יקירי,

 

 

בלילה האחרון של חיי אני נפרדת ממך.

 

ימי אושרנו היו קצרים, אך יפים.

 

בשעה זו אני מעלה את זיכרונות אהבתנו מראשיתה היפה ועד לקיצה האכזרי. אתה היית האושר של חיי וברצון הייתי מקריבה אותם למען הצלתך.

 

לך, יקירי, אני מודה בכל לבי על מסירותך, על אהבתך ועל האושר שנתת לי.

 

הישאר כפי שהנך כיום. גיבור העשוי ללא חת ובלתי-נכנע. אהגה בך ואתפלל להצלתך עד לנשימתי האחרונה. ברכתי האחרונה שלוחה לכל חבריך.

 

היה שלום, אהוב נפשי!

 

לאחרונה נושקים לך אלי ואוטו הקטן שלך!

 

שלום

 

אלי קולקא נולדה ב-31 במאי בשנת 1904 בצ'כיה. התחתנה עם אריך שון-קולקא, אשר נעצר על ידי הגסטפו ב-1939. ב-1943 נשלחו קולקא ובנה הקטן אוטו בן ה-9 לאושוויץ. ב-30 ביוני 1944, בשעת המתנה בדרך המוליכה אל תא הגז, הצליחה קולקא להבריח מכתב זה אל בעלה, אסיר מספר 74043. קולקא נרצחה ב-29 בינואר 1945 במחנה שטוטהוף. בעלה ובנה שרדו ואימצו את שם המשפחה שלה על מנת להנציח את שמה.

 

 

מתוך: אוטו קראוס, אריך קולקה, בית חרושת למוות: אושוויץ, ירושלים, יד ושם 1960