המרוויחה: שרית חדד
בעוד מדינה שלמה עדיין מתאוששת מפרשיית אייל גולן והקטינות,
מגילוי הכספת הסודית של קובי פרץ ומהחשד
שמשה פרץ,
הנסיך של המוזיקה הים תיכונית העלים מס (לכאורה), ישנה אחת, קוראים לה שרית חדד, והיא המרוויחה הגדולה שלי השנה.
מדוע? ובכן, זו לא רק העובדה שהיא מצליחה כלכלית ושומרת על מעמדה כזמרת המצליחה בישראל כבר קרוב ל־20 שנה, אלא בעיקר בזכות זה שהיא מצליחה להישאר נקייה, מבלי ששום עבירה פלילית או פרשייה תדבק בה, בלי עין הרע.
מעבר לזה, כבר שנים שחייה של חדד מתנהלים הרחק מאור הזרקורים. אפילו אינסטגרם, למשל, אין לה. היא פשוט לא צריכה את המינוף השיווקי, לא צריכה להתאמץ כדי להישאר בתודעה. בשנת 2013 זה בהחלט נחשב הישג אדיר, שאומר משהו על רמת הביטחון שלה. תלמדו ממנה איך עושים את זה. יוני פרוים
המפסיד: צו איסור הפרסום
צו איסור הפרסום שאיבד את הרלוונטיות שלו בעידן שבו שולטות הרשתיות החברתיות. תשאלו את אייל גולן, הוא כבר יסביר לכם במה מדובר. יוני פרוים
המרוויח: גדי סוקניק
אחרי שהתבזה ב"הפוליגרף", הוגלה מהטלוויזיה, והוחזר רק בעקבות פרישתו של שרון גל מ"לילה כלכלי", פתאום גילינו מחדש את גדי סוקניק כאישיות טלוויזיונית כובשת וכריזמטית, שגם יכולה לתרום לאחוזי הצפייה. מי היה מאמין. אור קניספל
המפסיד: רפי גינת
יום אחרי שחגג סיום עונה של "כלבוטק" עם רייטינג מצוין בערוץ 2, הודיע רפי גינת בינואר השנה שהוא עוזב את רשת, הבית הטלוויזיוני שלו בעשורים האחרונים, ועובר לערוץ 10 כדי לנהל את הערוץ שבדיוק שב מהקפאה ארוכה.
כמה תקוות נתלו במנכ"ל החדש והחזק לו כה נזקק הערוץ המדשדש. אבל תקוות (מוגזמות) לחוד, ומציאות לחוד: אחרי סדרת החלטות שגויות, חלקן קטסטרופליות (הצמדת "הרווק" ו"אקסטרים מייקאובר" לכדי "ערב ריאליטי גדול!" שיועד למדינה בה כל ערב הוא כזה; אישור היציאה לצילומים של "הכפר", עם הקאסט הבלתי סקסי בעליל שלה, לוקיישן מאובק ובסוף גם שיבוץ מגלגל־עיניים מול השוס של "אקס פקטור"), נגמרה לערוץ 10 השנה.
התוצאות? ובכן, "הכפר" מובילה את טבלת הצפייה מלמטה, "אמבוש" האייטיזית הופכת ללהיט המפתיע של הערוץ (שיבוץ, שיבוץ, שיבוץ), והמשקיע שנציגיו מינו את גינת, רון לאודר, הודיע שהוא נוטש את מדורת המזומנים שהיא ערוץ 10. נאחל לגינת ש־2014 תתברך בהחלטות טלוויזיוניות מוצלחות יותר. אור קניספל
המרוויח: אסף אבידן
בזמן שאנחנו התעסקנו בקקי ופיפי (ובעיקר במה שביניהם), אסף אבידן סגר עוד סיבוב הופעות מוצלח במיוחד באירופה ואפילו יופיע בטקס חג המולד של הוותיקן. בינלאומי כמו גל גדות,
אבל הכי בשושו. ליהי אלבז
המפסיד: שלום אסייג
מ־10־1, כמה נמוך ההומור בסדרה של שלום אסייג, "שנות ה־80"? תשובה: תימני. למה? ככה, כי הכל עדתי. כן, ב־2013 שלום אסייג רקח את אחת הסדרות היותר גרועות שידעה הטלוויזיה הישראלית. הוא מצא את המכנה המשותף הכי נמוך, הנמיך אותו עוד יותר, חפר בור והתבצר בפנים.
כשמבקרי הטלוויזיה שחטו, אסייג ואחיו מני תקפו אותם ויראלית, והאירוע כולו הפך ליותר מביך מהסדרה, אם זה אפשרי. "שנות ה־80" אולי לא מביכה ברייטינג שהיא מביאה, אבל צריך להודות באמת: היא מביכה בכל תחום אחר. אסייג, זה עליך, ותחסוך ממני את נפנוף השד העדתי, אוקיי? אני פאקינג אלבז. ליהי אלבז
המרוויחה: שירי מימון
מצחיקה, חדה, מתוקה אבל בהחלט יודעת גם לשנס את המטר 50 ומשהו הבלונדיניים האלה לכדי נתינה בראש כשזו מתבקשת, שירי מימון היא
המנטורית השווה ביותר ב"אקס פקטור", ולא רק בגלל שהיא שווה. יוני בינרט
המפסיד: צביקה הדר
מסכן, צביקה הדר.
