"בראש הפירמידה של עולם האדריכלות הישראלי עומדים לרוב סוציופטים כוחניים, מנותקים ומלאים בעצמם. רובם גברים, רובם אשכנזים. חלק מהם נסיכים שלא עבדו יום אחד כשכירים, והם אינם רגילים להתייחס לסביבתם בצורה שוויונית ומכבדת. צעקות, לעתים קללות, נשיפת עשן בפנים, השפלות פומביות - זו התנהגות טיפוסית של בעלי המשרדים מהליגה הראשונה בארץ". כך מתאר א', אדריכל צעיר, את עבודתו בשני משרדי אדריכלים בולטים. "כולם יודעים על מי מדובר", הוא אומר, "יש עשרה כאלה ואין צורך בשמת ספציפיים. ממילא כולם פועלים באופן דומה".

הוא רק אחד מני אדריכלים צעירים רבים, שמתארים תמונת מצב בלתי נסבלת. מצבם של אדריכלים צעירים אף פעם לא היה קל, אך הוא השתנה ב-2008 בעקבות שינוי תנאי ההתמחות: שלוש שנים במשרדי אדריכלים מסוימים בלבד, ומבחן בסוף התקופה. בשנים האחרונות הצטברו שלל תלונות מצד בוגרי בתי הספר לאדריכלות, על קושי במציאת מקום התמחות; תנאי עבדות בהעסקתם; נדודים בין משרדים כדי להשלים את תקופת ההתמחות, ושעות נוספות במשרד ללא תשלום.

"ערב הגשה לתחרות יש עבודה סביב השעון, ולא תמיד כל השעות בתשלום", מספר ל-Xnet אדריכל צעיר. חלק מהצעירים שעמלים על הפרויקט יפוטרו לאחר הגשת ההצעה לתחרות, בלי שזמן העבודה במשרד - שלרוב יהיה קצר ממשך הזמן המינימלי שנספר לתקופת ההתמחות, שבעה חודשים - ייחשב כחלק מההתמחות. זו תתאפס שוב כשיתחילו לעבוד במשרד נוסף.

ביום רביעי הקרוב

בעקבות הצטברות התלונות יזם פורום אדריכלים צעירים, בשיתוף התאחדות הסטודנטים ואגודות הסטודנטים באוניברסיטאות, שביתת אזהרה. השביתה תיערך ביום רביעי הקרוב, 11 בדצמבר, בכל הפקולטות לאדריכלות בין השעות 12:00-14:00. זאת במחאה על ההתעלמות המתמשכת של משרד הכלכלה מהניצול של המתמחים לרישוי באדריכלות. בזמן השביתה ייערך מפגן הזדהות מרכזי באוניברסיטת תל אביב, מול בית הספר לאדריכלות.

לדברי יו"ר פורום האדריכלים הצעירים, ויקטור אבקסיס, ההתארגנות כבר מונה 1,200 סטודנטים ואדריכלים. הוא מציין שהשביתה באה לאחר ניסיונות רבים להגיע להבנות עם הדרג המקצועי במשרד הכלכלה. באתר המחאה קורא הפורום לשר הכלכלה נפתלי בנט, שמופקד על נושא ההתמחות, להתערב אישית כדי להפסיק את העוול שנגרם לאדריכלים הצעירים וליכולתם להתפרנס. המארגנים קיבלו רוח גבית מיו"ר התאחדות הסטודנטים, אורי רשטיק, שמסר כי ההתאחדות הארצית "תומכת במאבקם הצודק והחשוב של הסטודנטים לאדריכלות ופורום האדריכלים הצעירים כנגד הפגיעה בפרנסתם וביכולתם להשתלב במקצוע שאותו למדו".

