הדפסה
לכתבה באתר
צפייה בטקסי הפרסים השנתיים היא ספורט לאומי נפלא ונורא כאחד, עסק של קניבלים אניני טעם. על המגש: שלל כוכבות המנסות להמציא את עצמן מחדש ולקדם את סרטן ואת גופן טוב יותר מהכלבה ההיא שנמצאת כמה פלאשים ליד. תדמית, טעם טוב, קמטים ופגמים - הכול מונח על הכף. בשולחן השופטים יושבים אנחנו, מונהגים על ידי ג'ואן ריברס, ומתכוננים לאכול אותן, נאות ורוטטות. אילו מטעמים הביאה לנו עונת הפרסים הנוכחית?
מה לעזאזל: מישל וויליאמס בטקס פרסי גלובוס הזהב
אם הטקסט הזה היה נכתב בשנות ה-80, הכותרת שלו הייתה כנראה "כגודל הציפייה, גודל האכזבה". כמה שהאמירה הזו קטנה על ההופעה העצובה וחסרת הפשר של מישל וויליאמס בעיתוי גורלי וחשוב כמו גלובוס הזהב, שהוא המשחק המקדים לטקס האוסקר. הציפיות ברורות: הפאשניסטה הקטנה בעלת התספורת השיקית הפגינה לאורך השנה ביצועים עוצרי נשימה והעלתה את הרף בקביעות. נדמה היה שבשלב הזה נסלח לה גם על היציאה המופרכת ביותר, כמו למשל בחירה בשמלה מ"בייבי גאפ" שצמחה למימדים אדירים. אלא שאז וויליאמס עשתה בדיוק את זה והוכיחה שלכל הערצה יש גבול. החרציות המוזרות על השמלה המביכה נטולת הגזרה של ולנטינו שייכות לעולמם של נוזלי הכלים ולא לטקס פרסים. ועל הרקע שלהן, גם הפריזורה הכי חמודה בהוליווד נראית כמו תספורת של פועלת ניקיון.
מה זה מהמם: אנט בנינג בטקס פרסי איגוד השחקנים
אנט בנינג, שחקנית ותיקה ואהובה בהוליווד, נמצאת בתחילת העשור השישי לחייה – מה שאומר שכל יציאה לשטיח האדום היא בגדר דילמה. מה לעשות, היא בוודאי שואלת את בן זוגה הקשיש וורן בייטי, להחביא את המיניות שלי בתוך שמלת גלבייה, או לדפוק מחשוף שיגרום למייק-אפ של סוזן סרנדון לנשור? הפעם בחרה בנינג באופציה פחות קיצונית, לכאן או לכאן, והגיעה לטקס בשמלה שעושה כבוד גם לגיל, גם לגוף וגם למעמדה המיתולוגי. מצד אחד, יש לנו כאן נצנצים עדינים וחגיגיים באזור הצוואר, שמרמזים על העדכניות הבלתי דועכת של בנינג. מכל שאר הצדדים, הגוון רגוע (אך לא מפוהק), הגזרה מלטפת את הקימורים בסלחנות, השיער אסוף בצורה קלאסית ובוגרת, והאיפור רענן וסולידי. סרנדון, קבלי מודל לחיקוי.
מה זה מטורף: סופיה ורגארה בטקס פרסי בחירת המבקרים
סופיה ורגארה, כוכבת הסדרה הקומית "משפחה מודרנית", היא האובססיה הנוכחית של קהילת הגייז בהוליווד, שכן מדובר בדיווה מבעבעת עם מבטא סקסי ונתונים גופניים מושלמים. בין אם לפנינו שחקנית של תפקיד אחד (הלטינית הלוהטת) או גוש מעוצב של כישרון, ימים יגידו. כרגע, ורגארה מנצלת את רגעי הזוהר שלה ומופיעה לאירועים רבים בשמלות צמודות עם אפקט הנע בין אימה סרת טעם ליופי מסחרר. היציקה המטאלית הזו, שמתהדרת במחשוף לב מתוק וקפלים אייטיזיים, במובן הטוב של המילה, מהלכת על הצד המוצלח של הסקאלה ואורזת את ורגארה בצורה מושלמת, אם כי אפקט "פצצת המין" המעייף מסרב להיעלם. הוסיפו ליצירה הארכיטקטונית הכאילו-מתוחכמת הזו את האיפור והשיער העסיסיים, השיזוף החם והנעליים האדומות, וקיבלתם את מה שמכונה בשפה ההוליוודית Hot Mess.
מה אתם הייתם עושים: אמילי בלנט בפרמיירה של "Gnomeo and Juliet"
אמילי בלנט, מוכשרת ככל שתהיה, רחוקה מלהיות השחקנית שהוליווד אוהבת לאהוב. תפקיד הפריצה הכלבתי בסרט "השטן לובשת פראדה" חרץ את גורלה מן ההתחלה, והמבטא הבריטי פלוס ההבעה האנטיפטית לא מסייעים לתדמית הקפואה. לא ברור מה עמד מאחורי הבחירה בשמלה הלבנה הזו באמצע החורף, אבל אין ספק שהיא מעוררת מחשבות על קריירה חלופית עבור בלנט – כמורה להחלקה על הקרח, אולי? תחקיר מעמיק בדבר המיצג בעל השרוולים השקופים העלה שמדובר ביצירה של המעצב הניו יורקי הקולע בדרך כלל, זאק פוזן. אילו רק החצאית הייתה קצרה יותר והבד אנמי פחות, ואם בלנט הייתה מפזרת את השיער ומוסיפה תכשיט, התרגיל האולימפי הזה היה מקבל ציון "עובר".
