פריחה בוורוד

טבבויה איפה 'סנטה ברברה' הוא עץ נשיר מותנה, הגדל לגובה עד 8 מטר, המצטיין בפריחה מרהיבה בצבע ורוד בסוף החורף. הוא שייך למשפחת הביגנוניים ומוצאו בפרגוואי וארגנטינה. הסוג כולל כ- 100 מינים של עצים או שיחים שמוצאם באמריקה הטרופית. כאשר הטבבויה שתולה בגן, היא משירה את העלים בסוף החורף, ממש לפני הפריחה ואז, בחודש מרץ- אפריל, העץ כולו מתכסה בפריחה מדהימה ובולטת כשהעץ ללא עלים. הפרחים דמויי משפך, צבע הפרח ורוד כהה, ובלוע המשפך כתם בצבע צהוב. הפריחה נמשכת כשישה שבועות, ורק לאחר הפריחה מתחיל הלבלוב. אז מתכסה העץ בעלים ומצל. קליפת הגזע חלקה וצבעה חום. העץ מתאים לשתילה בכל אזורי הארץ, בכל סוגי הקרקע ובלבד שתהיה מנוקזת. עמיד לטמפרטורות נמוכות של עד מינוס 5 מעלות צלזיוס. בשנים הראשונות לשתילה יש להשקות באופן סדיר ועם התבגרותו (בגיל 10 שנים) יסתפק ב- 3-4 השקיות עומק במהלך הקיץ. העץ מתאים לשתילה בגינה קטנה, במרכז הדשא. בזכות העלווה הדלילה, הוא מטיל צל אוורירי ובכך נמנעת התנוונות הדשא מחוסר אור. מתאים לשתילה כעץ רחוב או כעץ ראווה בגן. שתלתי עשרות עצי טבבויה בגינון של מושב סתריה, ובאביב, עצים אלו פורחים במלוא הדרם.

קצת היסטוריה

העץ אוקלם בארץ באמצע שנות ה- 70 על ידי חוות הנוי, והעצים הראשונים נשתלו בארץ בחוות הנוי, במינהל המחקר החקלאי, בקיבוץ מסילות ובקיבוץ אורים. שתילים אלו אופיינו בגזע בעל קוטר צר, והעצים פרחו רק כאשר הגיעו לשנתם ה- 6 או ה- 7. בעלי גינות לעיתים סיפרו לי כי עקרו את הטבבויה לאחר 5 שנים משום שלא פרחה וחשבו שנתקלו בעץ שלא יפרח. בארצות הברית אוקלמה טבבויה איפה בשנת 1964, ע"י הארבורטום שבלוס-אנג'לס, ארכדיה, שבקליפורניה. העץ השתול שם נחשב לגדול ביותר במערב ארה"ב והוא מושך מבקרים רבים כל שנה במיוחד כדי לראות את הפריחה.  בשנת 1998, באחד ממסעותיי לאיקלום צמחי-נוי, הבאתי לארץ זרעים של טבבויה, לאחר שאספתי אותם מעץ שהיה שתול בחזית בניין בית המשפט בסנטה ברברה שבקליפורניה. מתוך הזרעים שנבטו, כ- 20 צמחים נשתלו בגינון של מושב סתריה. הפריחה בכל הצמחים התקבלה כעבור שנתיים מהשתילה, וכולם פיתחו גזע רחב היקף כבר בשנתם הראשונה. בשלב הזה היה ברור שמקור הזרעים מקליפורניה מצטיין בתכונותיו, יותר מאשר הזרעים שהובא לארץ בשנות ה- 70.