טרי מהגינה

עונה זו של השנה היא עונת ההתעוררות וההתחדשות האביבית בגינה, אשר בשנים כתיקונן היא באה לאחר ימות החורף הקרים והגשומים. בשנה זו, בה היו מיעוט גשמים וחורף חמים יחסית, נוצר בלבול בקרב עולם הצמחים וייתכן כי להתחדשות האביבית יש עתה פנים שונות באזורי ארץ שונים. בכל זאת, נערך לשנת גידול חדשה בגינת צמחי התבלין, המרפא והבושם, בדגש על טיפול וטיפוח הגינה מן ההיבט של הצורך בצריכת מים מצומצמת וגידול צמחים חסכנים במים.

טיפולים שוטפים

בחלקת גינה שכבר קיימת, זה הזמן להרחיק מן הצמחים חלקים שנפגעו במהלך החורף, במידה ויש כאלה, ולדלל צמחים שזכו לצמיחה נמרצת. את החלקים שגוזמים ניתן לאסוף לשימוש מיידי או לייבוש שישמר אותם לצורך שימוש בעתיד. לאחר עבודת הניקיון כדאי לפזר קומפוסט סביב הצמחים (אפשרי קומפוסט מייצור ביתי).

זה הזמן גם לנקות את הגינה מעשבי בר המשגשגים בה עתה. עשבים המתאימים לשימושי תבלין או מרפא כדוגמת חלמית מצויה, חרדל, ילקוט הרועים, חסת המצפן, סרפד מצוי - ניתן לייבש ולשמר. את האחרים כדאי לשלוח לערמת קומפוסט או להשתמש בהם לחיפוי קרקע.

בעונה זו משגשגים גם החרקים למיניהם, ביניהם ידידותיים וביניהם מזיקים. יש להיערך לטיפול במזיקים בשיטות ידידותיות לצמחי הגן ולאנשים החיים לצידם, כמו גם תוך שמירה על החרקים הרצויים.

את ההשקייה בתקופה זו כדאי לתכנן בהתאם לכמות הגשמים שירדה לאחרונה באזור בו מצוייה הגינה, ולשקול אם יש צורך להתחיל בהשקייה. אם כן, יש להשקות בתבונה ולהימנע מהשקיה מוגזמת. כמקור מים להשקיית גינת צמחי התבלין, המרפא והבושם ניתן להשתמש במים בהם משתמשים במטבח, כמו המים בהם שוטפים ירקות למיניהם, במידה ולא השתמשנו במי סבון לצורך שטיפתם.

שתילה חדשה

עונה זו מתאימה לשתילת צמחים חדשים בגינה ולתכנון ערוגות חדשות, כאמור, בדגש על חיסכון בצריכת המים של הגינה. בקרב צמחי התבלין, המרפא והבושם צמחים רבים שהם צמחים חסכוניים במים, אשר מתאימים לגידול בערוגה נפרדת, רצוי במסלעה. ערוגה זו כדאי לתכנן באחד מאזורי הגינה אשר אינם זוכים להשקיה יתרה. ראשית יש לנקות את הקרקע מעשבי הבר, אחר-כך לאווררה על ידי נעיצות קלשון ולהצניע בה כמות יפה של קומפוסט. לאחר מכן יש להשקותה לרוויה ולוודא שניקוז המים מן הקרקע הוא נאות.

ניתן לחלק את הצמחים לגידול בערוגה זו לשתי קבוצות. קבוצה ראשונה של צמחים שלאחר התבססותם לא יהיה צורך להשקות אותם השקיה נוספת במהלך הקיץ (באזורי הארץ הגשומים), וקבוצה שניה של צמחים שיקבלו תוספת מים מעוטה. בקבוצה הראשונה נמצא את אוג הבורסקאים ("סומאק"), אזוב מצוי ("זעתר"), הדס מצוי, מרווה משולשת, ער אציל ( "עלי דפנה"), ערער מצוי, צבר מצוי, צלף קוצני, צתרה ורודה, רוזמרין רפואי, שיח אברהם מצוי. בקבוצה השניה נמצא את האזוביון הרפואי ("לבנדר"), אלווי אמיתי ("אלו-ורה"), דם-המכבים האיטלקי ("צמח הקארי"), זוטה לבנה, לענה שיחנית ("שיבא"), פיגם מצוי ("רוטה"), פלרגון ריחני. ניתן לגדל בערוגות אלו גם עצים כרימון מצוי וגם זית אירופי.

צמחים אחרים הזקוקים להשקיה תכופה יותר ניתן לגדל באזורי גן אחרים, בערוגות עם מעברים ביניהן. כדאי לבחור בחלקות שאינן חשופות מדי לשמש, על מנת שאפשר יהיה לגדל צמחי תיבול עשבוניים הזקוקים להצללה חלקית, וגם כדי לצמצם כמויות השקיה.

מומלץ ליצור ערוגה מוארכת או מרובעת במימדים של כ-1.20 מ' עד 1.50 מ', מימדים אשר מאפשרים גישה נוחה לכל הצמחים בחלקה, כיוון שמדובר בצמחים שאנו רוצים לאסוף מהם חומר צמחי לעתים קרובות. גם כאן יש לעשות הכנה טובה של החלקה - לנקות את הקרקע מעשבי הבר, לאווררה ולהצניע בה כמות יפה של קומפוסט, ואז להשקותה לרוויה ולוודא שהמים מתנקזים היטב.

במרכז הערוגה מגדלים צמחים גבוהים יותר, כמו ורד, רצוי מקבוצת מכלואי התה, ליפיה לימונית ("לואיזה"), סמבוק שחור; במעגל הראשון סביב הצמחים הגבוהים יותר לשתול צמחים בגובה בינוני, כגון אכילאה אלף העלה, אזובית פשוטה ("אורגנו"), אזובית תרבותית ("מיורם"), בת-קורנית פשוטה ("טימין"), מליסה רפואית, פלפלת הגינה, קיפודנית ארגמנית ("אכינצאה"), רב-זקן לימוני ("עשב לימון"); ובהיקף, עשבי תיבול עשבוניים שאותם כדאי לגדל במספר רב של צמחים, כך שתהיה אספקה שוטפת של תבלינים למטבח, כמו: בן-חרדל מצוי ("ארגולה"), טוריים צרי-עלים ("רוקט"), כרפס ריחני ("סלרי"), מלוכיה נאכלת, פטרוסילית הגינה ("פטרוזיליה"), קצח הגינה, ריחן הבזיל ("בזיליקום"), שבת ריחני ("שמיר"), שחליים תרבותיים ("רשאד"); לבסוף צמחים שרועים כמו דלעת, נענה, פרע מחורר ("היפריקום").

עוד אפשר לשלב בערוגה צמחים ממשפחת הפרפרניים שישמשו להעשרת הקרקע בחנקן, שום שיתרום את חלקו בהרחקת מזיקים, וגם טגטס התורם את חלקו בהרחקת נמטודות מן הקרקע.