ריהוט לסלון, שיודע להתקפל. כשבאים אורחים מורידים את הכסאות מהקיר. במהלך השבוע – יש הרגשה מרווחת בסלון

הכיסא המקופל שעומד בין הספה ובין כוננית הספרים בתמונה בוודאי מוכר לכם כ"כיסא פרפר". השם הרשמי שלו הוא B.F.K, על שם שלושת המעצבים שלו: אנטוניו בונט (Antonio Bonet), חורחה פרארי הרדוי (Jorge Ferrari Hardoy) , וחואן קורצ'ן (Juan Kurchan). לפעמים גם קוראים לו "כיסא הרדוי". הוא עוצב בארגנטינה ב-1938, וכשנתיים לאחר מכן נרכש על ידי המוזיאון לאומנות מודרנית בניו יורק. אם יש לכם כיסא כזה בבית, אז כן, בבעלותכם פריט שהוא חלק מהאוסף של MOMA. נחמד, לא? אבל כיסא הפרפר הפך להיות מאוד פופולארי לא רק בזכות המוניטין והפרסום שקיבל כחלק מאוסף של מוזיאון, אלא גם בשל עלות הייצור הנמוכה שלו, ובמיוחד בגלל שהוא נוח באופן יוצא דופן לכסאות מתקפלים. בפועל הוא כמעט כורסה.

איך זה עובד: הכסאות המתקפלים נתלים על הקיר באמצעות וו בצורת L. כיסא הפרפר נפתח לכורסה נוחה, בעת הצורך

על הקיר מעליו תלויים שני כסאות עץ מתקפלים פשוטים (איקאה, אלא מה). אפשר כמובן לתלות ארבעה, או כמה שהקיר מאפשר. במקרה הזה נבחרו כסאות כתומים, כדי להתאים לספה וכדי שתהיה להם נוכחות עליזה על הקיר. אחרי הכל, תלויים ככה על הקיר – הכסאות הם סוג של תמונה. הנועזים שביניכם יכולים לצבוע את הקיר בירוק ולקבל אפקט אלמודוברי מרשים, שידגיש את הציוריות של הכסאות הכתומים.

קיר בצבע ירוק זית עושה נפלאות לרהיטים אדומים. מתוך הסרט "חיבוקים שבורים" של פדרו אלמודובר

אם נניח שעל הספה יושבים שלושה אנשים בנוחות, אז מבלי להעיק על הסלון המאוד קטן, אפשר לפרוס את כיסא הפרפר, להוריד שניים (או ארבעה) כסאות מהקיר ולארח די הרבה אנשים. כשהאורחים הולכים, הכסאות מתקפלים ונתלים, והבית מקבל חזרה את המרחב שלו.

שרפרפים נערמים הם פתרון נוסף לאורחים. כדאי לבחור כאלו שנראים טוב ומתפקדים כרהיט גם כשהם במצב של ערימה

אפשרות נוספת לארגון הדירה הקטנה באופן ידידותי לאורחים הוא כסאות שניתן לערום זה על גבי זה. כסאות נערמים הם בדרך כלל מפגע ששייך למחסנים אפלים של חברות ענק שמארגנות כנסים וארועים. אבל השרפרפים שבתמונה למעלה נערמים באופן חינני, ויכולים לתפקד גם כמעין שולחן צד. הגיע עוד אורח? שולפים עבורו שרפרף, ומגישים לו כוס יין. אם ארונות המטבח שלכם פצפונים – היא יכולה להיות גם חד פעמית.

כסאות אוכל לילדים, שאינם תופסים יותר מדי מקום. מאוד מומלץ למטבחים קטנים

עוד בעיה כואבת מתחום הכסאות שייכת דווקא למטבח ולמפגע הנוראי הזה שנקרא "כיסא ילדים". הכיסא הגבוה הרגיל - עם רגלי הפירמידה והמגש - תופס הרבה מאוד מקום במטבח, ואינו שימושי לשום דבר אחר. אי אפשר לאחסן אותו, לקפל אותו, ובמצב שיש אורחים בבית, הוא סתם תופס מקום. לעומתו, בתמונה למעלה יש שתי דוגמאות לכסאות ילדים שכמעט לא תופסים מקום, וניתן בקלות לקפל ולאחסן אותם, באופן זמני לחלוטין, לכבוד אורחים מבוגרים שבאו לארוחת ערב.

הכסא הימני, שתלוי על השולחן, מתאים בערך עד גיל שנה (עד 11 ק"ג). הכסא השמאלי הוא בוסטר פשוט של כתר פלסטיק או חברה דומה, גם הוא מתפרק ומתקפל בקלות, ומפנה את הכסא שמתחתיו לאורח מבוגר. היתרון המשמעותי הנוסף של הכיסאות האלו הוא שהילדים אוכלים ביחד עם כולם מסביב לשולחן האוכל, בגובה העיניים, מגיל מאוד קטן. אני אוהבת את זה, אבל זה יתרון שראוי לדון בו בטור של עמוס רולידר, ולאו דווקא בבלוג הזה.

ולסיום, עוד פנינה מאתר איקאה האקרס. והפעם – כיסא אוכל לתאומים. כל מילה מיותרת.

פתרון יצירתי לנושא האכלה של תאומים. מתוך אתר http://www.ikeahackers.net