יש איברים בגופנו שיש להם יחסי-ציבור מצוינים: קשה לדמיין את אוצר הפתגמים העממיים בלי תזכורת מתמדת על תפקוד הכליות, ובלתי אפשרי לדמיין שירי אהבה שמתעלמים מהלב. אבל מה אנחנו יודעות על רצפת האגן שלנו? המקום הזה, סודי כמעט כמו המערה החשמלית של חסמב"ה, לא מוזכר באוזנינו עד לפעם הראשונה שבה אנחנו מתפוצצות מצחוק, ומגלות לתדהמתנו שההתלהבות לא פסחה גם על צינור השתן.
בפועל, מדובר בצומת חשוב של אינספור עצבים, רקמות חיבור, שרירים וכלי דם המוצנעים בין רגלינו, הכולל את פתח הנרתיק, צינור השתן ופי הטבעת. מעליו מונחים שלפוחית השתן, הרחם והחלחולת שלנו, ומעליהם כל אברי חלל הבטן. המערך המורכב הזה הוא שמאפשר לנו שליטה בסוגרים, יש לו תפקיד חשוב במהלך הלידה והוא שמבטיח לנו אורגזמות. אז איך זה שאנחנו לא ממש מכירות את המקום?
יעל שוראקי-דנן, פיזיותרפיסטית ומומחית לאוסטיאופתיה של רצפת האגן, משוכנעת שהדבר נובע מכך שרובנו פשוט לא מורגלות לתחזק את גופנו ולא רגילות להקדים רפואה למכה: "אנחנו מחפשות טיפול רק כשכואב או כשמשהו לא מתפקד ומפריע לנו, ולא רגילות לטפל בגוף שלנו כדי שהוא בכלל לא יגיע למצב שבו דברים לא יתפקדו כראוי".
שוראקי-דנן, כאמור, מתמחה בטיפול אוסטיאופתי ברצפת האגן – טיפול ידני בשרירים וברקמות האחרות שם. כדרכם של אוסטיאופתים, היא מנסה לאתר, באמצעות מגע ידיה, כאבים ובעיות שונות, ולטפל בהם בלחיצות, עיסויים וכד'. לדבריה, ניתן לטפל כך בשורה של בעיות, החל בכאבים בעת קיום יחסי מין, בריחת שתן, גרד והפרשות שונות, וכלה בבעיות פריון, ולחסוך לא רק את אי-הנוחות, הכאב והתפקוד הלקוי, אלא גם לפתור את הבעיות ללא צורך בטיפול תרופתי או בהתערבות כירורגית.
אוצרות קרקעית האגן
בסדרת הרצאות על מיניות נשית, מדברת שוראקי-דנן על "מסע חווייתי אל אוצרות קרקעית האגן". חווייתי? לשוראקי-דנן ברור שמדובר באזור רגיש מאוד, שאנחנו שומרות בו לא רק רישומים ועדויות לתהליכים גופניים שעברנו (לידה, למשל) אלא גם טראומות נפשיות, המשאירות חותם בגופנו. "רובנו לא מסוגלות לעצום עיניים ולתאר איך נראה האזור הזה", היא אומרת.
ולמה חשוב כל כך להכיר את רצפת האגן?
"כי נשים רבות סובלות מכאבים ומבעיות תפקודיות באזור, כתוצאה מחוויות מיניות שעברו ונותרו לא פתורות. מצטבר שם מתח, שמשפיע אחר כך גם על התפקוד המיני. ישנו גם מין טאבו: נשים רבות מפחדות לדבר על כאבים בנרתיק, וזה חמור עוד יותר כשמדובר בפי הטבעת. חלקן לא מוכנות להיבדק אפילו מרוב פחד שמישהו ייגע בהן שם".
הבדיקה והטיפול כרוכים במגע אינטנסיבי באזור, זה באמת יכול להפחיד.
