איזה צבע מדהים יש לבריכה (או שזה פילטר הצילום. איזה פילטר צילום מדהים).

קלאסה. אין דברים כאלה בארץ.

כל הכבוד לבעלים ולאדריכלים שהלכו עד הסוף.

קצת מזכיר לי מקלטים :/
אבל סבבה איש איש וטעמו! וגם יש מצב שהם היחידים שישרדו פה אחרי הפצצה אטומית חחח

התכנון טוב אבל צריך להכניס קצת פריטים צבעוניים יותר לצאת מהאפרוריות קצת

שאוהבים לגור בבית שנראה כמו לובי של חברה מסחרית או אולם תצוגת מכוניות. וואלה שיהיה להם לבריאות.

טוב אם המצחיה לא היתה כל כך עבה (נאמר, חצי מהעובי שיש לה כרגע).
אחר כך הייתי תופס מברשת עם סיד ומלבין את רוב הקירות האפורים (מתחיל בחדר השינה).
אלה חיים אחרים לגמרי.
לא מתאים לאנשים דכאוניים.

העיצוב עצמו, אגב, מרהיב! זו רק המונוטוניות האפורה שמזעזעת בעיניי...

לא הגיוני בעיני.
הילדים כבר יסתדרו. מקסימום יפלו בין המדרגות אבל העיקר שיהיו עצמאיים בגיל שנתיים.
כמה שואו-אוף, העיקר המראה והוואו והרושם, ומה שבאמת חשוב - בטיחות - לא חשוב לו.
אני בטוחה שהוא אוהב את ילדיו כמו כולם. אבל לא בטוחה שאני אוהבת אותו.

נראה לי עבדו עליכם

אין לי בעיה עם הבטון אפור הוא צבע מהמם, רצוי היה לפחות בריהוט להכניס צבע בסלון במקלחות, כפי שהבית נראה זה מרגיש מאוד חשוך.

בטון חשוף, שחור, לבן ועץ, אולמות ענק, חללים שאפשר ללכת בהם לאיבוד.
בית נהדר לחובבי ז'אנר בתי הכלא
העיקר שאי אפשר לפספס את הבית, נראה כי מטרת בעלי הבית הושגה.

נכנסתי לדיכאון קטן. מזל שאני לא צריכה להכנס לבית כזה כל יום אחרי העבודה.

מראה מנוכר ותעשיתי עלול לגרום לתחושת ניכור, למרות החומרים הנוספים בהם נעשה שימוש. בנוסף, מיעוט החלונות בצדדים מרמז על תכנון המעדיף מראה חיצוני על נוחות השימוש בבית למגורים.

בית יפהיפה, בול החלום שלי!. מושלם.

1. חוסר פרופורציות: בבית עצום של 390 מ"ר חדר ההורים קטן. הסלון, שהוא זירת ההתרחשות של הבית גם הוא קלסטרופובי למדי (ביחס לבתים פרטיים, לא לדירות כמובן).
2. הצבעים נכונים, עד כמה שזו הליכה אחרים טרנדים מוכרים- מדובר בצבעים קלאסיים שלעולם לא נמאסים ושילוב העץ במטבח ובפרקטים שבמסדרון מצוין.
3. המקלחות והשירותים- מעבר ליופיים, רואים שהושקעה מחשבה רבה בכך שהם בד"כ החלקים הכי מועדים לפורענות בבית מבחינת נזקים למבנה בגין נזילות מים. חומרים מעולים שגם ייראו מצויין למשך עשרות שנים.
4. נקודה חזקה נוספת היא המדרגות, אין מה להגיד- מאוד מאוד מרשים.
5. לגבי המבנה מבחוץ- בגדול הוא מגושם וגס, הקווים ארכיטקטוניים מאוד בנאליים והעבודה במובן הזה היא פושטית.
מה גם שלא מובנת לי ההילולה סביב "המצחיה", צל זה עושה למי שיושב ליד הבריכה? בתמונות רואים שבפירוש לא, היא רק מוסיפה לתחושת הגודל ואולי זו מטרתה.
5. יש דיסוננס מאוד גדול בין הסביבה לבית עצמו שזה כמובן נובע מתכנון עירוני לקוי. כמובן שהאשם הוא בועדת ההנדסה של המועצה שאפשרה כזו חריגה.

בצבא זה חינםםםם בונקר בכייףףףף

בתוך אולמות בטון חשוף יש הדהוד מטורף.
ללא שום חומרי ספיגה בבית הענק הזה, הכל ישמע כמו מקלט ענק...לא ראוי למגורים לדעתי
אבל מצטלם יפה :)

כל השטח הזה:
1) ובסוף המכוניות חונות בטור.
2) אין שום פינה להניח עליה את המפתחות והתיקים (והנעליים עם ערימות החול מהגן) כשנכנסים.
3) הכניסה מכיוון החניה היא צרה, מתפתלת ולא יעילה. הרי בסוף זו תהיה הכניסה שתהיה הכי הרבה בשימוש בעלי הבית.
יופי זה חשוב, אבל כדאי לשלב אותו גם עם קצת פרקטיות לפעמים.

לא רק שהבטון החשוף והכהה נותן אווירת מוסד ממשלתי, השבלוניות של החדרים למעלה הופכים את הבית לפנימייה ממש. מה קורה שקר או יורד גשם ואים אפשר לצאת לחצר העליונה? כל ילד תקוע בחדר שלו? יכלו לנצל את השטח הענק ליצור איזה פינת ישיבה משותפת בפינה העליונה.

הסיגנון מתאים למבנה של מוזאון רואים שהשיקעו הרבה מאוד כסף בכל באיכות וברמה גבוהה צבעים קודרים יפה אבל לא קלסי הכל כל כך כהה קודר.

נראה כאילו בנו ובנו ובנו ובסוף נגמר הכסף לטיח וצבע