תודה

לנסוע רחוק בכדי לראות את הכיעור הנוראי הזה.
שוב ושוב אנחנו מקבלים דוגמאות עד כמה ישראל מכוערת...מוטב לנסוע לאי שטוף שמש ביוון.

לא יעזור אירופה זה לא כאן. בניינים כעורים חסרי אופי וערך ויזואלי. בין משעממים לברוטאליים. מזעזע

מקווה שמי שקנו/יקנו את המגרש לא יהרסו אותו, אלא ישפצו בחוכמה

אף פעם לא הצלחתי להבין את ההתרפקות העיתונאית על כל מיני פילי בטון.
האדריכלים שבנו אותם זוכים לשבחים כאילו המציאו את האנטיביוטיקה...
מה שכולנו יודעים, זה שבפועל רוב אותם מבנים ננטשו או שהפכו לסלאמס - ולא בכדי.
יבוא היום ועוד מישהו יכתוב כתבה נוסטלגית על התכנון המחריד של שכונת גילה בירושלים.
יש בי תיעוב כלפי אותם אדריכלים שניסו להמציא את הגלגל ועשו ניסויים בבני אדם. במקום לקחת את הישן, המוכר והטוב הם פנו לפוסט מודרניזם.

מלון גדול והרבה יותר מעניין ויפה מהאתרים בכתבה

הקו המשותף בין רוב המבנים הוא שהם עתירי בטון ומלט ולכן היה קשה לחיות אותם ובתוכם לאורך השנים , הארכיטקטים באמת חשבו את עצמם למשהו מיוחד אך בפועל השימוש שלהם היה מאוד לא פרקטים, כמי שגדלה בצל בתים רבים כאלה בתנועה הקיבוצית, זה ממש מעליב לראות איך מכרו את הקיבוצים בזול בעבור חופני בטון גדולים ומגושמים,הרבה מחדרי האוכל האלה הם אנדרטאות שהקיבוצים שנים לא ידעו איך להמשיך להשתמש בהם, החלונות שהיו כחרכי ירי ולא נתנו לאור להכנס...זה בעיני היה השיא של השיאים,
מה זה "פתח הצצה דקורטיבי" ממה פחדו ,שהאור השמש תיכנס, חס וחלילה?
עדיף לשבת בחושך ולחכות שיבואו הפולשים? כי באמת הם נראים כמו סדקי ירי
עדיף שיהרסו!!!

באופן כללי שוב ושוב מתגלה חדרי האוכל הגדולים והנטושים בקיבוצים שגם מבני הבטון הברוטליסטיים ועיצוב הפנים הכעור עם חיפויי העץ קשה לדמיין אותם הופכים למשהו כמו חממת הייטק, אולם אירועים מפואר, או חדר אוכל של קומפלקס מלונאי.

אז נחמד לראות שאפשר למחזר מבנים כמו הסבת בית הספר בחיפה לבית ספר פעיל (אף שאני מקווה שייבנו בו חלקים חדשים ולא ישומר כמות שהוא, לא מזמן היה פה איזה פרוייקט של שיקום מבנה בית ספר ישן בלוד עם חיפוי חיצוני מודרני ששדרג את כל הנראות הכללית) או הרעיון הדי הגיוני לנצל את המבנה המלבני של בית התרבות בקיבוץ השיטה לאולם ספורט (אפשר לראות שכבר לפני תוכנית ההסבה, אלתרו בו סלים לכדורסל). לגבי המלון באילת הייתי אומר שלפני שעיריית אילת רצה עם תוכניות מתאר למלונות חדשים, שתקדם גם השמשת מלונות ותיקים כמו זה בתור מלונות מוזלים יותר לחופשה ברמת שלוש כוכבים נגיד או הוסטל. לא כל מלון חייב להיות יוקרתי. אישית לא מתחבר לבית באפקה עם כל הטיח שפריץ או למבנה הממש מיושן של מלון מצדה בערד ולכן לא חושב שיש סיבה לבכות על הריסתם לטובת בניית מבנים חדשים. עם כל הנוסטלגיה והרצון לשמר, צריך לדעת מתי אין סיבה לשמר ויש להרוס ולחדש. העיקר שלא ישארו כשלדים נטושים.

תיקון לגבי השימוש בבית התרבות בבית השיטה. בהצגת בר המצווה. של כתת תומר. "דון קישוט" נעשה שימוש באמפי לישיבת הקהל

צמרמורת..
נראה אתכם הולכים בו בלילה עם פנס..

כמה יופי ואיסו הצלחה סו תהיה......מהמם

מדור אדריכלות זה לא בשבילכם. לא מדובר על פינת הטרנד או המגזין לאוליגרך.
אדריכלות היא חלק מתרבות, היא כוללת את ההיסטוריה הבנויה של עם ומקום.
אנחנו לא גרים באירופה, לכן אין טעם לכתוב: "לא יעזור אירופה זה לא כאן".
אדריכלות יהודית (וישראלית בחלקה), היא אבסטרקטית. כלומר מופשטת. כלומר לא מלאה בקישוטים, עמודים, קרניזים ושאר קשקושים.
החומרים שמייצגים את הציונות הם בטון ומלט ("נלבישך שלמת בטון ומלט").

ממש דוגמא גרועה איך הרס משרד החינוך את החינוך המקצועי. מדיניות שיטתית שפגעה בביטחון המדינה.זה בית ספרי והאנדרטה לזכר בוגריה שאחד מהם צבי ירקוני היה חברי הטוב. את האנדרטה יצר אחד ממורי בית הספר ד"ר קליין המורה לאנגלית. עצוב שזהו המצב.

חדר האוכל של מעין צבי לא פעל "שנים בודדות בלבד", הוא נסגר זמנית עקב חוסר שימוש בתחילת שנות ה2000 לאחר 35 שנות פעילות. בהמשך שופץ ע"י מפעיל פרטי והופעל במתכונת מצומצמת יותר למשך מספר שנים נוספות עד שנסגר סופית בסוף העשור. חללים ציבוריים כמו מרכז חלוקת הדואר ולובי מנוחה נסגרו גם הם בתחילת שנות ה2000 או הועברו למקומות אחרים.

האודיטוריום/אולם הקולנוע פעל עד סוף שנות ה-90, תחילה לשימוש פנים קיבוצי ובהמשך להקרנות ואירועים תחת המועצה האזורית חוף הכרמל.

בנוסף קיים בתוך בחלל ההמתנה מול האודיטוריום מועדון קטן, המופעל לצרכים מזדמנים ע"י תושבי הקיבוץ.

בשנים האחרונות הקיבוץ חווה גל של התחדשות והצערת אוכלוסיה יחד עם חזרת משפחות שעזבו, וחצר חדר האוכל חזרה לארח אירועים ציבורים כמו ערבי חג ואירועים קהילתיים.

גם מרתק ומרגש וגם כתוב יפה.
יש גם את קלאב מד אכזיב שננטש. מדהים שם.

במפה העליונה. מ ד ה י ם !

היי, לגבי אולם התרבות של בית השיטה -הקרדיט לתיק התיעוד הוא למועצה לשימור אתרי מורשת בישראל שמימנה מדידה ותיק תיעוד למבנה בכדי לסייע לקיבוץ ולמןעצה האזורית בהתנעת מהלך לשימור