סיור קסום בעיר: רחוב וכיכר ביאליק

 

 

מיקום: בלב האזור ה"קלאסי" של העיר הישנה (אלנבי-קינג ג’ורג’-פינסקר-בוגרשוב). הגישה מאלנבי, מדרום.

טיימינג: באור וברוגע. שבת בבוקר, למשל.

חבל"ז: הכניסות של ביאליק 8 ו-9, בית פליציה בלומנטל וביאליק 21.

 

 

נתחיל בסוד ידוע: בפסח עמישראל נוהר צפונה ודרומה, והכי נעים, אוורירי ומפנק לטייל בעיר (כלומר בתל אביב). היא נקייה מאבק, ממורקת מהגשם, ועם החום הראשון פורשת זרועותיה לרווחה ומסבירה פניה לתייר.

 

הסיור הראשון בעיר הוא רחוב ביאליק. את זה יודע כל מדריך עירוני, ובעיקר מדריכות. שבו בקפה ביאליק שבתחילת הרחוב למשך חמש דקות ולפחות שתיים כאלה יעברו על פניכם (אנחנו אישית מעדיפים את בעלות השיער הסגול ומגבעות הקש, אבל לצערנו הז’אנר הזה שמור בינתיים רק לברלין וושינגטון).

 

הרחוב והכיכר נקראים כמובן על שם גדול משוררנו, חיים נחמן ביאליק, שהתגורר בבבנין מספר 24 בשנים 26′-34′ במאה הקודמת, שהיה מהמפוארים בעיר. אבל המתחם קסום בגלל תחושת הצניעות והיופי של ריכוז גדול של מבנים לשימור שבו.

 

ראשית, הכיכר. קטנה ומוקפת במספר מבנים מדהימים. נלך מדרום לצפון: ראשון, מוקף גדר ומסוגר - בית ביאליק, שנבנה בסגנון האקלקטי ונפתח בשנת 1925. סביב הבית גן ובו מבחר מצמחי ארץ ישראל. בבית זה התגורר המשורר רוב חייו התל אביבים. האיש היה גם אושיה תל אביבית וכאן אירח את אורחיו המכובדים פעמים בשבוע, בימים שני וחמישי, בשעות אחר הצהרים (כי סדר צריך להיות!). אחרי מותו תרמה אשתו את המבנה לשימור זכרו, ולמבקריו את הזכות לראות את כתביו המקוריים יחד עם תמונת של ציירים מפורסמים כגוטמן ורובין.

 

 

בסמוך ניצב בית פליציה בלומנטל (כתום ובוהק, נבנה על פי הסגנון הבינלאומי), מגדולות הפסנתרניות שלנו ועל שמה המבנה, המשמש מרכז מוסיקה עירוני. אגב, ממש בימים אלה מתקיים פסטיבל פיליציה בלומנטל במוזיאון ת"א.

 

במרכז מעגל המבנים, ניצב בית העיריה הישן, גאה וצנוע, ששופץ במסגרת שנת המאה לעיר ומאכלס את מוזיאון העיר. מערבית לו, בית מגורים מרשים (ביאליק 31-23) עם מרפסות של רומיאו ויוליה וכותרות מרהיבות. בקומת הקרקע פעלה עד לאחרונה דירה ירוקה בת קיימא, ודייריה היו מארחים ומציגים את אורח חייהם למבקרים המזדמנים. כיום נותרה בחצר שארית מגינת התבלינים. כדאי לעבור דווקא דרך חדר המדרגות הישן של בנין 31 הסמוך, להביט בעיטורי הקיר שעל קירות הכניסה הראשית ובמרצפות הישנות. מולו מבנה באוהאוס משופץ, מספר 21, שהוא, לטעמנו, משיפוצי הבאוהאוס היפים בעיר (ומשמש כמרכז הבאוהאוס).

 

ביאליק 23. דירת קרקע ירוקה וגינת תבלינים

ביאליק 31. עיטורי קיר בחדר המדרגות

    

הכיכר עצמה שופצה לרגל שנת המאה לעיר, ואת פסלו של נחום גוטמן שהיה במקום כמה עשורים החליפה ברכת חבצלות. מספרים לנו שבעבר נערכו בכיכר הפגנות נגד המנדט הבריטי וטקסים עירוניים. היום תחושו רק בקסם שכונה קטנה בלב העיר הישנה, מה שאנחנו מכנים: "תל אביב הקלאסית".

אבל הכיף הגדול הוא דווקא לטייל ברגל, מקצה לקצה, ולהביט בשלל הבתים המקסימים שבו. חלקם באוהאוס משופצים (בגווני סן פרנסיסקו: כתום, אדום, בורדו) וחלקם יפיפיות נמות וממתינות.

 

 

והאהובים עלינו ביותר:

 

ביאליק 9 -  בניין ישן ומתקלף, עם כניסה מלכותית: ויטראז’ קשתי וזוג עמודים תומכים עוטי כותרות משוננות, חדר מדרגות קלאסי ומרפסות "סוף". בימים אלה הוא נמצא בשיפוץ אבל שווה להציץ בו בכל זאת.

 

ממול, הביטו לכניסה של ביאליק 8, ששופצה ונצבעה בגוון אפרסקי. החזית מדהימה: דלת עץ כבדה מעל גֶרֶם של שלוש מדרגות מחומשות, המקושרות אל שער הכניסה בסדרת מרצפות "תל אביביות" מעוטרות של פעם. וכמובן בית ראובן, לו נקדיש המלצה בעתיד.

 

את צילומי המרפסות של ביאליק 18 בודאי כבר ראיתם בכל מיני קטלוגים, על שלל מרפסותיו המעוגלות.

 

 

לקינוח, תוכלו לפוּש בקפה ביאליק, מעוז תושביה האקלקטים של השכונה, המציג מדי ערב מפעים של אמנים בתחילת דרכם, ונמצא להפתעתנו בבעלותה של הגברת דניאלה וייס.

 

איך מגיעים: אפשר רק מדרום. הכי פשוט: לבאו מכיוון קינג ג’ורג’ או טשרנחובסקי. לפנות ימינה ואתם שם. חנייה לא תמצאו ברחוב  (תו החנייה רק לתושביו)  לכן מומלץ לחנות בחניון העירוני ברחוב המכבי.

 

טיול  נעים!