הדפסה
לכתבה באתר
לפני כעשור, בבואי להזמין מושב הבטיחות הראשון לבכורי, שוק מוצרי התינוקות הציע מבחר מצומצם של אפשרויות ועדיין חוויית הרכישה המאפיינת קנייה ראשונית הייתה של בלבול.
כיום, מבחר המותגים והדגמים העצום בחנויות, שהתרבו וגדלו לרשתות עם סניפים מרשימים, גורם להורים שבדרך, המגיעים לא פעם חסרי סבלנות בחודשי היריון מתקדם, לעמוד חסרי אונים מול השפע ומבול העצות.
אמנם היום, כשהאינטרנט הפך להיות כלי בלתי נפרד מסקר שוק, ניתן לעשות שיעורי בית, אבל גם המידע באינטרנט אינו חף מאי-דיוקים והמלצות שטחיות, שחלקן שתולות בפורומים ובטוקבקים וכתבות מגמתיות המתבססות על חצאי אמיתות.
הבה נצא יחד למסע בנבכי עולם מושבי הבטיחות. במסע אנסה להציג לכם מספר כלים ועובדות שיעזרו לכם להתמודד עם הצהרות שונות ומשונות שיוצגו לפניכם בחנויות ואולי אף ארסק מספר אגדות אורבאניות, כאשר יעד המסע שלנו היא הבחירה הנכונה ביותר עבורכם. דרך צלחה!
תקנים הדורשים תיקון
בישראל אומצו שני תקני בטיחות להתקני ריסון. זהו השם הכולל לכל סוגי מושבי הבטיחות (ולא כסאות בטיחות, כפי שרבים הוגים בטעות), הכוללים סלקלים, מושבי בטיחות, בוסטרים ושילובים שונים ביניהם. שני התקנים הם התקן האירופאי, ה-ECE-R44.03/04 והאמריקאי, ה-213 FMVSS, אשר מגדירים דרישות תכנון מבניות וסדרת בדיקות (מבחנים שונים, כולל מבחני ריסוק). נדרשת עמידה בכל הדרישות כדי לסמן את המוצר כמתאים ובטיחותי לשימוש כהתקן ריסון, שייעודו לרתום תינוקות, פעוטות וילדים לרכב, לאור העובדה שחגורות הבטיחות ברכב לא תוכנו לתמוך אלא באדם בוגר, שמידותיו והפרופורציות במבנה גופו שונה לחלוטין מזה של תינוק, פעוט ואפילו ילד.
ישראל היא אחת המדינות הבודדות המאשרת מכירת מוצרים במקביל משני השווקים יחד ולכן המגוון הגדול מצד אחד והויכוח לגבי טיב כל תקן לעומת האחר מצד שני, יוצרים בלבול רב.
נדגיש את הנקודה כי שני התקנים המאומצים בישראל שקולים, למרות שהיו בעבר פרסומים (שהוכחו כשגויים), על כך שהמבחן האירופאי מחמיר יותר.
מבחני ריסוק המוגדרים בתקנים אלו כוללים התנגשות חזיתית במהירות של כ-50 קמ"ש. אחת הסיסמאות הנשמעות בקשר לתקנים אלו, היא שמבחן הריסוק המובנה בהם מכסה 97% מכלל התאונות, אך הואיל והתקנים הנ"ל אינם נותנים כלל את דעתם לתאונות צד, האחראיות לכ-25% מכלל התאונות, המספר הזה אינו עומד במבחן המציאות .
כדי לבחון את מושבי הבטיחות גם בתאונות צד וגם בתנאים המדמים טוב יותר תאונות חזיתיות ברכב מודרני, גופים שונים בעולם כמו מועדוני רכב וארגוני צרכנות, מצאו לנכון להעמיד מושבי בטיחות במבחנים דומים הנערכים לכלי הרכב ע"יENCAP באירופה ו-IIHS בארה"ב.
מבחני ריסוק אלו, שלראשונה הביאו דירוג השוואתי לבטיחותם של רכבים, גרמו לשינוי דרמתי בתודעה של הצרכנים לבטיחות ברכישת רכב. יצרנים שהשכילו להפנים את הכוח בזכייה בציון מרבי של 5 כוכבים מטעם גורם אובייקטיבי, שיפרו את מכוניותיהם והפכו להיות שם נרדף לבטיחות.