"עיקר הפחד הוא פסיכולוגי, מפני שמדובר באזור שאנחנו נוטות להדחיק ולהתבייש בכל מה שקשור אליו. אפילו כשמדובר בדליפת שתן, נשים לא ממהרות ללכת לטיפול, כי הן מתביישות. הן אומרות לעצמן: 'מה אני, תינוקת, שאני פתאום לא שולטת בפיפי'? או, אם הן מבוגרות, הן כאילו משלימות עם זה שהן לא לגמרי שולטות על הסוגרים. האמת היא, שחשוב מאוד לטפל בתופעות האלה כמה שיותר מוקדם, כי בשלבים המוקדמים אפשר לטפל בהן בלי ניתוחים, רק באמצעות חיזוק של השרירים באופן ידני".
כלומר, כשהיד שלך בתוכן.
"נכון. יש נשים שזה מפחיד אותן יותר מאשר טיפול רפואי שכרוך בהחדרת מכשירים לנרתיק, רק משום שזה מוכר ומקובל פחות. בפועל, מכיוון שאני עושה הכל בידיים, יכולה להתעורר אי-נוחות, אבל לא יותר מביקור אצל רופא שיניים. אני עובדת בטכניקות עדינות מאוד, ואני קשובה מאוד למטופלת. אם הדבר הכי קטן לא נוח לה, אני מפסיקה מיד. אף אחת לא יוצאת מטיפול כזה עם טראומה".
ואת אומרת שהאזור הזה טעון מאוד רגשית.
"נכון. יש לי מטופלות רבות שאני רק מניחה להן יד על הבטן, והן פורצות בבכי. אנחנו אוגרות בפנים המון חוויות שאנחנו לא מתמודדות איתן ולא מבטאות אותן, ואז הן באות לידי ביטוי בבעיות תפקוד שונות בגוף. בבדיקה רפואית קונבנציונלית לא תימצא להן סיבה, כי לכאורה הכל בסדר, ובכל זאת יש הפרשות לא נעימות מהנרתיק, או כאבים בזמן קיום יחסי מין. המגע שלי עוזר לשחרר את המתחים שהצטברו שם, כדי שהשרירים והרקמות יחזרו לתפקוד התקין שלהם".
לא כל הבעיות באזור נובעות ממקורות רגשיים.
"בוודאי. יש הרבה בעיות באזור הזה שנובעות מטראומות גופניות, כמו לידה קשה במיוחד, שלאחריה רצפת האגן צונחת. האיברים שם נושקים אחד לשני, וכשאחד מהם משנה את הזווית שלו, או מאבד מהתנועתיות שלו, הוא משפיע על האחרים. זה מתבטא בכאבים ובהפרעות שונות. הבעיה היא, שבדרך כלל אנחנו מחונכות לפנות לטיפול תרופתי, לקבל משהו נגד הסימפטומים ולהשקיט את הכאב, במקום לברר את מקורו ולטפל בשורש הבעיה".
בדיקת מצבה של רצפת האגן לא כלולה בבדיקה גינקולוגית שגרתית?
"לא, משום שהגינקולוגים לרוב לא מספיק מודעים לזה. בעיות ברצפת האגן אינן בעיות של חיים ומוות, ולכן זה כאילו לא דחוף, על אף שיש לזה השפעה גדולה מאוד על איכות החיים שלנו. אני עוסקת במקצוע הזה כבר 15-20 שנה, שבמהלכן נשים פנו אליי רק בזמן כאבים, דלקות והפרשות. רק בשנים האחרונות נשים למדו לבוא לבדיקה קבועה כדי לשמוע מה שלום רצפת האגן שלהן".
את כל הבדיקה והטיפול את עושה באצבעותייך. מה בכלל אפשר לזהות באצבעות?