שנים של חוסר סדר

האדריכל ניר לוי, שעובד כשכיר במשרד "נופר אדריכלים", סיים את לימודיו באוניברסיטת תל אביב ב-2009. הוא מספר שהרשם לא הכיר ברוב חברי המחזור שלו כאדריכלים רשומים (שלב מקדים בטרם מתחילה ההתמחות). לוי עצמו נדרש להתייצב בפני שלוש ועדות, שבחנו את עבודותיו. מכיוון שהמשרד שבו הוא עובד מתמחה בעיקר במבני ציבור, הרשם לא הכיר בחלק מתקופת ההתמחות. "הזמן שהם ביטלו מנע ממני לגשת לבחינה", הוא אומר, "יש תחושה שיש יד מכוונת שמנסה להקשות על הצעירים". מתנאי ההעסקה במשרד הוא דווקא מרוצה: "כמו שיש כאלה שמגיעים להגשות בלימודים עם הלשון בחוץ, ואני הייתי מאורגן, כך גם עובד המשרד. גם כשעובדים על תחרויות. מתכננים את הזמן נכון ואין שעות נוספות". המעסיק שלו, האדריכל הוותיק דוד נופר, אומר "אצלנו אין דבר כזה לעבוד מחוץ לשעות העבודה, לטוב ולרע. גם כשעובדים על תחרות מנסים לעשות את זה קצר וקולע". על הבעיה הכללית הוא אומר, כי "לוקח זמן להתבשל במשרד אדריכלים, וגם בשלוש שנים לא מספיקים להתנסות בכל ההיבטים, כך שיש תחושה שאדריכלים הצעירים נדרשים להיות פועלים ברכבת. צריך למצוא דרך לאפשר לאנשים להתמחות באופן הוגן. אני מרגיש את הלחץ גם מצד העובדים, שמבקשים שאקח פרויקטים של מגורים, למרות שאני כבר לא מתעסק בזה. אני גם שומע את זה מקולגות שנפגעים מכך שאנשים לא תמיד נמצאים ברצף במשרד".

עמרי איתן: המצב רק מיטיב איתם

האדריכל עמרי איתן, חבר בוועדה המייעצת לרשם האדריכלים, הקובעת את סדרי ההתמחות, מציין שתנאי ההתמחות ידועים וגלויים באינטרנט. המצב הקיים הוא שהצעירים עוברים ממשרד למשרד כדי שיתנסו בכל אחד מתחומי התכנון: תכנון ערים, מבני ציבור ומגורים. "אני לא חושב שצריך להפריד בין התחומים", אומר איתן. "להשקפתי, אדריכל, גם אם בסופו של דבר יחליט לתכנן רק וילות, הראייה שלו צריכה להיות הוליסטית ורחבה. כך אני התחנכתי". איתן סבור שהסדרת ההתמחות והבחינה רק מיטיבות עם מעמד האדריכל השחוק, בכך שהיא ממקצעת את המתמחים. "תהליכי ההכשרה באנגליה ובארצות הברית הרבה יותר נוקשים", הוא טוען. "הבחינה הישראלית היא הגרסה המרוככת של הבחינה האמריקאית. אנחנו רק רוצים להעלות את הרמה, אנחנו לא ממלאים תקפיד טכנוקרטי כפי שהצעירים מנסים לציירו". עם זאת הוא קובע כי הניצול שמתרחש במשרדים הגדולים הוא "פסול מיסודו. מי שעובד צריך לקבל שכר".

לא נאבקים על מה שצריך

יש אדריכלים צעירים שחושבים כי עד שלא יושבתו המשרדים הגדולים, צעד שיביא לפגיעה ממשית בפרויקטים נדל"ניים, לא יהיה שום שינוי בשטח. האדריכלית עדי כהן, שמתמחה במשרד אדריכלים גדול, אומרת ש"אנחנו נמצאים במירוץ ללא סוף. יש תחושה שחייבים להיתקע באותו מקום, בלי תנאים ברורים, הכול פרוץ". היא סקפטית בנוגע להצלחת ההשבתה בשבוע הבא: "לשבת בקפיטריה ולהפסיק את הלימודים לכמה שעות, זה לא מה שיביא לשינוי. זו תעשייה (הבנייה והנדל"ן, נ"ר) שמגלגלת כסף רב, ואנחנו חלק משכבה גדולה של עבדים שסובלת, בעוד שיש תחושה שאין מאחורינו שום ארגון חזק. כשהסתדרות המורים משביתה את בתי הספר יש לזה השלכות. צריך גם כאן לעשות צעד משמעותי יותר, כמו השבתת המשרדים הגדולים".

