אסתר) ופירושה חוק. היהודים אימצו אותה לשפתם כאות הוקרה לפרסים שהקימו את בית שני. ולכן אם אתה מבלבל את המוח על יהדות ואלוהים ולא שומר על המצוות והחוקים - אתה סתם מבלבל את המוח. המילה חילוני היא מילה בארמית שפירושה זר.

אבולוציונית במשך 2000 שנים תוך התאמות לחיי תלות בזרים והעדר עצמאות מדינית,כלכלית,בטחונית.
מקימי קיבוצך וחבריהם הכירו היטב תרבות זו והבינו,במוח או ברגש שמתרבות גלותית זו לא אפשרי לבצע את הדבר החשוב ביותר להם-את הגשמת הפרוייקט הציוני של הקמת מדינה עצמאית וריבונית ל"עם" היהודי.
ללא התהפכות הנפש ומעבר מגלותיות פסיבית הממתינה לגאולה כהרף עין ע"י משיח לפעילות יוזמת,יצרנית המתמודדת היטב עם כל הסביבות בהן חיה קהילה חפצת חיים.
גם אם כוונותיך טהורות כנות ואמיתיות הן עלולות להגביר את תהליך החזרה לגלות ע"י העברת הגלות לכאן-תרבותית ומנטלית.
וזה אסון.

שמור את ההבלים היהודוניים לעצמך.

היינו מברכים בכל יום שישי:
יום הַשִּׁשִּׁי. וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם:
וַיְכַל אֱלהִים בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיִּשְׁבּת בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה:
וַיְבָרֶךְ אֱלהִים אֶת יום הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אתו. כִּי בו שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר בָּרָא אֱלהִים לַעֲשׂות

עד היום אני יכולה לדקלם את זה מתוך שינה. אבל דתית אני לא.

מי שמאמין בהזיות החבר הדמיוני ובאוסף החוקים המזוויע שהחבר הדמיוני "ציווה" לעשות - הוא אדם דתי. אין לו כיפה כי זה עוזר לו למטרות מיסיונריות. כל מיני חילונים 'רוחניים' מבולבלים נופלים במלכודות כאלה.

שמות הספרים בספריה שלו (בתמונה) אפשר לקבל בחילה.
שי זרחי, אתה מחזור אחד מתחתי ב"עמק המערבי" (יובל הררי, עודד צור, טלי פרומקין).
אז איך זה שדווקא אתה יצאת בסוף כזה סתום?

"מבחינתי האלוהות היא הנשגב, יסוד הכיסופים, הערגה והגעגועים..."
איזה ערימה של זבל פרות ורבאלי.

*פיהוק*

חלק מהתגובות הנזעמות שקראתי כאן, עוררו בי צחוק וגם בכי. הרי זו בדיוק
התופעה שעליה מדבר זרחי. ההשתקה הקפוצה. המאמץ לחנוק את הקול היהודי לפני שיתפרץ מבפנים.
אילו זה לא היה באמת מדגדג לך כל כך חזק בקישקעס לא היית כועס/ת.