שני מגדלים חדשים עומדים להצטרף אל קו החוף של תל אביב, הצומח במהירות השמיימה. העבודות על פרויקט קמפינסקי יחלו בעוד כחודשיים, עם קבלת ההיתר מהעירייה, במגרש גדול השוכן בין רחוב הירקון לרחוב הרברט סמואל, מצפון למגדל האופרה ומדרום לרחוב טרומפלדור. יזמי הפרויקט, משפחת טייק – מבעלי מלון הילטון תל אביב ודיויד אינטרקונטיננטל - החלו לקדם את המיזם כבר באמצע שנות השמונים, אך רק כעת הצליחו להביא אותו לכלל מימוש.

 

בכך מתרחבת חומת בתי המלון שמזדקרת במהלך השנים על חוף הים של תל אביב, מתפשטת דרומה וצפונה וחוסמת את הרוח והמעברים בין העיר לים. התהליך הזה מרגיז לא מעט תושבים בתל אביב, אך לא נראה שמקבלי ההחלטות בגופי התכנון ובעירייה מתכוונים להתייחס לביקורת ולחשוב על הפקת לקחים. עובדה: עד סוף העשור  צפויה שורה של מגדלים גבוהים ורחבים להחליף את מגרשי החניה ושורות הבתים הצנועים ברחובות שמתנקזים לרחוב הירקון, ושנעלמים בזה אחר זה לטובת מנופים ופיגומים. אמנם, עיריית תל אביב מקפידה להעניק זיקות הנאה לציבור במרבית הפרויקטים, אך הדבר אינו גורע מהעובדה שבתי המלון הם מסות אדירות, שספק אם הן מיטיבות עם העיר ועם החיבור והקשר אל הים.

 

ייחודו של מיזם קמפינסקי, המורכב משני מגדלים, הוא בכך שכל אחד מהייעודים שבו - בית המלון והמגורים - יאכלס מגדל אחר, אך שירותי המלון יהיו משותפים לשניהם.

כל אחד מהייעודים - בית המלון והמגורים - יאכלס מגדל אחר, אך שירותי המלון יהיו משותפים

 

 

פרויקט קמפינסקי. האדריכל מבטיח מבנה לא מסתגר (הדמיה: פייגין אדריכלים)
פרויקט קמפינסקי. האדריכל מבטיח מבנה לא מסתגר (הדמיה: פייגין אדריכלים)

 

פתוח לעיר

 

בית המלון המתוכנן, שיכיל 230 חדרים, ינוהל על ידי רשת מלונות קמפינסקי. זו הוקמה בסוף המאה התשע-עשרה, ומתמחה בהפעלת מלונות יוקרה ברחבי העולם. יהיה זה בית המלון הראשון שתנהל הרשת בישראל, והוא שואף להיות בית המלון היוקרתי בתל אביב, דבר הנמדד בעיקר על פי גודלם של חדרי האורחים ושירותי המלון - תוך תחרות קשה מול מלונות היוקרה העכשוויים, ואלה המתוכננים לקום בשנים הקרובות, כמו ''ריץ'' בשדרות רוטשילד.

 

את המיזם מתכנן משרד פייגין אדריכלים, שבראשו עומדים האדריכל יהודה פייגין ושני בניו – דב ויואל (אדריכלית אחראית: רות רמון, עיצוב פנים: ARA Design). המשרד מתמחה בתכנון בתי מלון, בעיקר בישראל אך גם במזרח אירופה. בתל אביב תכנן המשרד בין השאר את מלון גלגל (2007), מלון דיויד אינטרקונטיננטל (1999), ומגדל המלך דוד (1994). "הכוונה שלנו בתכנן המלון היא לפתוח אותו לתל אביב", מדגיש יואל פייגין. "בדרך כלל בתי מלון מסתגרים בתוך עצמם, ומסתתרים מאחורי קיר וצוות של שומרים. בשונה מהמצב המוכר, יצרנו כאן קומה במפלס הרחוב שתהיה פתוחה ומזמינה לאורחים מהעיר, גם אם אינם אורחי המלון. בקומה יפעלו מסעדה, בר ולובי שיהיו פתוחים אל העיר ממזרח ואל הים ממערב".

 

קו החוף ממילא מתמלא בבטון וזכוכית. הבניינים לא יפגעו, למשל, במגדל האופרה הסמוך?

"כשנכנסנו לפרויקט קיבלנו תכנית בניין עיר (תב"ע) שהכין משרד אחר, אבל בחרנו לשנות אותה כך שהיא מיטיבה עם מגדל האופרה. הסטנו את מגדל המלון הדרומי מקו החזית הפונה אל הים, כך ששני המגדלים החדשים אינם ניצבים בקו ישר והנוף ממגדל האופרה לא נחסם. הודות לכך, גם המגדלים החדשים ייהנו מפתיחה רחבה אל הנוף, ולא תיווצר חומת מגדלים אחידה".

 

כיצד הפרויקט לא יחסום את הולכי הרגל במפלס הקרקע?

"תכסית המגדלים היא פחות מעשרים אחוז, כשכל השאר לא יהיה בעיקרו בנוי. כך, למשל, שלושה מעברי הולכי רגל פתוחים יקשרו בין העיר לים. אחד המעברים יחצה גם את הפרויקט עצמו. נוסף לזה, הרחבנו את המדרכות ל-12 מטרים, כך שמעמדו של הולך הרגל לא ייפגע".

 

אבל מגדל מייצר זרמי רוח חזקים, שאינם נעימים להולכי הרגל שנמצאים למרגלותיו.

"כשיש מגדלים מתגברת הרוח. אך הודות לעובדה שהסטנו את המגדלים זה מזה למרחק שאינו יורד משלושים מטר, לא צפויים משבי רוח חזקים. הנושא נבדק גם על ידי יועץ סביבתי, ובצד הפונה אל חוף הים מתוכנן מעבר מקורה, שיגן בין השאר על הולכי הרגל מפני רוחות".

 

מה מייחד את המגדלים בהיבט העיצובי?

"מעטפת המבנים מורכבת מזכוכית בשילוב אלומיניום לבן. הכוונה היא גם להעניק התייחסות לתל אביב 'העיר הלבנה', וגם התייחסות אקלימית. הזכוכית המיוחדת והאלומיניום שבהם ייעשה שימוש עמידים באופן בלתי רגיל לטווח הארוך מפני הרוחות והמליחות הבאים מכיוון הים. בעיצוב הפנים אנחנו חוזרים ומשתפים פעולה עם משרד המעצבים הבריטי ארא דיזיין (ARA Design), שעימם אנחנו עובדים כ-13 שנים".