א' אומר ש"הצעירים עומדים בתור לסדנאות היזע. מנהלי המשרדים הם חלק מהמשחק - הם מתחייבים ללוחות זמנים בלתי אפשריים מול היזמים, ומי שפורעים את הצ'ק אלו העובדים, שלפעמים נשארים גם 16 שעות במשרד כל יום".

האדריכל רועי טלמון, שהוכשר כאדריכל רשוי לאחרונה, אומר שהבעיות רק מתחילות בהתמחות. "לכאורה אדריכל רשוי יכול לבנות הכול. בפועל, כל התחום הציבורי חסום בפני צעירים וזה כולל מבני ציבור קטנים", הוא מספר. "לעיריות ולמשרדים ממשלתיים יש רשימות מתכננים, ולתחרויות ולמכרזים יש תנאי סף נוקשים שמעטים המשרדים שעומדים בהם". לכן, טלמון ובת זוגו, נעה בירן, מנסים את מזלם בתחרויות בחו"ל. "התחום בעולם הרבה יותר נגיש לצעירים. אנחנו השתתפנו בתחרויות בקנדה ובדרום אמריקה. פעמים רבות מאפשרים לצעירים להשתתף בשלב ראשון, ואדריכל ותיק מצטרף בשלב השני", הוא אומר
  • ומה אומרים ראשי המחלקות לאדריכלות? ראש המחלקה לארכיטקטורה בטכניון, פרופ' יהודה קלעי, סירב להגיב לשאלות בנושא. ראש בית הספר לאדריכלות בתל אביב, ד"ר ערן נוימן,מסר כי טרם התפנה להגיב בנושא. גם את תגובותיהם ראש המחלקה לאדריכלות בוויצו חיפה, אירית צרף נתניהו, וראש הפקולטה לאדריכלות באריאל, בני לוי, לא ניתן היה להשיג. ראש המחלקה לאדריכלות ב"בצלאל", יובל יסקי, סירב להגיב.

ממשרד התמ"ת נמסר בתגובה: "רשם המהנדסים והאדריכלים במשרד הכלכלה, יועצי המנכ"ל והמשנה למנכ"ל נפגשו מספר פעמים עם פורום האדריכלים וטענות חברי הפורום נשמעו. זאת, על אף שהפורום אינו גוף רשמי או מייצג. תשובות מפורטות ומקצועיות המבוססות על החוק והתקנות ניתנו לנציגי הפורום, כמו גם הסבר על הליך ההתמחות המהווה הסדרה של תחום רישוי האדריכלים בישראל.

"חובת בחינה, המבוססת על תכני ההתמחות, חלה על המתמחים אשר הציגו נתוני הצלחה שעמדו על 90 אחוז בבחינת הרישוי האחרונה. חשוב להבהיר: רישוי אדריכלים אמנם מקנה סמכות תכנונית ללא הגבלה, ואולם כ-80% מהמבנים במדינת ישראל מוגדרים כמבנים פשוטים שאינם דורשים רישוי. רוב האדריכלים בישראל כלל אינם ממשיכים לשלב הרישוי, כך שהטענה לפיה ישנה פגיעה בפרנסה, משוללת יסוד.

"בשבוע הבא תתקיים פגישה בין המשנה למנכ"ל משרד הכלכלה ליו"ר התאחדות הסטודנטים וגם נושא זה צפוי להידון בין השניים".