כאשר אנו עוזבים את הבית שלנו, אפילו לשבוע, נדמה לנו שהוא קופא בזמן, מחכה. כאשר אנו שבים אליו, משהו בו נראה לנו שונה וזר. 

 

יש בתים שעומדים עזובים שנים רבות. איש לא גר בהם עוד. הם עומדים ברחוב כשאר הבתים – שער, דלת כניסה, מספר על הקיר. בתוך הבית מהדהדים קירות ומרצפות, פזורים פרטי ריהוט וחפצים שאין בהם עוד צורך, החלונות מוגפים. אך החיים ממשיכים והזמן מחלחל בין הסדקים והטיח המתקלף. הבית, שהיה רגיל לבני האדם שיטפלו בו, יסדרו וינקו אותו, מתמסר לכוחותיו החזקים של הטבע. בני-האדם שגרו בתוכו פעם הופכים לזיכרון עמום.

 

בארץ שבה הנדל"ן כה יקר, שבה כל אחד מבקש לעצמו בית משלו, אין דבר כזה "סתם בית נטוש". אם בוחנים אותם מקרוב, מגלים שהבתים הריקים הללו הם בתים רדופים. לא רדופי-רוחות, אלא רדופי בני-אדם חיים מאוד, שמונעים את המשכיות החיים בבית. הסדרה "בתים רדופים" מבקשת לבדוק את סימני החיים שנותרו באותם בתים נטושים, ולחשוף את הסיפור שמסתתר מאחוריהם.

 

 

פרק 1: הרב קוק 7

 

ברחוב הרב קוק יש בית אחד שעומד נטוש כבר שנים רבות. גדר ישנה עם צבע מתקלף, שער נעול ותיבת דואר עשויה עץ שתמיד ריקה. הצמחייה בחצר עולה על גדותיה ומכסה את השביל המוביל אל דלת הכניסה. מישהו גר כאן פעם. יום אחד אזרתי אומץ והחלטתי להתקרב. לקחתי איתי את המצלמה, שתמיד נוטעת בי ביטחון ומאפשרת לי לעשות דברים שלא הייתי מעז לעשות בלעדיה.

 

כדי לכבד את פרטיותו של הבית, בחרתי שלא לציין את שם העיר שבה הוא נמצא. תושבי אותה עיר ינחשו לבד. 

 

 

  • צלם ועורך: יניב ברמן
  • מוסיקה: גד אמיל זיתון, מתוך הסרט "שלום פלוגה א"