"אני לא אייקון אופנה", מצהיר הבוקר המוזיקאי מארק רונסון כשאני שואל אותו איך זה מרגיש להיות דייר קבע במדורי המתלבשים הטובים בעולם. "דיוויד בואי הוא אייקון אופנה. אני סתם בחור בחולצה צהובה". מתחם שלוותא שבנמל תל אביב זכה הבוקר למשב רוח רענן בעקבות ביקורו של רונסון בישראל. רונסון הגיע לרגל פתיחת תחרות פרסי הלילה של XL שתיפתח הערב במועדון ה-TLV, שבה ינגן די.ג'יי סט.

 

באיחור אופנתי של חצי שעה נכנס רונסון כשהוא לבוש בסימני ההיכר שלו: חולצה מכופתרת בצבע חלמון, מכנסי כותנה שחורים בגזרה צרה, מעיל צמר חום המונח עליו בנונשלנטיות ונעליים לבנות של המותג רפטו. בליץ' קל מעטר את שיער ראשו ומסמן אותו במרחב. אל ישראל הגיע אתמול. לאחר שבילה אמש עם אמילי קרפל ובעלה תומר לנצינגר, הוא יבלה את היום בירושלים ומחר כבר ישוב חזרה ללונדון, שם יחגוג את חג הפסח. אגב, הוא חולק את אותו המלון עם ג'סטין ביבר.

 

 

בביקור בישראל. לא מוריד את הריי-באן (באדיבות XL Nightlife Awards )
בביקור בישראל. לא מוריד את הריי-באן (באדיבות XL Nightlife Awards )

 

 

מעבר להיותו אחד המפיקים המוזיקליים הבולטים בשנים האחרונות (איימי וויינהאוס, לילי אלן, ובשבוע הבא – האלבום החדש של להקת גוסיפ) – רונסון הוא אחד מאייקוני האופנה הגבריים של העת האחרונה. סגנון הלבוש האקספרימנטלי שלו הוא שעטנז מקורי בין פופ אמריקאי של שנות ה-70 (דוגמת חליפות לבנות) לפריטים המזוהים עם אופנת שנות ה-80, ובהם משקפי הווייפארר השחורים של חברת ריי-באן שלא הסיר הבוקר לאורך כל מסיבת העיתונאים. בעגה המקצועית, רונסון הוא חלק מזרם הניו דנדי – גנדרנות מודעת לעצמה, שבמקרה שלו יושבת פיקס גם על המוזיקה שהוא מפיק, יוצר ומנגן.

 

דפדוף בכמה תצלומים ישנים של רונסון, ששובצו בגיליון החורף האחרון של המגזין פרפל פאשן, מגלה כי היסודות לסגנון הלבוש הייחודי שלו הופיעו כבר בטקס המעבר לבגרות. בתמונה אחת הוא מופיע לצד חברו מקס לרוי, לבוש בחליפת טוקסידו שחורה, שיערו מורם אל על כקוצי דורבן ומשקפי פלסטיק אדומים מכסים את עיניו כקשת. מאוחר יותר השתייך לגל ההיפסטרים של שכונות וויליאמסבורג בברוקלין, שבחרה בבגדים בסגנון רטרו.

 

 

ברחוב. "אופנה זה כמו ליצור מוזיקה" (צילום: gettyimages)
ברחוב. "אופנה זה כמו ליצור מוזיקה" (צילום: gettyimages)

 

 

בהופעותיו הרבות מקפיד רונסון ללבוש חליפות בצבעים עזים כמו אדום, כחול או צהוב, שאותן הוא משלב עם עניבות צרות ונעלי סניקרס מעוררות קנאה. "את החליפות שלי אני רוכש מבוטיק אופנינג סרמוני בניו יורק. אבל להופעות אני לובש בגדים של המותג הבריטי טופמן", אומר רונסון הבוקר.

 

 

בתוך מועדון. אוהב את אופנינג סרמוני, אבל קונה גם בטופמן (צילום: gettyimages)
בתוך מועדון. אוהב את אופנינג סרמוני, אבל קונה גם בטופמן (צילום: gettyimages)

 

 

סגנון הלבוש של רונסון מורכב מדי בשביל להגדירו במילה אחת. הוא שילוב בין מורשת אופנתית של אייקונים מוזיקליים כמו דיוויד בואי ליצירת אנסמבל ויזואלי חדש הבנוי על ערעור והפניית הגב לאותה מורשת בדיוק. זה הספיק למעצבת האופנה פרידה ג'יאניני מגוצ'י להזמין אותו לעצב קו סניקרס למותג לפני כשנה וחצי. "פרידה פנתה אליי והציעה לי לעבוד יחד על קו נעלי סניקרס", מסביר רונסון. "נסעתי אליה למילאנו ובחנו במשך תקופה כיצד נבנה את שיתוף הפעולה הזה, שעדיין ממשיך. כיוון שלא הלכתי ללמוד אופנה, אני לא יודע איך לעצב נעליים". גם עיסוק זה בעיצוב מקביל לעשייתו המוזיקלית, ואינו נפרד ממנה. כפי שאומר רונסון: "אופנה זה כמו ליצור מוזיקה – אתה מרכיב דיטייל ועוד דיטייל, עד שאתה מגבש יצירה אחת שלמה".