ללכת עד הסוף

אחרי כל כך הרבה שנות זוגיות את קצת מאבדת את הביטחון העצמי במחיר שלך ב"שוק הבשר".

אני מאמינה שזה סוג של חוסר ביטחון שקיים אצל כל אשה, בכל גיל ובכל מצב, אבל אחרי שפגשתי והתחתנתי עם גבר החלומות שלי, העניין הזה לא הטריד אותי.

היו לי בעל נפלא, ילדים מדהימים, וחיי המשפחה העבירו את הדגש אל עניינים אחרים לגמרי. הייתי עסוקה יותר בלהיות רעייה ואמא מאשר אשה, החיזורים של גברים הפכו פחות תכופים, ובכל מקרה לא הייתי פתוחה כדי לקלוט אותם.

ופתאום, כאשר בן הזוג המושלם שלי התוודה בפני שהפנטזיות הכמוסות שלו הן לראות אותי עם מישהו אחר, וגם הצליח לשכנע אותי לממש את זה עבורו, ניסיתי לאתר שוב את המקום הזה שבו אני לבד, מול גבר.

על הדבש ועל האומץ

מצאתי את עצמי עומדת מול המראה ובוחנת את עצמי: את הצלקת של הלידה, את הבטן שכבר לא שטוחה כמו פעם, השדיים שצנחו קצת, ולא הייתי בטוחה שזה מספיק. אחרי הכל, חמש עשרה שנים של נישואין. את כבר לא אישה צעירה שמבט, חיוך ואולי כפתור פתוח בחולצה ישיגו עבורך כל גבר.

חשבתי על מה שתומר רצה לא מעט, ולמרות שבהתחלה כל הרעיון נשמע לי מופרך, עם הזמן הוא התחיל לדגדג לי . שמתי לב שהתחלתי לפתח מודעות ולבדוק איך אני נראית. התחלתי לטפח את עצמי. לדאוג לתספורת, להסרת שיער מהרגליים בקביעות, קניתי כמה בגדים חדשים. דברים שהזנחתי, פשוט כי הם לא היו חשובים.

רק שלא ידעתי איפה אמצא את האומץ. עד אותו ערב.

כשמוטי הגיע, והחלטתי שזה עכשיו או לעולם לא.

אם היינו רוצים ללכת על כיתוב תמונה ממש אידיוטי, היינו הולכים על "חולצה שד". אבל יש לנו קלאסה לשמור עליה, וזה (צילום: שאטרסטוק)

עבר עלי יום מוצלח בעבודה. הרגשתי טוב עם עצמי. תגברתי את הביטחון, אני מודה, בכוסית ויסקי נדיבה שהורדתי במטבח במכה אחת, והרגשתי סקסית. וגם חרמנית.

זה די מדהים, איזה כוח יש למחשבה. מוטי עשה לי עשרות מסאז'ים בכפות הרגליים, והם תמיד נשארו בדיוק שם- בכפות הרגליים. באותו ערב פתחתי את הראש ונתתי לפנטזיות שלי להוביל את האצבעות שלו למקומות אחרים.

ואז, כשתומר העיר לי על השד המבצבץ ודיבר על האי היווני, הבנתי שהוא מוריד להנחתה, והלכתי על זה.

כמו קשה ביום כלולותיה

קשה לי עדיין לעכל את מגוון הרגשות שליוו את הרגע הזה שבו עשיתי את הסוויץ' בין מוטי החבר למוטי הגבר, בין יעלה הרעייה והחברה ליעלה החרמנית, הפתיינית, אבל בעיקר בין תומר הבעל והחבר לתומר שהיחס בינו לביני הפך למשהו אחר. לא מוכר. וגם מחרמן בכיוון חדש שאף פעם לא חשבתי עליו, ואני עדיין לא יודעת אם אני אוהבת אותו בכלל.

למחרת בבוקר, כשחשבתי על הכל, הסמקתי לעצמי. חשבתי שהייתי מגושמת. פאם פאטאל דה-לה-שמאטע, אבל בסופו של דבר זה עבד ושלושתינו התחרמנו עד קצות האוזניים.

חשבתי אם היה יותר נכון להכין את תומר לזה, לשתף אותו מראש, אבל ידעתי שלא הייתי מסוגלת. לא הייתי מסוגלת לתכנן. הייתי חייבת להתחבר למקום שהוא בתוכי ורק שלי. לצורך העניין, הייתי צריכה להתנתק מתומר וקשה לי לומר את זה, אבל לפתח אליו רגש "קשה". אולי קשה זו לא המילה הנכונה. זה רגש שאני לא בדיוק יודעת להגדיר.