בכל הסרטונים המובאים בכתבה אין תמונות של נפגעים, אלא נעשה שימוש בבובות ריסוק. למרות זאת, המראות אינם קלים, אך הם עוזרים להבין את הנושא. שימו לב למבחן הריסוק המתבצע בסרטון שלפניכם.
בין מושבי הבטיחות השונים, נמצאו פערים מדאיגים ביכולתם לתת מענה גם בתאונות שהתקן מתיימר לבחון (חזית–אחור) וגם בתאונות צד שעליהן התקן האירופאי והתקן האמריקאי אינם נותנים את הדעת. הנה סרטון נוסף המדגים מבחני ריסוק של מועדון הרכב הגרמני – ADAC. שימו לב להבדלים בין מושבי בטיחות וכמו כן, שימו לב לפגיעות מכרית אוויר שלא בוטלה כנדרש. כרית בטיחות שלא בוטלה מתנפחת במהירות של למעלה מ-200 קמ"ש ופגיעתה קטלנית.
מחירים, מותגים ובטיחות
הצרכן הממוצע אינו מודע לקיומם של מבחני ריסוק למושבי בטיחות או מתקשה להגיע לתוצאות של מבחנים כאלו ולכן הוא מגיע לחנות ללא "ידע מוקדם" ונאלץ לקנות את המוצר על פי מידע מזדמן כמו שמות מותג, המלצות חברים ומשווקים, מראה עיניים וכמובן מחיר, במקום לחפש יתרונות אמיתיים.
האמת המשתקפת מאותם מבחנים השוואתיים מפריכה לא פעם את הקשר האמיץ בין מחיר לציון בטיחותי. מושב בטיחות מוצלח של מותג מסוים אינו משליך על טיבם של אחרים מאותו יצרן ולשמחתנו הממליצים לחבריהם לרכוש מושב בטיחות מסוים לא התנסו בד"כ בתאונה שבאמת בחנה את המוצר בתנאי אמת.
לכן, כדאי לכל הורה המבקש לבחור מוצר שמטרתו היא להעניק סיכוי טוב יותר לצאצאו הרתום בו לשרוד תאונה, לבסס את ההחלטה על בסיס עובדתי מוצק יותר מהמלצות שטחיות ומחירים, המשקפים לא פעם שיפורים קוסמטיים ומיתוג יוקרתי.
מראה עיניים ותפיסות אינטואיטיביות יכולות להטעות. גם בעולם הרכב טכנולוגיות הנסתרות מעין יכולות לגרום לכבשה קטנה להפתיע את הפרה הקדושה ביותר של הבטיחות, כמו שתראו בסרטון הזה.
מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר
גם אם נניח לרגע את כל המבחנים ההשוואתיים בצד ונצא מנקודת הנחה כי גם רמת הסף שנקבעה בתקן מספקת אותנו, חשוב לזכור כי יש יתרונות מובנים למושבי בטיחות, שהם משמעותיים לא פחות מיכולתם לרסן את המהלומה האדירה בעת תאונה.
כל מומחי הבטיחות מסכימים על יתרון הסעת פעוטות רכים נגד כיוון הנסיעה. בעת תאונה חזיתית, שהיא בד"כ השכיחה ובעלת העוצמה הגבוהה ביותר, כל הנוסעים ברכב נזרקים לכיוון הנסיעה בכוח המגיע לפי 40 ויותר ממשקלם.
הנה שני ילדים באותו רכב. אחד יושב עם כיוון הנסיעה והאחר נגד. ראו את הכוחות האדירים הפועלים על הראש והגוף, מכופפים אותו באלימות ומנסים לשלוף אותו מהמושב, בעוד הילד היושב עם גבו לנסיעה נתמך לכל אורך עמוד השדרה והראש.
עד כה ההנחיה הרשמית המגובה גם בחוק בישראל מחייבת להושיב פעוט עד גיל שנה לפחות (ולפחות 9 ק"ג) נגד כיוון הנסיעה, אבל על פי ניתוח תאונות, ההמלצה הרשמית בארה"ב של איגוד רופאי הילדים היא להתמיד בכך עד גיל שנתיים לפחות. כלומר, ככל שמושב הבטיחות מאפשר.
