הדפסה
לכתבה באתר
ביציאה מפתח המעלית בבניין משרדים בסוהו בניו יורק תלוי תצלום שחור/לבן שצילם קרל-היינץ ויינברגר בשנת 1962: צעיר בתחילת שנות ה-20 לחייו נשען על עמוד על גדות נהר הלימט. הוא לבוש מכנסיים שרוכסנם בולט וז'קט ג'ינס ששרווליו מקופלים; חולצת טי בדוגמת פסים לרוחב וחגורה רחבה עם אבזם מתכת שעליו חקוקה דמותו של אלביס פרסלי משלימות את הופעתו. שערו הקצר מסורק למראה מעוגל ומבטו מוסט שמאלה לעבר אופק לא ידוע. אם צריחי כנסיית גרוסמינסטר שבציריך לא היו מזדקרים ברקע, נדמה היה כי לפנינו מתבגר אמריקאי צעיר.
עד סוף החודש מוצגות בניו יורק צמד תערוכות – האחת בגלריית המכון השוויצרי והשנייה בגלריית אנה קוסטרה שבצ'לסי – החושפות את גוף העבודות של ויינברגר דרך 142 תצלומים הנחשפים לראשונה. תצלומים אלה אוגדו גם לספר בשם "Youth Rebel" (הוצאת Rizzoli New York), ובו 180 עמודים המגישים לראשונה את כלל יצירתו של ויינברגר – צלם שוויצרי שנחשף לראשונה לסוחרי האמנות הניו יורקים רק בתחילת שנות האלפיים. ערב פתיחת התערוכה, שהתרחש במסגרת אירועי שבוע האופנה בניו יורק בחודש שעבר, אכלס מגוון דמויות מפתח בתעשייה: צלם האופנה טרי ריצ'רדסון, המעצבים ג'ק מקולו ולזארו הרננדז מהמותג פרואנזה סקולר, המוזיקאי מייקל סטייפ ובמאי הקולנוע הקאלטי ג'ון ווטרס ("היירספריי", "נער שוליים"). ווטרס אף כותב בהקדמה לספר כי התוודע לעבודתו של הצלם רק בשנת 1999, כשביקר בביתו בציריך. שם בחר מתוך ערימה ישנה שני תצלומים שרכש במחיר מצחיק של כ-900 דולר לתצלום.
ויינברגר, שהלך לעולמו בגיל 85 ב-2006, התגורר לבדו בדירה קטנה וישנה בעיר. אמן נשכח שהתגלה מאוחר. מאוחר מדי. הוא נולד וגדל בציריך, ולפרנסתו עבד כפועל במפעל Siemens-Albis. בזמנו החופשי היה מצלם מתבגרים בציריך ובמינכן. ויינברגר הצליח ללכוד בעדשתו את רוח התקופה, ובמרכזה תנועות של צעירים אירופאים שנולדו לתוך מלחמת העולם השנייה ואימצו את התרבות האמריקאית כאלטרנטיבה. אירופה השסועה, שבעשור לאחר המלחמה עסקה בעיקר באיחוי ההריסות, הציתה מרד בדור הצעירים. גם אם שוויץ שמרה על "ניטרליות" במהלך המלחמה עצמה, הרעיונות החדשים חלחלו לתרבותם של תושביה הצעירים. האופנה הייתה רק דרך להביע אותם.
משנת 1958 החל ויינברגר להתלוות לכנופיות צעירים, שזוהו על פי הציורים והכיתובים שבחרו להבליט על גב ז'קט הג'ינס או העור שלבשו: מרקמת ראש נמר הפוער את לסתותיו, דרך דיוקן של אינדיאני עם הכיתוב Boss ועד לציור של חרב ועליה נחש חושף לשון בליווי הכיתוב The Lone Star. גם צלבי קרס מבצבצים פה ושם. ויינברגר אף תיעד את המבלים במועדון ההומואים המחתרתי Der Kreis (מגרמנית: המעגל), ולצד הדגש הרב על תלבושות ססגוניות מופיעים חלק מהמצולמים מעורטלים.
אלביס פרסלי, ג'יימס דין, מהפכת הג'ינס, אופנועי ההארלי דיווידסון – אלו הם רק אלמנטים בודדים ממאות התצלומים המנציחים את המהפכה ההיא. בתצלום סטודיו מקסים משנת 1962 ניצב מול המצלמה בחור בתסרוקת ג'יימס דין אופנתית, לבוש ז'קט ג'ינס ששולי צווארונו מחופים פרווה לבנה וכיסיו מעוטרים ניטים מוזהבים. צעיף שיפון סגול קשור לצווארו ובנדנה צבעונית קשורה לרגלו השמאלית. שתי חגורות ניטים רחבות כרוכות בשיכול על אגנו והוא מישיר למצלמה חיוך המלווה בזיק קל של בוז. בצילום אחר מאותה שנה נראה צעיר החבר בכנופיית Tiger במערכת לבוש מג'ינס, צעיף עשוי זנבות שועל וזנב נוסף המשתלשל מכיס הז'קט. בידו הימנית הוא לופת בחוזקה חגורת מתכת עם דמותו של ג'יימס דין המסתירה את מפשעתו. בתערוכה "Intimate Stranger" שבמכון השוויצרי מוצגים גם חלק גדול מפריטי הלבוש שנשתמרו מהתקופה.
דימויים אלה ואחרים העניקו בשנים האחרונות השראה למעצבים ולצלמי אופנה. עיתונאי האופנה של הניו יורק טיימס אריק ווילסון מציין כי הקמפיין של ורסצ'ה ג'ינס לאביב-קיץ 2000, שצילם סטיבן מייזל, נטל השראה מתצלומיו של ויינברגר. דוגמה נוספת להשפעתו של הצלם אפשר למצוא כבר בקולקציית סתיו-חורף 2001-2000 של המעצב מרטין מרג'יאלה, הכוללת פריטי אוברסייז ובמרכזם קו אביזרים גדול פרופורציות המזכיר את השלשלאות ותכשיטי הענק שענדו המצולמים של ויינברגר. אל אלה ניתן להוסיף את המעצב הבלגי ראף סימונס, המשתמש בתרבות הנעורים כבסיס מרכזי לעבודתו – הן במותג הנושא את שמו והן בעיצוביו למותג הגרמני ז'יל סנדר.
קשה לנבא אם תצלומיו של ויינברגר ימשיכו להשפיע על עולם האופנה ולהציף טרנדים נוספים שטרם אומצו על ידי תעשייה זו. לרגעים נדמה כי הכול כבר נאמר ונעשה. אבל הרוח החתרנית הנושבת מהתצלומים והאמונה כי יש תקווה לשינוי יכולים עדיין לתרום למהפכות סגנוניות. האם יד המקרה היא שבאופן סימבולי שתי התערוכות נפתחו ביום הפלת שלטונו של נשיא מצרים חוסני מובארק על ידי המון צעיר ומשולהב?
הצילומים באדיבות The Estate of Karlheinz Weinberger, care of Patrik Schedler, Zurich. Courtesy Artist Resources Management and Anna Kustera Gallery, New York.