ולמה מוטי? כי הוא מקסים ושובה לב, מבריק ומצחיק וגם המוניטין שצבר הולך הרבה לפניו. ואני תמיד אהבתי את הגברים המבריקים האלו.

וישנה סיבה נוספת. במהלך ההיכרות הארוכה התפתחו קרבה ואינטימיות. הוא סיפר לי על דברים, אני יעצתי לו, ולמרות שתמיד כיבדנו את גבולות המחשבה של מה אם, כלומר, מה אם היה מתפתח משהו, מה אם הגבול הלא כתוב היה נחצה, המחשבה הזו בהחלט הייתה קיימת ברקע.

בדיעבד, למרות הפיתוי המוגזם והמגושם, הוא רצה, וגם אמרתי לו במפורש להגיע מוכן בפעם הבאה להרבה יותר.

שינוי אישה

שלושה ימים הסתובבנו תומר ואני מחורמנים בטרוף. במוצאי שבת, לפני שמוטי היה אמור להגיע, שלחתי את תומר לקנות קונדומים.

יותר מאשר שרציתי את אמצעי ההגנה היה חשוב לי לראות איך יגיב, מה יאמר. עד כמה הוא באמת מוכן לזה? הוא מיהר לצאת ולקנות וכשחזר, שוב ביררתי איתו באופן הכי מפורש אם הוא בטוח.

אה, אם אתם לא יודעים, זה סקס. למצולמים אין קשר לכתבה, לכתבה יש קשר למצולמים (צילום: שאטרסטוק)

ואז פרשתי לחדר שלנו, ושכבתי על המיטה לכמה דקות, עם ידיים על הבטן. נשמתי עמוק, רוקנתי את הראש ממחשבות ומילאתי אותו במחשבות אחרות. עשיתי את הסוויץ'.

את הולכת לעשות את זה, חשבתי לעצמי, את הולכת לשכב עם החבר של בעלך מול העיניים שלו. את הולכת לכבוש את מוטי עד שהוא לא ידע מאיפה זה בא לו. אם זה מה שתומר רוצה, זה מה שהוא הולך לקבל. זו לא הייתה תחושה קלה, לפחות בכל מה שנוגע לתומר, אבל בשלב הזה הרגשתי את התשוקה בוערת בי בכל הגוף, ושום דבר לא היה אכפת לי.

מוטי הגיע ויצאתי לקראתו לבושה בחולצה שקופה, ומתחתיה חוטיני.

הרגשתי את העיניים שלו מלטפות אותי, והתחושה הזו, שכבר שכחתי אותה, שטפה אותי.

אחר כך התיישבנו, והייתי משוכנעת שיהיה קצת יותר אקטיבי, אבל הוא פחד לבצע את הצעד ראשון. גם אחרי ששתינו יין הוא ישב נטוע במקום.

אם כבר אז כבר, החלטתי, אם לא היום, זה לא יקרה אף פעם. לאחר אותו רגע פשוט נתתי דרור למישהי שאני לא מכירה בכלל.

לא הלכנו עד הסוף, אלא היו בעיקר נגיעות. אני זוכרת בעיקר את התחושות שהיו לי. הייתי חמה נורא, רציתי לכבוש את מוטי, ומצד שני יותר ויותר רציתי להראות לתומר מה זה. וזה בלי להבין בעצמי מה זה המה זה הזה שאני רוצה להראות לו.

אחר כך הכנתי לנו קפה, והייתה אוירה נוחה, למרות שאף אחד מאיתנו לא דיבר יותר מדי. שלושתנו הרגשנו שעברנו משהו שהוא סוג של "וואו". בשלב כלשהו מוטי הלך, אני פרשתי לישון , ותומר עוד נשאר לשבת.

אחרי הערב הזה הוסר מעטה הבושה. הפעם השנייה עם מוטי הייתה רק איתו והייתה נהדרת, ואחר כך עוד כמה פעמים. זה כבר הפך לכמעט טבעי בעיני תומר עד שהוא לקח צעד אחורה. אבל בצעד הזה הוא פינה את הבמה לגברים אחרים, וגם, ליעלה אחרת.