באירופה קיים המודל הסקנדינבי, שם מקובל להשאיר פעוטות עד גיל 4 ישובים נגד כיוון הנסיעה. הנתונים בשוודיה מרשימים במיוחד, הואיל ולא נמצאו מקרי מוות של ילדים במושב הפוך לנסיעה, לעומת שלושה לפחות במושב הפונה קדימה בשנים 1999-2006.
חשובה אם כן הבחירה במושב בטיחות הניתן להתקנה נגד כיוון הנסיעה, שגם יוכל לתת מענה עד גיל שנתיים לפחות, קרי מעל 15 ק"ג בתנוחה זו, משקל טיפוסי לאחוזונים הגבוהים של הילדים בגיל 24 חודשים ומשקל ממוצע לפעוטות בני 3 שנים בישראל.
מעבר לכך, מושב בטיחות המורכב ממערכת רתמות עם 5 נקודות עגינה, אוחז בפעוט בצורה טובה ובטיחותית יותר מבוסטר העושה שימוש בחגורות הבטיחות (3 נקודות עגינה בחגורת מותן-כתף). בבוסטר כזה האפקטיביות תלויה מאוד במיקום החגורות על גוף הפעוט, שלא פעם אינו יושב בצורה זקופה ופשוט "נוזל" לו בבוסטר או נופל קדימה בעת השינה, כי החגורות ברכב נמתחות באורכן כל עוד מדובר במשיכה איטית. שימו לב למה שקורה כאן.
שימו לב, כדי לשפר את בטיחותם של נהגי מירוץ הנחשפים למהירויות ותאונות רבות, מוחלפות חגורות הבטיחות הקונבנציונאליות במערכת רתמות האוחזת ומחלקת את עצמת ההתנגשות טוב יותר על פני הגוף. אותה מערכת רתמות מצויה במושבי הבטיחות, ולכן מומלץ לבחור בדגמים המעניקים אפשרות לרתום ילדים גם במשקל 23-30 ק"ג ויותר הרבה מעבר למקובל בתעשייה (18 ק"ג בלבד).
חשוב לציין כי כל מושב בטיחות יעניק רמת בטיחות עדיפה משמעותית לעומת אחיזת הפעוט על הידיים ברכב (תופעה שכיחה בנסיעות במונית). כדי לאחוז בתינוק בן 5 ק"ג בלבד בתאונה במהירות של 56 קמ"ש, צריך יכולות של מרים משקולות בנבחרת האולימפית, כי הכוח שימשוך את התינוק לכיוון השמשה הקדמית עשוי להגיע ל-200 ק"ג. בין אם ההורה חגור או לא, התוצאה עבור התינוק תהיה קטלנית. שימו לב להתרחשות כאן וכאן.
כדאי לזכור
- חשוב לבדוק את דירוגו של מושב הבטיחות במבחני הריסוק בין שאר האפשרויות המתאימות לכם (קישורים בתחתית המאמר).
- העדיפו מושב בטיחות שיאפשר לכם להשאיר את הפעוט עד גיל מאוחר ככל האפשר רתום נגד כיוון הנסיעה (לפחות עד גיל שנתיים ורצוי יותר).
- כדאי להעדיף מושב בטיחות שיאפשר לכם לדחות את המעבר לבוסטר (חגירה ללא רתמות פנימיות) במספר שנים.
- הכשל מספר אחד בתאונות במושבי בטיחות נובע מהגורם האנושי בעיגון ורתימה.
- קראו היטב את חוברת ההתקנה והפרק הרלוונטי למושבי בטיחות בספר הרכב.
- בכל מקרה של ספק התייעצו עם מומחה (פנו לארגון "בטרם") ולעולם אל תאלתרו.
קישורים לאתרים הכוללים מבחני ריסוק:
בחינם (בשפה הגרמנית):
ADAC גרמניה.
ÖAMTC אוסטריה.
TCS.
בתשלום (בשפה האנגלית):
Consumer Reports ארה"ב.
?WHICH בריטניה.
