מאת נעמה ריבה

כמעט שלוש שנים עברו מיום ההכרזה החגיגי על תחרות אדריכלים לתכנון הספרייה הלאומית החדשה בירושלים, וכעת מוצגות לציבור ההדמיות, בתכנון המשרד השווייציהרצוג ודה מרון. המשרד המפורסם נבחר לתכנן את המבנה היוקרתי לאחר הפסילה השערורייתית של רפי סגל, האדריכל הזוכה בתחרות המקורית, שבעקבותיה נפסלה התחרות כולה, בה השתתפו כ-90 משרדי אדריכלים. לתחרות המחודשת הוזמנו שישה משרדים: אמר-קוריאל, קולקר-קולקר-אפשטיין וקימל-אשכולות מישראל; פרנק גרי האמריקאי, רנצו פיאנו האיטלקי והרצוג ודה מרון.

האדריכלים השווייצים זוכי פרס פריצקר תיכננו מספר רב של בניינים ידועים בעולם, בהם אצטדיון "קן לציפור" בבייג'ינג, מוזיאון הטייט מודרן בלונדון, אולם הארנה במינכן, ביתן הקיץ של גלריית סרפנטיין ומרכז הקונגרסים בבזל. זהו הפרויקט הראשון שלהם בארץ.

משרד האדריכלים הישראלי שנבחר ללוות את הפרויקט הוא אמיר מן-עמי שנער אדריכלים. לספרייה, שתכנונה עתיד להסתיים בשנת 2015, אין עדיין היתר בנייה. הבנייה מתוכננת להתחיל ב-2016 ולהסתיים ב-2019 (בלוח הזמנים המקורי תוכננה חנוכת הבניין ל-2016). העלות מוערכת ב-250 מיליון שקל, שיגיעו מכספי ממשלת ישראל, משפחת דוד ורות גוטסמן מניו יורק, ויד הנדיב, הקרן הפילנתרופית של משפחת רוטשילד.

שטח הבניין המתוכנן הוא כ-34,000 מטרים רבועים שמתחלקים בין שש קומות: 15,000 מ"ר מעל הקרקע וארבע קומות בשטח של 19,000 מ"ר מתחתיה, המיועדות בעיקר לאחסון הספרים ולחניה. הספרייה תכלול אולמות קריאה, מרכז מבקרים, גלריה, אודיטוריום, חנות מזכרות ואזור לטיפול בספרים. לב הספרייה הוא אולם קריאה שבתקרתו אליפסה עצומה מזכוכית חלבית. צורת המבנה מונוליטית (כמקשה אחת), וגגו הקעור הוא תוצר של התב"ע, שדורשת לא לחסום את המבט מכיוון רחוב רופין לעבר משכן הכנסת. החזית שפונה לכיוון מוזיאון ישראל תהיה שקופה, ויתאפשר מעבר דרך הבניין לכיוון משרד האוצר הסמוך.

יו"ר דירקטוריון הספרייה הלאומית, דוד בלומברג, הוציא אתמול הודעה בזו הלשון: "הבניין החדש שומר על כבודה ועליונותה הטופוגרפית של הכנסת, והוא משקף ערכים של פתיחות ונגישות לציבור הרחב, על כל שדרותיו". הוא התייחס בעקיפין לביקורת שנמתחה על הצורך בבניין חדש לספרייה לאומית: "הבניין החדש ייתן לספרייה משכן מכובד, אשר יסייע לה להעמיק את פעילותה בכל האפיקים".

ממשרד הרצוג ודה מרון נמסר ש"המבנה עצמו, פיסולי האבן והתכנון הטופוגרפי המתכתב עם האתרים והמוסדות שמסביב – כל אלה יוצרים אינטראקציה פתוחה ומזמינה, הן עם ציבור המשתמשים בספרייה והן עם המוסדות והסביבה הסמוכים לה".

השטח המיועד לספרייה הלאומית, בין הכנסת, מוזיאון ישראל ובית המשפט העליון (צילום: אופק צילומי אוויר)

מבט מכיוון רחוב רופין (הדמיה: Herzog & de Meuron)

אולם הקריאה, שבתקרתו אליפסה עצומה מזכוכית חלבית (הדמיה: Herzog & de Meuron)

הצעתו של אדריכל רפי סגל, שזכתה בתחרות המקורית ונפסלה