"הילד צריך משמעת", אמר אבא של רועי. "הוא קצת איטי וקצת בעולמו וכך גם אני הייתי כשהייתי ילד". בקול חרישי ומיואש אמרה האם: "אבל הוא אובחן כאוטיסט!"

 

"אז אני אומר לך", המשיך האב: "אם הוא אוטיסט, אז גם אני הייתי אוטיסט כשהייתי ילד. זה עובר". רועי והוריו הגיעו לטיפול באמנות שנתיים אחרי האבחון כשהיה בן חמש. במפגש הראשון נכנס לקליניקה, לא הביט בי והזיז אותי ממפתן הדלת כאילו הייתי חלק מהמשקוף. הוא דיבר מעט, הפגין תנועות חזרתיות וסטריאוטיפיות והתקשה להבין הוראות.

 

הוא אובחן עם הפרעה התפתחותית בלתי משויכת, אבחנה הניתנת כאשר יש תופעות המזוהות עם אוטיזם, אבל לא מתקיימים כל התנאים הדרושים לאבחנה של אוטיזם "קלאסי".

 

מהו אוטיזם?

הקשת האוטיסטית כוללת מכלול של חסכים המתבטאים באופני תקשורת, התנהגות ותפיסות חברתיות. היא מאגדת בתוכה את ההגדרות: אוטיזם, תסמונת רט, אספרגר, PDD והפרעה התפתחותית בלתי משויכת. מאחר והתסמינים של לקויות הספקטרום האוטיסטי כל כך מגוונים, יש צורך באבחנה שתיעשה על ידי צוות רב-מקצועי בעל ידע נרחב על לקויות הספקטרום.

 

על מנת להגיע לאבחון מתייחסים להיסטוריה הרפואית, ההתפתחותית וההתנהגותית ולקריטריונים המוגדרים במגדיר הפסיכיאטריה, ה- DSM. כיום לא נמצא טיפול ש"מרפא אוטיזם". הטיפולים השונים מורכבים מטכניקות משולבות המותאמות למטופל ומטרתן לשפר את איכות תחומי החיים השונים.

 

כללי עשה:

  1. אם יש לכם ספק בכך שילדכם אוטיסט, פנו לרופא הילדים. במידה וטעיתם, הבדיקה עשויה להרגיע, להדריך ולתת כלים להתמודדות טובה יותר, כך שבכל מקרה הרווח הוא שלכם ושל ילדכם.
  2. אבחון אוטיזם בגיל צעיר הוא קריטי. הטיפול עשוי להיות אפקטיבי יותר והוא מזכה את המשפחה בהטבות לטיפולים העוזרים לקידומו של הילד ולהתמודדותה של המשפחה כולה.
  3. הורים לילדים בקשת האוטיסטית אינם זוכים במקרים רבים למשוב כמו חיוך והבעת שביעות רצון בקשר עם ילדיהם ולכן חשוב למצוא מקורות כוח וכלים להתמודדות מיטיבה.
  4. התאימו את צפיותיכם לקצב וליכולו של ילדכם. לחץ ועוררות יתר לא יעזרו ועשויים אפילו לכנס אותו יותר.
  5. בעולם האוטיסטי שום דבר אינו ברור. לכן, תנו משמעות לכל דבר שאתם עושים לפני שאתם עושים אותו. "אני עומד להדליק את האור, כדי שנראה איפה הספר".

 

כללי אל תעשה

  1. אל תכלילו. הקשת האוטיסטית כוללת מגוון רחב של מצבים ואין שיטה אחת שמתאימה לכולם.
  2. נסו לא לדבר בקצב מהיר ובטון גבוה. ילדכם קולט את רמת האדרנלין שלכם וזה רק מציף אותו ומנתק אותו יותר. ספרו עד 10 לפני שאתם מגיבים והיו ערים לכך.
  3. אל תבטלו את בן הזוג ובדקו כיצד אפשר להיתרם מדעותיו. כל הורה לוקח תפקיד אחר בגידול הילדים. לעיתים האחד מאתגר את הילד להתקדם והשני מגונן. לכן פעלו יחד.
  4. אל תדחפו את ילדכם למצבים חברתיים בכוח. זה מלחיץ ועשוי לגרום לניתוק גדול יותר, כמו לדחוף אדם למים קפואים בניגוד לרצונו.
  5. צרו שיגרה מהימנה והימנעו מהפתעות ואירועים שילדכם לא יודע עליהם מראש.

 

כדי ליצור שגרה טיפולית מרגיעה, הטיפול ברועי היה מובנה וברור. כל פעולה שעשינו בחדר קיבלה משמעות והועברה בטון רך ורגוע. כשהצגתי את עצמי בפניו כמטפלת באמנות הוא הצהיר שציור זה לא בשבילו. אחרי חיפוש ארוך, רועי גילה עניין בכדור, אך מאחר ולא ידע לזרוק ולתפוס, התמקדנו בעבודה על קשר עין יד.

 

ביטחונו העצמי של רועי עלה כשהחל להבחין בהצלחותיו והוא החל ליהנות ממשחק. כשהבין את הצורך בקשר עין עמי על מנת להשתפר במשחק, החל תהליך טיפולי של הבנית קשר, הבנת סיטואציה חברתית ולמידת גמישות מחשבתית. במשך הזמן משחקי הכדור התפתחו להצגות שהתרחשו באולם כדורסל, בהן לכל שחקן כדורסל במשחק יש אפיון, מצבי רוח וכישרון.

 

תחילה רועי נהיה אלים כשהפסיד, אך בעזרת הדמויות במשחק הוא ביטא את חוסר הביטחון והניתוק שהוא חווה כשהוא מפסיד, שמובילים אותו לאלימות. בהצגות שחקני הכדורסל למדו לעזור זה לזה, להכיר ביתרונות ובחסרונות של כל אחד ודרכם למד על האחר ועל עצמו. היום רועי משחק בנבחרת בית ספרו ויודע להפסיד בכבוד. אבחונו המעודכן נשאר כשהיה ואביו מכיר בכך שרועי שונה מאיך שהוא היה בצעירותו. משפחתו נעזרת בכלים לחיזוק ותמיכה. בטחונו העצמי גבוה יותר והוא משולב בבית ספר רגיל. התבוננות בפרטים הקטנים אפשרה למשפחתו של רועי להיכנס לעולמו ולהבחין בשינוי שחל בו, שינוי שעיניים לא מיומנות לא יבחינו בו.

 

עוד עצה אחת

דמיינו שנחתם בכוכב אחר. לפתע מגיע חייזר ובקול רעם אדיר צורח משהו, זורק דברים לאוויר ודורך לכם על הרגל. אתם לא יודעים מה הוא אומר, מדוע דרך עליכם ואיך להגיב. זכרו שיתכן וכך מרגיש הילד שלכם ובלי עזרה שלכם, אין לו מושג מה קורה סביבו.

 

כתבה: אורית אלקלעי , MA, אם ותרפיסטית באמנות, מטפלת באופן פרטני ובקבוצות. כל השמות במדור בדויים.