תמונת הסיום של תצוגת האופנה שערכה רשת Accessorize לעונה נבראה בתת המודע של הסטייליסטית מזל חסון בעקבות זיכרונות ילדותה מבגדי הנשים בטקסי המימונה והחינה המרוקאית. "רק עכשיו אני מבינה את זה", היא משחזרת מדוע בחרה להצעיד על המסלול דוגמניות בגלביות לבנות בסגנון אתני, שידיהן ופניהן מכוסות עדיי זהב ולראשן טורבן. "בדרך כלל אני לא משלבת תכשיטים בעבודות הסטיילינג שלי. הפעם – ורק בדיעבד – הבנתי שהכול נבנה סביב העולם שעליו גדלתי". חסון, בת לאם מרוקאית ואב טריפוליטאי, מספרת כי גדלה בבית בעל צביון ישראלי לא עדתי, אך שנגיעות מלבוש יהדות מרוקו חדרו לחייה בטקסים המסורתיים. באופן דומה, הסטיילינג שהרכיבה לתצוגה מציג תרגום חופשי לדרך שבה רואה המערב את קסם המזרח בדמיונו. השעטנז הססגוני בין אלמנטים מרוקאיים, הודיים וערביים יצר שפה עשירה בניואנסים, אך האם זהו לבוש מרוקאי מסורתי?

 

לאישה המרוקאית בישראל יש רק הזדמנויות בודדות להתרפק על הלבוש מבית. לרוב מדובר בחינות משפחתיות ובטקס המימונה הנחגג מדי שנה על ידי יהודי המגרב (מרוקו, אלג'יריה, לוב ותוניסיה) במוצאי חג הפסח – מסוג האירועים שאף פוליטיקאי, מימין ומשמאל, לא מחמיץ. אבל בעוד התאריך קבוע ואחיד, פרטי הלבוש המסורתי מבדילים בין העשירים לעשירים פחות: יש את אלו שמתגאות בשמלות קטיפה יוקרתיות, ולעומתן יש את מי שמסתפקת בכפתן פוליאסטר פשוט שיובא מצפון אפריקה.

 

הלבוש המרוקאי המסורתי מתחלק לפי אזורים: תושבות העיר אינן מתלבשות כמו תושבות הכפרים, וגם אופנת נשות פז אינה דומה לזו של רבאט. אבל יש קונצנזוס אחד: "השמלה הגדולה" – שמלה מפוארת הנלבשת בחתונות ובאירועים חגיגיים. השמלה הובאה למרוקו על ידי יהודי ספרד שהתיישבו בצפון המדינה, והיא מורכבת מחמישה חלקים: הזלטיטה - חצאית מעטפת עם רקמת זהב כבדה; גומבאייז – אפודה או מותנייה עם שרוולים קצרים; כתף – חושן מקטיפה רקומה בחוטי זהב על בטנת עור או קרטון; כמאם – שרוולים ארוכים מאריג רשת רקום הנלבשים כחלק נפרד; והחזאם - חגורת בד ארוגה חוטי מתכת (הנבדלת מחגורת הברוקד של הנשים המוסלמיות).

 

הזמרת והשחקנית ריימונד אבקסיס מספרת כי היא נוהגת לתפור את שמלותיה אצל חייטים מומחים במרוקו, המשלבים בין בדי עילית של בתי אופנה צרפתיים כמו שאנל, לקרואה ודיור לרקמות מרוקאיות מסורתיות. "זה הוט קוטור אוריינטל", היא אומרת בשיחה מתובלת בצרפתית. מכיוון שהיא נוהגת להופיע מול קהל מכובד, הכולל בין היתר את מלך מרוקו, עליה לעמוד בסטנדרטים גבוהים ביותר הדורשים לבוש יוקרתי לא פחות מזה של הקהל הצופה בה. התשוקה שלה לאופנה הגיעה מהבית – אמה היתה בעלת סטודיו לתפירה עילית במרוקו. בן העדה מעצב השיער והמאפר מיקי בוגנים, מספר כי אמו מחזיקה בכמה כפתנים שתפרה לה אמה של אבקסיס. "אני עצמי מכור לכפתנים. של גברים, באופן מפתיע", הוא אומר בחיוך.

 

את עקרונות הלבוש המרוקאי ניתן למצוא בספר "כסות ומסר – לבושם של יהודים בארצות האסלאם" (הוצאת מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח), שיצא בשנה האחרונה לסיכום פועלה של אביבה מולר לנצט, אוצרת התערוכה "חיי היהודים במרוקו" שהתקיימה ב-1974 במחלקה האתנוגרפית במוזיאון ישראל. לדברי מולר לנצט, הסגנון הנהוג בארץ שימר באופן חלקי את לבוש בני הערים הגדולות, אך בגדי הכפריים נעלמו לחלוטין – כנראה מכיוון שלא הביאו עמם מטען רב ארצה. היא גם מציינת שקיים פער בין הלבוש המסורתי ללבוש שנהוג כיום לכנות "מסורתי".

 

הפער הגדול בין הזיכרונות ממרוקו למציאות הישראלית מתבטא גם בבחירת הבגדים לטקסים. "המרוקאים בישראל חיים עם הנוסטלגיה למרוקו, עם הגעגועים לילדות. אבל לא לכולם יש את האפשרות לנסוע למרוקו ולרכוש שם שמלה יוקרתית במחיר 4,000 יורו", אומרת אבקסיס. "כאן הם רוכשים משהו דומה במחיר זול יותר. כל אחד לובש לפי יכולתו: יש כאלה שקונים דיזיינר, יש שלובשים דברים שרכשו בשווקים. אבל הלבוש הוא מסורתי אצל כולם". האומנם?

 

השוואה בין תלבושות מטקסי חינה עכשוויים לבין תצלומים ורישומים של ז'אן בזאנסנו מתוך אוסף מוזיאון ישראל חושפת שינוי אופנתי מהותי. הסגנון המסורתי התחלף בקו מסחרי, פשוט יותר ומורכב פחות, תוך שילוב אלמנטים מאופנת המערב. "יש לי ביקורת גדולה מאוד על הלבוש 'המרוקאי' שהפך להיות בולט בחינות ובחלק מטקסי המימונה", אומר בוגנים. "נכנס טרנד של מחוכים ושמלות ענקיות. זו המצאה ישראלית, שבעיניי מצביעה על חוסר סטייל".

 

אחת המעצבות הבולטות של לבוש מרוקאי בישראל היא בוגרת שנקר מלי פטיטו מחברת מרקש. פטיטו הופיעה בתכניות טלוויזיה רבות, והיא מלבישה לאירועים סלבריטאיות כמו לינור אברג'יל, לילך בן סימון וסנדרה רינגלר. פטיטו מסבירה כי עיצוביה מנסים להפוך את הלבוש המרוקאי המסורתי לאופנתי ונגיש על ידי שילוב של מגמות אופנתיות עכשוויות בפריטים. "הגלביות הן טרנד אופנתי, אבל גם בגדי כלות מאוד אופנתיים כיום", היא אומרת. "יש לא מעט מעצבי כלות שמעצבים עכשיו גלביות בקולקציות שלהם, ואני זוקפת את זה לזכות האופנה המרוקאית".

 

 

הפקת אופנה מרוקאית

צילום: אסף עיני סטיילינג וארט: מזל חסון דוגמנים: מרים רות, ווה קוסטיה וליאור וגניה לסוכנות יולי איפור: מישל אדרי שיער: פטריק עובד ע. סטיילינג: אלינור וולטר