במשפחה כמו במשפחה. מהות היחסים מורכבת, ואין כמו ליל הסדר כאירוע שיכול להביא את היחסים למצבי קיצון ולשבירת כלים של ממש. גם כך בחיי היום יום אנו מרגישים כי החיים בזוגיות הם עניין מאתגר, לא כל שכן עם בוא החגים. לצערנו וכמובן לשמחתנו, יש לנו הרבה כאלה.
בחגים נדמה שהמריבות והחיכוכים, שמצליחים איכשהו להיבלע ולהתחבא בימות החול, צפים מעל פני השטח בתקופת החגים. לכן, לא מפתיע הנתון כי אחרי החגים נרשמת עלייה במספר הפונים לבתי הדין הרבניים לצורך גירושין.
כמו בכל שנה, גם השנה צצה ועולה השאלה התמימה, לכאורה, אצל מי חוגגים השנה את ליל הסדר וכמו בכל שנה אנחנו מוצאים את עצמנו מופתעים מחדש, כאילו לא ראינו את זה בא. השאלה הזו, כמובן, ממש לא תמימה, ומתחת לפני השטח מסתתרות להן ציפיות וגם מתחים בין האישה לחמותה, בין הבעל למשפחתה. כל המטענים הללו מתנקזים ומהווים שיקול בקבלת ההחלטה אצל מי נחגוג השנה. בנוסף לכל הוויוכחים הללו גם עולות השאלות לגבי לבוש, מתנות, מה נכין לאכול ועוד כאלה שגורמות לחג להפוך לעיתים לסיוט.
לא מעט אנחנו מוצאים את עצמנו מתחבטים מול הארון ותוהים מה ללבוש כדי שניראה הכי טוב מכולם, כמו גם מתלבטים האם יש לי מספיק בגדים או שזה הזמן לגהץ את כרטיס האשראי. בנוסף, ישנה הדילמה במה להבליש את הילדים כדי שיראו יותר טוב משאר הילדים. גם מתנות אינן עסק שולי, ועולות שאלות כמו כמה כדאי להשקיע במתנה, מה לקנות ולמ לקנות. כל הדברים הללו רק גורמים למתח במשפחה, למריבות, ובעצם, למה לא.
אז מה עושים?
תשובה ברורה שידועה לכל היא הדפוס מחזורי: פעם אצל המשפחה שלי ופעם אצל המשפחה שלך. אם מיישמים זאת, ברוב המקרים ההיצמדות לסדר, תרתי משמע, מונע מריבות ו-ויכוחים על ידי בדיקה פשוטה ביומנים.
אולם יש מקרים שגם זה לא עובד, ועדיין כל צד מתבצר בעמדתו.
חשוב לזכור, במקרים האלה, שאין סדר אחד דומה לשנהו. יש משפחות מסורתיות יותר שאצלן סדר הוא ארוך, ויש משפחות שעורכות סדר כדי לצאת ידי חובה. במקרים כאלו, למשל, ניתן לחלק את הערב לשניים, כך שבתחילת הערב נגיע לצד אחד ונסיים את הערב בצד השני. עדיף להגיע קודם לצד הפחות מסורתי.
חשוב לזכור שבבסיס הדילמה יש לתת מקום לכל צד שיגלה אמפתיה לצד השני, ותמיד להשתדל למצוא פתרון יצירתי שיתן מענה לצרכים של הצד השני.
בעיה נוספת היא שלעיתים ניתנת הבטחה של מי מהצדדים למשפחתו שהוא יגיע לסדר עוד בטרם סוכם העניין עם בן הזוג. לקראת ימי החג מתקיים דיון, ואו אז מחליטים לשנות את ההחלטה אצל מי נחגוג את החג. מקרה זה יוצר מתחים ואכזבה במשפחה, ועצתי היא להגיע לאותה משפחה שהבריזו לה בחג השני (הרי התברכנו במספיק חגים ומועדים) בהרכב מלא עם תשורה נאה ולהתנצל מקרב לב.
מעבר לפתרונות שהזכרתי ובד"כ מונעים ויכוחים, אני ממליץ לעבוד גם על התקשורת,המודעות והציפיות שלכם .
תקשורת: ברגע שתהייה תקשורת בונה ויציבה שבה תוכלו לומר לבן או בת הזוג את שעל ליבכם בצורה רגועה ואוהבת ותוכלו לקבל את תמיכתו. במצב כזה בקשתכם לרוב תתקבל בהבנה ואהבה.
מודעות: התחילו לעבוד עם עצמכם על הקשיים וההתנגדויות שעולות בכם לרוב במפגשים עם המשפחה המורחבת ועבדו על זה. היו כנים עם עצמכם ועבדו על יכולת שיפור הקשר. כך שתבואו עם אנרגיות חיוביות וההרגשה תהייה מצוינת.
תיאום ציפיות: זמן מה לפני החג (גם עכשיו זה בסדר) שבו ביחד ושוחחו על החג הקרב וערכו רשימת ציפיות: איך אמור להראות החג, היכן לחגוג, מה לקנות ועוד.
והדבר החשוב מכל, ששווה לזכור בכל עת: לכל חג יש מוצאי חג, וכשנגמר החג חוזרים לשגרה לכן כדאי מאוד שהשגרה תהיה אוהבת, מאפשרת מכילה ויציבה.
חג שמח!
>> >> ד"ר ירון מאיר הוא מגשר, בורר, מאמן, מטפל רב תחומי ומנכ"ל חברת יעד גישור