הדפסה
לכתבה באתר
רעידת האדמה חסרת התקדים ביפן שלחה את אותותיה עד לאיים השקטים ביותר של הפיליפינים, אך בעיקר בצורת זרמים ססמיים של דאגות ופחדים. כמו בארץ, הרשויות כאן במנילה מנתחות את המצב המקומי שוב ושוב, העיתונות מקטרת על כך שעשרות אלפים ימותו ברעידה דומה אם תתרחש בעיר, בעוד שמרבית האזרחים ממשיכים בחיים הרגילים. במפגשים חברתיים כבר בקושי מדברים על זה, אולם בארוחת צהריים מרתקת עם שני ארכיטקטים ומהנדס בניין פיליפיני, אני לומד כאן לראשונה דווקא על דמות יפנית מהפכנית בתחום הארכיטקטורה, שאת עבודותיו הם כולם מעריצים כאילו היה כוכב רוק עולמי. הוא נחשב לארכיטקט אקולוגי עם פילוסופיה קצת מרטיטה, הידועה בשם "ארכיטקטורת נייר".
קוראים לו שיגרו באן ומסתבר שהוא בין המומחים הבינלאומיים בבניית מבנים מתוחכמים וחסינים בפני רעידות-אדמה, שעשויים אך ורק מנייר ממוחזר! או כמעט...הוא משתמש גם בגלילי קרטון המשמשים לבניית הקירות, קצת בפלסטיק ובתיבות משומשות של בירה עמוסות בחול, המתפקדות כיסודות המבנה. הפילוסופיה של הארכיטקט המהפכני הזה טוענת, שכל החומרים הללו קלים וגמישים מאוד, עד כדי כך שהם מסוגלים לעמוד אפילו בפני רעידות אדמה. אבל גם אם נניח שהבניין קורס ומתמוטט בסופו של דבר, הנייר והקרטון לא ממש גורמים נזק חמור לאף אחד. האם מישהו אי-פעם נהרג מנפילת קרטון אוורירי על ראשו?
בנוסף על הבטיחות הרבה, "מדובר גם בחומרים זולים, פשוטים, מהירים להרכבה וידידותיים לסביבה", מסביר לי מהנדס הבניין הפיליפיני, בעת שהוא מדליק את האייפד שלו ונותן לוידיאו לזרום.
לא רק אני מתלהב מהתמונות והקליפים של המבנים המדהימים מנייר ואיך שהצוותים של שיגרו בונים אותם בפשטות ומהירות. אפילו המגזין הנודע "טיים" בחר בו למהדורת המילניום שלו כאחד הארכיטקטים החדשניים ביותר בעולם.
אבל למרות החדשנות הרבה שלו, שיגרו דווקא לא מתעניין ולא משתמש כלל בחומרים ובטכנולוגיות החדישות ביותר בשוק. הוא מעדיף להתמקד במשמעות של הקונספט מאחורי כל בניין, והחומרים שבהם הוא משתמש נבחרים אך ורק בכדי להגשים מטרה זו.
"אני לא אוהב פסולת", אמר פעם שיגרו, שהפך גלילי נייר וקרטון ממוחזרים לחומרי בניין לכל דבר. הוא היה הארכיטקט הראשון ביפן שבנה בניין שלם מנייר בלבד. הוא אומנם היה צריך לעבור מסכת של בדיקות ומבחנים מיוחדים של הרשויות המופתעות, אך בסופו של דבר קיבל שיגרו את כל האישורים הנדרשים, בהתאם לקוד הבנייה הנוקשה והמדוקדק של היפנים.
בשנת 2000, בתערוכה העולמית של הנובר בגרמניה בנה שיגרו את הדוכן היפני, מבנה ענקי באורך 72 מטר, שהיה מורכב כולו מגלילי נייר. לאחר שהתערוכה הסתיימה, המבנה המרשים מוחזר תיכף ומיד וחזר לתצורתו הבסיסית ביותר. נייר.
לאורך הקריירה ארוכת השנים שלו, לצד תרומת מאות מבנים קרטוניים עבור פליטים של רעידות אדמה ביפן, טורקיה, האיטי ועוד, בנה שיגרו גם כנסייה שלמה מגלילי נייר, תיאטרון מנייר, ספרייה מנייר, גשר ענקי מנייר והמון בתים יוצאי-דופן, כולם מנייר.