זו אמורה היתה להיות השנה שלו, יושב על כיסא השופטים הנוח והחמים שהרוויח בעמל של 10 עונות הנחיית "כוכב נולד", מתבדח עם אייל גולן, מגלגל עיניים בתיאטרליות מרני רהב, מסתחבק עם ריטה ובעיקר עובד הרבה פחות קשה. אבל לא, בורא עולם החליט שלא די באירוע לב, והעניק להדר סיפתח מבולגן ולחוץ להסבה המקצועית שעשה השנה.
בצל ההתנהלות המזגזגת של ההפקה בנוגע לשערוריית אייל גולן, הביקורות הלא־ממש מחבקות, התחרות העזה מצד "אקס פקטור" ואסופת המתמודדים האפרוריים שהזכירה את השנים הרעות יותר של "כוכב נולד", הדר נראה בעיקר כסובל, נבוך מהרהב של רני, חסר אונים אל מול האמת האגרסיבית של מוקי, מזיע ממאמץ לפענח מה לעזאזל אומרת ריטה.
למעשה, במשך רוב הזמן נראה שכל תפקידו של הדר בפאנל השיפוט הוא להסביר מה לעזאזל עובר בראש הקולגות המעורערות שלו, ולנסות לשמור על איזושהי אשליה של איזון. לא כך היתה אמורה להיראות הסמי־פרישה הזו. יוני בינרט
המרוויח: מוקי
השנה הפך מוקי
מ"ההוא משבק ס'" לשופט הקשוח והבלגניסט של "הכוכב הבא". עם תפקיד ראשי בדרמה "מקימי" והסינגל "לב חופשי", תקבלו קאמבק מוצלח למדי שהולך לפדות את עצמו יפה ב־2014. עוד תראו. אייל גיבלי
המפסידה: ריטה
מדינת ישראל היא, כידוע, מקום צר־גבולות וקטן־קהל. פשוט אין מקום פה לכולם, אין מספיק אנשים שיקנו ויאהבו את המוזיקה שלך ואם בארצות הברית ובאירופה מספיק להיט אחד חזק כדי להתעשר, פה אתה צריך לתחזק קריירה ארוכת שנים כמו זו של - ובכן, ריטה.
למעלה משלושה עשורים שהדיווה הגדולה הזו ממוקמת ב־A List של תעשיית המוזיקה בישראל, לצד אמנים מרוויחים אחרים כמו שלמה ארצי ויהודה פוליקר, ובדיוק כמוהם, תמיד שמרה על רמה מסוימת של ריחוק וממלכתיות. משהו שהוא ההפך הגמור מההחלטה התמוהה להצטרף לצוות השיפוט של "הכוכב הבא".
זמרות במעמדה פשוט לא צריכות את זה. ריטה לא צריכה קאמבק, לא צריכה להישאר בתודעה ובינינו, כנראה שגם לא את הכסף הזה. אז למה היא שם? לא ברור. היא נראית שם אבודה בין מקבצי הפרסומות, באווירת השכונה הכללית ובגדול – בכאוס הזה שנקרא ריאליטי בפריים טיים. ריטה, יקירתי, אני רק רציתי... שתשירי. אייל גיבלי
המרוויח: עפר שכטר
בשנים האחרונות עפר שכטר הפך
לשם נרדף לכל מה שמאוס. אבל אז, רגע לפני שעשה את הזינוק והפך לליהיא גרינר,
משהו קרה. שכטר הוריד פרופיל, לקח נשימה עמוקה וחזר לחיינו כמנצח אמיתי.
נכון, עם קצת פחות כסף (ותודה לבורסה) וקצת פחות פאולינה (ותודה לתאוות הפרסום), אבל עם הרבה רוח חדשה, שובבות בעיניים וחיוך של מניאק שאי אפשר שלא לאהוב. אפשר להתווכח מפה ועד זימבבואה על האיכות הטלוויזיונית של "אמבוש", אבל על דבר אחד אי אפשר להתווכח: עפר הוא המנחה הכי טוב באזור, מעבר להיותו אחלה ממתק לעיניים. שי פרץ
המפסיד: רן דנקר
רן דנקר אולי
ניצח בקרב, אבל הפסיד את המלחמה. נכון, באיזשהו מקום הוא השתחרר מדימוי הסטאר וזכה בחיים שתמיד רצה. אבל בעיניי הוא הפסיד בגדול כשבחר לחיות את כל חייו מתחת לרדאר במקום להשתמש בכוח שניתן לו כדי לשפר חייהם של אחרים. שי פרץ
__________________________________________________________________________________________________________
עוד בפנאי פלוס:
- מרגול וזהבה בן לא צריכות גברים. ראיון
