''אני רוצה להיות מספר אחת''

בגיל 26, דודו אהרון הוא אחד הפרודוקטים המובהקים של הצלחת הפופ הים תיכוני. הוא נולד למציאות שבה הפלייליסט של גלגלצ הוא הקפה השכונתי שלו, והמילים קיפוח וגטו נשמעות כמו משהו שנלקח מספרי ההיסטוריה. על פרשת יהורם גאון שקרא למוזיקה המזרחית "זבל שלא ברא השטן", מגיב אהרון באצילות: "קטונתי מלדבר על יהורם גאון. לא נעלבתי אישית, פשוט הרגשתי שמיצינו את זה, כאילו. אני חושב שיש דרך להתבטא. זה סגנון מוזיקה, והנקודה היא לא אם אתה אוהב או לא, אתה צריך להתמודד עם זה כי זה מה שיש עכשיו".

כנציג הדור החדש והשבע של המוזיקה המזרחית, אהרון מרשה לעצמו להתנהל ברוגע ובנדיבות המאפיינים את מי שאין לו סיבה להיות מודאג. הוא עצמו רוכב על גלי ההצלחה שפקדו אותו בשנה האחרונה, אחרי שהוציא את אלבומו השלישי, ממצה עד תום את האהבה שהוא מקבל מהקהל ומנקז אותה אל מופע בהיכל התרבות, שניים בקיסריה (יום אחרי יום) והופעה אחת בומבסטית בהיכל נוקיה. בין היתר, הוא חוגג גם בצינורות המקובלים בז'אנר - שורץ בראש מצעדי ההורדות בסלולר ואוסף תארים בכל מצעדי הפזמונים האפשריים, בעיקר עם הלהיטים "תגידו לה" ו"כסף ואלכוהול".

"היום זה לא כמו פעם. לפני עשר שנים היה מספיק להוציא אלבום אחד בשנתיים. היום הכל יותר דינמי. היום אני רואה במועדונים זמרים שמחקים אותי, וזה ניצחון בשבילי. גם בבית הספר, כשעוד לא הייתי זמר, אהבתי שכולם מסתכלים עליי. אמרתי למורה שלי באורט שאני רוצה להיות מספר אחת פה, והכי חשוב לי שילדים יגדלו ויגידו לאמא שלהם 'אמא, אני רוצה להיות דודו אהרון'. אם אני מגיע לחתונה, אני רוצה שכולם ידברו עליי. אני רוצה שכולם יצאו מהאולם ויגידו 'דודו אהרון'. זה נהיה מן אובססיה כזאת. אני רוצה תשומת לב".

מעריך את ההצלחה. אהרון (צילום: רונן אקרמן)

צילום: רונן אקרמן, סגנון: ליאת אשורי, עיבוד תמונה: יוליה טייץ, עוזר צלם: שוקו, איפור: שירן פרידלנד, שיער: עידו חלף, הלבשה: פולו ראלף לורן, ברנדיס, באמוס, דיזל, קסטרו ומאסימו דוטי