הדפסה
לכתבה באתר
21:36 על הבר. הודעה שאומרת "אני מאחרת"
החורף התחיל והרווקות הופכת קצת יותר קרה, במיוחד כשמסביב המון זוגות מתחבקים. כשאתה רווק בחורף, אתה שם לב לכל זוג שמתחבק. בקיץ העיניים עסוקות מדי בכל העור החשוף שמסביב. קוראים לה דנה, ואני מניח שהיא מאחרת בגלל הגשם. או שאולי היא תקועה בפקקים שנוצרו בגלל כל האנשים שעוצרים להתחבק. אם להיות רווק, אז עדיף בתל אביב. ההיצע פה אינסופי ולזוגיות אמיתית כמעט אין ביקוש. זו עיר כזאת שמעריכה את מה שאתה רוצה לעשות הרבה יותר ממה שאתה עושה באמת. כולם חושבים פה על הזוגיות הבאה, והריחוף הזה מעל הגדרות של הזוגיות משאיר אצל כולנו המון שריטות.
אני בכלל טיפוס של בירה, אבל השילוב בין יין שעולה ישר לראש והסצנה הלא מחייבת של הבר הזה גורם לדייטים ראשונים פה להיות קצת פחות פורמאליים. דנה עבדה איתי במסעדה לפני שנתיים, תמיד היה שם קצת מתח, וגם תמיד היה שם את גיא, חבר שלה. עכשיו הוא לא שם, אז מי צריך פורמאליות.
21:45 הרהורים על סצנת הרווקות של תל אביב
רגע לפני שאני שוקע לגמרי בבוץ הזה, דנה נכנסת אל הבר ומצילה אותי. הנשיקה הצמודה על הלחי והשנייה העודפת של החיבוק מזכירות לשנינו שהמתח עוד שם. נפגשנו באיזו מסיבת יום הולדת לפני שבוע, ולפני שהספקתי לשאול - דנה כבר סיפרה לי שהיא וגיא כבר לא. שתי בירות ושלושה נחשי גומי אחר כך, כבר קבענו שאנחנו חייבים להיפגש. "מה, כאילו דייט?", היא שאלה בחיוך. אז נתתי גם לה את הנאום שלי על הבר הזה והיתרון שבחוסר הפורמאליות.
אלעד בן דוד
22.03.2011, 16:085 תגובות
בקבוק קאווה נפתח, ועם כל כוס שנמזגת אנחנו מתקרבים. היא מספרת לי על התואר שלה ועל איך היא וגיא נפרדו, על חיפושי עבודה ועל מריבות טיפשיות שהיו לה עם גיא, על הדירה החדשה שהיא שוכרת "ממש לא רחוק מפה" ועל איך שהיא כבר לא חושבת על גיא. כפות הידיים שלנו נפגשות מדי פעם על השולחן הקטן, ואנחנו מגניבים מבט. המתח עוד פה, וגם גיא. מאחר שאנחנו כבר מכירים אחד את השני די טוב, זה דייט ראשון נעים יותר. כזה שלא מרגיש כמו ריאיון עבודה. אבל אחרי 20 דקות שבהן אני רק מהנהן ואומר דברים כמו "זה מעניין" או "ואיך זה גרם לך להרגיש?", אני שם לב שזה הפך מדייט לטיפול פסיכולוגי.
הקאווה עושה את שלה והמתח הופך לקרבה. הראש שלה נשען על הכתף שלי בסוף צחוק. היד שלה נשארת על הרגל שלי גם אחרי שהיא מסיימת לספר לי משהו. המבטים שהגנבנו קודם הופכים ארוכים יותר ומלווים בחיוכים. אני מסתכל על הברק הזה בעיניים שלה ופתאום כולה זוהרת. אולי יש כאן התחלה של זוגיות אמיתית?
23:28 שתי כוסות ריקות. סימן של ליפסטיק על אחת מהן
הבר כבר מתרוקן ואפשר לשמוע את הצחוק של דנה בקול רם יותר. היא צוחקת גם כשאני אומר דברים לא מצחיקים, סתם כי היא מרגישה יותר קרובה. או אולי סתם בגלל שהיא לא שותה חצי בקבוק קאווה בדרך כלל. "רוצה לראות את הדירה שלי?", היא שומעת את עצמה אומרת ומביטה בי נבוכה. "מה, כאילו דייט?", אני שואל בחיוך.
על המיטה בחדר שלה המתח הופך לנשיקה. ועוד אחת. הרווקות הקרה של החורף מתחממת מתחת לסדינים. בבוקר אני קם ורואה אותה יפה, שוכבת שם לידי. את המתח החליפה הקרבה. אני מסתכל על החדר שלה ורואה תמונה שלה עם גיא. ועוד תמונה. ומבין שלמרות שהמתח כבר לא שם, גיא עדיין שם. אני מתלבש, נותן לה נשיקה ויוצא להתקלח ולהחליף בגדים לפני העבודה. בדרך אני מבין שהחיפוש נמשך.
את לא מבינה באיזו שפה מדבר הבחור שלך? אין לך מושג מה לעשות עם הודעת ה"ערה?" שזה עתה קיבלת? אלעד ייתן לך את נקודת המבט הגברית: benda81@gmail.com
