אשת סטייל

רותם סלע עובדת ביום כעורכת דין לענייני מיסים, אבל תעשיית האופנה עדיין קשורה לכל תחום בחייה: היא הפרזנטורית של חברת לוצ'י, וכמובן נשואה לאריאל רוטר, בנם של בעלי חברת קסטרו. עם כל זה, לא יכולנו שלא להושיב אותה לשאלות ותשובות בתחום.

"המילה הראשונה שעולה לי בראש היא אהבה. אני באמת אוהבת אופנה, היום הרבה יותר מאשר בעבר. פעם הייתי סוג של קלולסית. עם השנים למדתי יותר ועכשיו אני מתעניינת יותר, גולשת באתרים. זה משהו שמרגש אותי. אבל אני עדיין טיפוס שמתארגן בבוקר ב־20 דקות מקסימום, ואני אף פעם לא מחליטה מראש מה אלבש למחרת".

"הפטיש שלי הוא לתיקים. זה משהו שקיים אצלי עוד מילדות, הייתי קונה תיקים בשוק הפשפשים. לרוב אני לא מוציאה יותר מ־300־400 שקל על תיק. במקרים חריגים אני מפנקת את עצמי, אבל גם אז, לא מתפרעת. יש לי תיק של ברברי שעלה בסביבות ה־1,600 שקל, ותיק של ויויאן ווסטווד שקניתי במילאנו שאינני זוכרת בדיוק כמה עלה, אבל לא יותר מאלפיים שקל, בוודאות".

זוג נעליים שנקנו במילאנו לרגל החתונה שלי. הן עלו 900 יורו, אבל בניגוד לכלות אחרות, לא רק שנעלתי אותן מאז, אני גם מתכוונת לעשות בהן שימוש עוד פעמים רבות בעתיד. הן לא ממש לבנות במובן המסורתי, מה שהופך אותן למתאימות לכל מיני סוגים של אאוטפיטים".

"יש לי המון כאלו. זכורה לי במיוחד שמלה בוורוד מסטיק שהייתה מאוד צמודה, וכשהגעתי הביתה ומדדתי אותה היה לי ברור שאין סיכוי שאני אצא עם משהו כל כך צמוד מהבית. זו טעות שעשיתי כמה פעמים, האמת. אני קונה משהו צמוד, כי על הגזרה שלי זה נראה טוב, ואז מספיק שאכלתי ארוחת ערב גדולה וכשאני מודדת את הבגד אחר כך, אני מבינה שזה פשוט לא יעבוד. הייתה גם תקופה שניסיתי להיות מגניבה וקניתי ג'ינס באגי גדול ורפוי. גם הוא לא ראה את אור היום עדיין. זה פשוט לא נראה עליי טוב".

"היו לי יותר מכמה מקרים כאלו, אבל אלו שנחקקו בזיכרוני יותר מכל הם בת המצווה שלי ונשף סיום התיכון. בבת המצווה לבשתי אוברול מחריד מג'ינס ורוד, ומתחתיו חולצת פסים ונעלי ד"ר מרטינס. בסיום התיכון, סירבתי לקחת חלק בכל ההמולה לקראת הנשף ולא קניתי שמלה כשכולן קנו. כמובן שיומיים לפני הנשף הבנתי שאין לי מה ללבוש, הלכתי לקניון (כי שם היו קונים פעם בגדים), קניתי שמלה חומה א־סימטרית והתאמתי לה נעליים חומות. נראיתי פשוט נורא".

"הייתי אומרת שאני בין 6 ל־7. יש לי חוש סטייל לא רע בכלל לדעתי, אבל זה עדיין לא מפותח כמו אצל אחרים. עד היום כשאני בצילומים והסטייליסט מלביש אותי, אני תמיד אומרת לעצמי 'וואו, אני בחיים לא הייתי חושבת לעשות את השילובים האלו'. העיסוק שלי די מכתיב את הקשר שלי לאופנה, אני חלק מהעולם הזה, יש לי חברים צלמים וסטייליסטים ומאפרים, אז אני לא יכולה שלא להיות מחוברת לזה בדרך זו או אחרת".

"יש לי נעליים שטוחות מיד שנייה שקניתי ביפן. אני לא יכולה לנעול אותן לעבודה כי הן פשוט נראות קצת ישנות מדי, אבל כשאני לא בעבודה אני תמיד איתן. הן נוחות בטירוף ואני חורשת עליהן ללא הפסקה".

"אין לי ממש אייקון אופנה, אבל אני חושבת שלתמר קרוון יש סטייל היסטרי ושהיא מתלבשת נפלא. אני גם אוהבת את מותג התיקים Angel Jackson, שמעצבות זוג אחיות בשם קייטי ומילי סמית'. אני מתה על הסגנון שלהן: קצת היפסטרי, קצת היפי ומאוד שיק". 

"החנות הקבועה שלי בחו"ל היא "אורבן אאוטפיטרס", ואני מסוגלת לנסוע לארה"ב רק בשבילה. בשנה הראשונה לזוגיות שלי עם אריאל, היינו בלונג דיסטנס כי הוא היה בבוסטון. בכל פעם שהגעתי אליו, החנות של "אורבן" הייתה כמו הבית השני שלי. מבחינת אזורים שווים לקניות, אני אוהבת מאוד את הסוהו בניו יורק ואת רובע שיבויה שבטוקיו".

"ג'ינס טוב, שיושב עליה מצוין ושהולך עם הכול".

(צילום: רונן פדידה )

מה יש לרותם סלע בתיק הפרטי?

* אוזנייה לפלאפון: "תמיד תהיה איתי. אני ממש לא מסוגלת לדבר בלעדיה ומשתדלת מאוד שלא לעשות זאת".

* ומה לא? "אני לא טיפוס של מסטיקים וסוכריות, ואני גם לא לוקחת איתי איפור. אני מתאפרת אמנם בבית לפני שאני יוצאת, אבל לא סוחבת איתי מוצרים כדי לרענן במהלך היום".

"הייתי סוג של קלולסית". רותם נוסטלגית (צילום: רונן פדידה )

צילום: רונן פדידה

סטיילינג: אורית אפרתי