"אני יודעת אנטומיה, ולכן יודעת איפה עוברת כל תעלת עצב ומה אני אמורה להרגיש בכל מקום. אני מרגישה את הגמישות של כל רקמה, מזהה צלקות, מזהה את מנח הרחם ואת גמישות הרצועות שתומכות בשלפוחית. לפעמים נדמה לי שיש לי עיניים בקצות האצבעות".
סקס, לידה ודליפת שתן
מהן הבעיות הנפוצות שבהן את מטפלת?
"קודם כל, כאבים בזמן יחסי מין.40% מהנשים שפונות לגינקולוג מתלוננות על כאבים, ויש עוד רבות שלא פונות, כי הן חושבות שככה זה אמור להיות. שמין זה כואב. הרבה נשים סובלות בגלל התפרים אחרי הלידה, או בגלל צלקות שנגרמו שם. ישנן מדינות שבהן מקובל שאת התפירה מבצעים מומחים לקרקעית האגן, משום שזה איזור בעייתי, ומפני שתפירה לא זהירה עלולה לפגוע ברקטום או ליצור כאבים בזמן יחסי מין. אצלנו אין מומחים כאלה, ונשים רבות פשוט משלימות עם אי-הנוחות והכאבים, וחיות עם צלקת בעובי של חבל בנרתיק".
את הצלקת הזו אפשר לסלק או להקטין בלי ניתוח פלסטי?
"בהחלט. הטיפול האוסטיאופטי משחרר הידבקויות ומגמיש את הצלקת. אנחנו עובדים כך על צלקות בכל מקום אחר בגוף, וגם בנרתיק. זו עבודה ממושכת, ולא תמיד נעימה. ישנם מקרים שאני מפנה לפלסטיקאי שמתמחה באזור".
ומה קורה כשאשה חווה בריחת שתן? זה לא מחייב תרופות או ניתוח?
"השלפוחית היא כלי קיבול שרירי, ולכן אפשר לחזור ולאמן אותו, למנוע את תהליך ההצטמקות וההתקשות שלו. אם מטפלים בזמן, התהליכים האלה - שבגללם אנחנו מפחדות להתעטש - הפיכים".
מה מציעה האוסטיאופתיה לנשים שמתקשות להרות?
"אני ממליצה לכל אישה שמתכננת הריון לבוא לבדיקה ולקבל תמונת מצב: לראות אם כל הסוגרים במצב טוב, כל המפרקים נעים כמו שצריך וכל האיברים מונחים במקומם. ברוב המקרים יהיה מה לחזק ובמה לטפל, מפני שאנחנו הולכות על שתיים, כי האגן הוא איזור שאנחנו לא תמיד יודעות איך להניע אותו וגם משום שאנחנו מבלות הרבה שעות בישיבה וזה מייצר לחצים על האיברים שם. היו לי כבר מטופלות שהרופאים אמרו להן שהן לא מבייצות, או שאחת החצוצרות לא תקינה, ואחרי כמה טיפולים - כשמצאנו את נקודות הלחץ ושחררנו אותן - הכל חזר לתפקד כמו שצריך".
איך היית מרגיעה נשים שחוששות מטיפול כזה?
"הייתי מציעה להן לזכור כמה חשוב לטפל באזור הזה. זה האזור שבו אנחנו יכולות ליצור את היצירה הכי גדולה שלנו - הלידה, והוא גם האזור שאמור להסב לנו עונג רב - במין. חשוב לשמור עליו במצב טוב, ולא למצוא כל מיני פתרונות ביניים, או להשלים עם מצבים לא נעימים. שנה או שנתיים אחרי שהתחלת לקיים יחסי מין, רצוי לבדוק מה קורה שם, וחשוב עוד יותר לבוא לבדיקה אחרי לידה, כי80% מהלידות מסתיימות בבעיות ברצפת האגן. ממש כמו שאת עוברת בדיקות תקופתיות אצל רופא שיניים, כך את חייבת לעצמך בדיקה תקופתית אצל אוסטיאופתית של רצפת האגן".