כך שתיווצר תחושה תמידית של הפתעה, ולמתוח את גבולות האדריכלות עד כמה שאפשר". באופן קונקרטי יותר: העתיד צופן מגדל באי שפיי (Isle of Sheppey), בית לזאב מתבודד מודרני בביצות מזרח אנגליה, בית אקולוגי במחיר נמוך באברדין (Aberdeen) ובית מחולק בשביל משפחה גרושה ביורקשייר (Yorkshire).
אף שמדובר בארגון ללא מטרות רווח, השהייה במבנים כרוכה בתשלום, שאגב, נגבה בעבור הבית בכללותו ולא על פי מספר האנשים. לכן, זוג ייאלץ לשלם את אותו סכום שקבוצה בת שמונה אנשים תשלם.
מחירי אירוח במבני אדריכלות חיה
המבנה
מיקום
אדריכלים
מספר אורחים
מחיר
האסם המאוזן
סאפולק
MVRDV
8
כ-1,040 שקל ללילה (כ-130 לאדם)
בית חלוקי האבן
קנט
NORD
8
כ-900 שקל ללילה (כ-113 לאדם)
בית הדיונה
סאפולק
JVA) Jamund/Vigsnaes)
9
כ-1,000 שקל ללילה (כ-100 לאדם)
הבית הארוך
נורפולק
מייקל ופאטי הופקינס
10
כ-1,000 שקל ללילה (כ-100 לאדם)
מקום התבודדות חילוני
דבון
פיטר צומטור
10
טרם פורסם
חדר עבור לונדון
לונדון
דייויד קון ופיונה באנר
2
טרם פורסם