באמת קצת מצחיק שאישה שמודעת היטב עד כמה הערות של הסביבה יכולות להיות חסרות רגישות ולא במקום, לא חושבת לרגע שמי שנמצאת בתהליך, ויותר משנה, לאו דווקא תצחק מהבדיחות שלה.

מה זה "באונטי" (בהקשר הזה)?

כל הכבוד לך שלא ויתרת על מה שחשוב לך, את ראויה להערצה!

נכון - זה עוזר מאוד לשמור על אופטימיות ושמחת חיים (מי שיכולה, לי היו תקופות שהיה קשה לי אפילו לצאת מהמיטה) אבל התהליך הוא קשה, גם פיזית וגם נפשית - בדיקות פולשניות, תורים אין סופיים לרופאים, בירוקרטיה מטורפת, נפיחות, רכבת הרים של תחושות, כאבים, דקירות, חרדות ציפיה, אכזבה, עצב, קנאה.. הכל הכל והרבה ממנו... גם עכשיו כשההילדה המדהימה האישית שלי מחייכת אלי - אני לא שוכחת לרגע כמה רציתי אותה וכמה סבלתי בשביל זה.

הדר יפה עם גוון העור המקורי שלה. מה זו הגזענות הזאת. מיותר לחלוטין.

הייתי לבד בדירה עם בעל אטום, שלקח חודשים עד שהתחיל לעזור ולא היה (ועד היום) אינו קשוב לזה שגם אני צריכה לישון או לנוח.
הלוואי שהיתה לי משפחה שיכולה ומגוייסת לעזור לי פיזית, כשאתה גמור מעייפות ותינוק חמוק וקטן צריך שתחליף לו חיתול או תאכיל אותו שוב ואתה פשוט הרוס מעייפות.

שיהיה לך המון בהצלחה עם התינוק המתוק! תעריכי את האחיות והאמא שהן כל כך שם איתך.

עם הרכבת הרים הבדיקות הבכי והלוף שחוזר אצלי לקח שנה וחצי והבובה שלי בת 7

הורסת מצחוק. מתה ללכת להופעה שלך וזה יקרה מתישהו.
נראית נהדר.
ואת תראי, לאט לאט הוא יגדל (ובערך בגיל שנתיים יילך לישון לילה שלם) ותחזרי לעצמך ולגלות שיש חיים אחרי הילד הראשון. בהצלחה ומלא!!!

אישה מנוסה וכואבת....שלא הצליחה

הפוטושופ המוגזם?? שהיא כ"כ מכוערת שהיא צריכה השתלת פרצוף חדש לחלוטין?? לאן הגענו??

יכול להיות שהבעיה שלה נפטרה, אבל יש זוגות רבים שהבבעיה הזאת היתה ונשארה עבורם סיוט, לעיתים עד כדי גירושין והתאבדויות. לא מצאה לה נושא אחר לצחוק עליו?

פשוט מגוחך.

לכל התגובות שטוענות שזה נושא כואב מאד . וחלק גדול לא מצליחים להרות למרות הטיפולים . כל זה נכון אבל היא קומיקאית ולא צוחקת על נשים אחרות . צוחקת על הסיטואציה ועל עצמה

פשוט בן אדם טוב המון הצלחה

ולצערי גם לא מוערכת מספיק!
לא ברור לי למה מישהו כמו ברלד (לא מזלזל בו אישית, אבל אני לא רואה בו קומיקאי מוצלח עם כל הבדיחות פיפי ויונים הנדושות שלו) מגיע לנבחרת של ארץ נהדרת, ומישהי כל כך מוכשרת כמו הדר לא...
תמוה!

מהממת, מצחיקה וכנה. וחוצמזה קומיקאית מוכשרת. מזל טוב!

מאיפה הדוקטורט שלך? ובמה? לא הצלחתי למצוא שום אזכור ללימודים שלך בשום מקום.
ומה זה פסיכותרפיסט? מקצוע חדש?

ואני מאחלת לנשים שתקועות שם - לצאת מזה. זה סופר קשה. כמה קל להיות שם - ולצאת משם - ואח"כ לספר לכל העולם ואחותו איך היה ועל כל הקשיים. הם לא מבינים שנשים עדיין שם. בתוך כל האיכסה הזה ואולי לחלקן זה אף פעם לא ייגמר.
אין מה לעשות, באמת רוב טיפולי הפוריות נגמרים בטוב ואז הן רצות ובוכות לכולם איך היה קשה.
ומה אם אלה שנשארות מאחור? שלא מצליחות? שאין להם סוף טוב?
אני לא אוהבת לקרוא כתבות כאלו כי זה גורם לעולם המאותגרות פוריות להיראות קל פתרון. וזה ממש לא. מתישהו רובן יביאו ילדים. אבל מקצתן, מה איתן?
ואני די שם. ומכניס אותי לחתיכת תהום לקרוא כאלו כתבות. אני שמחה בשביל כל אחת שמצליחה וזה אתגר בשבילה. אבל עומק הדיכאון שכתבות כאלו מכניסות אותי הוא פשוט בלתי נתפס.
על כל אחת שנושאת באתגר של פוריות, להתחשב באלו שעדיין באופל, בדיכאון, בחושך, בחוסר ההצלחה ובתחושות הנוראיות האלו: מה דפוק בי? למה כולן מצליחות ואני לא? מתי יגיע תורי? אני לא אישה, לא מצליחה, הגוף שלי מקולקל. מה בעלי בכלל עושה איתי? מה התיק הזה שקיבלתי? רוצה להיעלם ולא לחזור.
אנשים פשוט לא מצליחים לגלות חמלה. וגם כתבות כאלו.
ואז כל הסקרנים גם מעזים לשאול מה קורה איתכם ומה עם ילדים, וכאלה.
אני שמחה בשביל אלו שמצליחות, אבל אולי תעשו קצת כתבות על אלו שעולמם התהפך עליהן, אולי תבדקו מה קורה עם אלו שבתוך החושך והדיכאון ושלא מצליחות להחזיק את עצמן.
לא הכול אופטימי וכיף בחיים. יש דברים שבסוף לא נפתרים - והגיע הזמן לשים את זה על השולחן. למרות שזה לא "מוכר".

את מקסימה וטוב שאת צוחקת על זה. אחרת אי אפשר לחיות בלי לצחוק. תמשיכי בדרך זו , את נהדרת.