"חלב זה מסרטן", אומר אלון ריינהורן שנייה אחרי שאני מזמינה קפה הפוך דל. הוא מזמין את השתייה שלו עם חלב סויה, מוסיף סוכר חום ("זה לא חום אמיתי, סתם קרמל") ומספר על העגלים שלוגמים מטרנה כדי שאנחנו נשתה את החלב של אמא שלהם.

>> בואו להיות חברים של פנאי פלוס בפייסבוק

בניינטיז היה ריינהורן - בן 42 ועדיין חתיך הורס - אחד הדוגמנים המוכרים בתעשייה, שובר לבבות יפיוף והולל שכיכב בתצוגות אופנה בארץ בחו"ל, תקתק קמפיינים (אירוקה, דלתא, נביעות ובנק לאומי), שיחק בסדרות טלוויזיה ("כסף קטלני", "קפה פריז") והנחה את "זאפ לראשון" ואת טקס מלכת היופי.

אבל היום, למעלה מעשור אחרי שנטש לחלוטין את תעשיית האופנה והבידור, ריינהורן מגדיר את עצמו כאדם אחר לגמרי: טבעוני ("בעוד מאה שנה כולנו נהיה טבעונים"), מתעסק בנדל"ן ובקבוצות רכישה ("יש לנו עכשיו פרויקט דירות מעולה בחיפה ובאולגה"), מתחזק מערכת יחסים ("זוגיות זה משמיים. השכינה יורדת ומאחדת בין שני אנשים") ומתגורר בגבעת עדה.

אל הפאזה הנוכחית שלו הגיע לאחר שנים של נדודים שבמהלכן גר גם באילת, בפרדס חנה ובכפר שמריהו, עבד בנגרות והיה בעלים של סטודיו לעיצוב. כשאני תוהה אם עדיין יש לו קשר עם החברים לשעבר, הוא מזכיר את ליאור מילר. כשאני מציינת שעל מילר קוראים מדי פעם במדורי רכילות, הוא נראה קצת מופתע. "כן, טוב, אותי שכחו", הוא צוחק, "כבר לא מזמינים אותי להשקות. אני כנראה לא שווה שיבזבזו עליי את הבושם".

אבל זאת היתה בחירה שלך.

"לגמרי בחירה שלי. ואני מרוצה ממנה עד הסוף. בכלל, אני לא מבין את התופעה הזאת של אנשים שקונים עיתונים רק כדי לראות את הסלבז שהיו אתמול בהשקות. זה נראה לי מגוחך".

התופעה הזאת היתה גם בשנות ה־90, לא?

"כן, אבל אז היו מדורי רכילות, היום אלה עיתונים שלמים שמיועדים לנושא ומתעסקים ברכילות לשם עצמה. אני לא מסוגל להבין את זה. מה אנשים מוצאים בתמונות של סלבז שהיו ערב לפני כן בהשקה? בניגוד לתקופה שבה אני הייתי בתחום, כיום אנשים לא רוצים להיות זמרים או שחקנים אלא מפורסמים, מבטיחים להם אודישנים והם מקבלים חוזים דרקוניים. עובדים עליהם בעיניים. לפחות היום יש יותר מודעות לנושא הזה. כשנכנסתי לתחום היו הרבה כאלה שחתמו על כל מה שביקשו מהם בלי לבדוק".

אתה גם לא היית מודע לזה?

"לא, לא חשבתי שינסו לעבוד עליי. ממני אישית, ואני יודע את זה בבירור, גנבו מאות אלפי שקלים. אני לא רוצה להיכנס לזה, אבל אם הייתי יכול להחזיר את הגלגל לאחור, הייתי מביא את ההורים שלי איתי לפני שהייתי חותם על משהו".

היום היית מוכן לחזור לדגמן?

"אני עדיין מקבל מדי פעם הצעות, אבל לא מוכן ללכת לאודישנים. עברתי את זה כבר, אני במקום אחר. היום מכירים אותי ויודעים מי אני. אין לי בעיה להגיע לפגישה עם לקוח, אבל כל העניין של המלהקות והאודישנים כבר לא בשבילי.

"הדבר היחיד שאני מוכן לעשות זה לשלוח תמונות דרך הנייד ואם מעוניינים בי חוזרים אליי, וברגע שמגיעים להבנה אפשר לעשות אודישן. את יודעת כמה רדפו אחריי מ'הישרדות' ומ'האח הגדול' והתחננו שאשתתף בתוכנית ריאליטי שלהם? אינספור טלפונים. אבל זה בחיים לא יקרה".

למה לא?

"כי זה בזוי בעיניי. אין בזה כלום. סתם להתפרסם לשם הפרסום. אחרי שממש העיקו עליי בטלפונים מתוכניות ריאליטי, החלטתי ללכת לפסיכולוגית של התוכנית ולהגיד לה שאני רוצה להתאבד כדי שיעזבו אותי. וזה עבד מצוין".

ריינהורן גדל בגבעתיים, אבל בילה כמעט את כל זמנו בתל אביב על חוף הים, לרוב עם הגלשן שלו, בירה ובחורות. "הסתובבתי עם גלשן בעיקר בגלל הפוזה, זה נראה טוב. היום אני פחות מבלה בתל אביב. פעם, פעמיים בשנה. אני כבר לא הבליין שהייתי. כמעט ולא יוצא, שותה מעט מאוד אלכוהול. לפעמים כשאני יוצא מציעים לי 'בוא, קח שורה', וזה מביא לי בחילה".

בעבר לקחת סמים?

"היתה תקופה שעשיתי הרבה סמים, אבל לא בארץ. זה קרה אחרי הטיול שלי להודו, כשחזרתי לניו יורק ודגמנתי שם תקופה. אני זוכר שבסילבסטר 96' חזרתי מאחת המסיבות למרתף שגרתי בו בניו יורק, אחרי שהייתי מפוצץ מסמים, טריפים, אקסטות, קוקאין - מה שלא תרצי. נעמדתי מול המראה בדירה שלי ולא זיהיתי את עצמי. ראיתי מישהו שלא היה אני. רזה, לבוש בטייטס, מלא חצ'קונים, חיוור, לא נראה טוב. באותו רגע אמרתי לעצמי 'זהו, לא מתאים לי שהחיים שלי ייראו ככה'. ואז זה נגמר. לא נגעתי בשום דבר מאז ואני גם לא מסוגל לחשוב על זה".

זה נגמר ביחד עם הדוגמנות?

"באותה תקופה עדיין המשכתי לדגמן, למרות שלא הרגשתי שזה המקום שלי. הסיבה הראשונה היא שהרגשתי שכל העולם הזה השתלט לי על החיים. לא רק הדוגמנות, אלא גם הטלוויזיה וההנחיה. זה לא הייתי אני. המשכתי עם הדוגמנות רק כי לא היה לי משהו אחר למלא בו את הזמן וזה היה יחסית קל, אז זרמתי. אבל זה לא היה הייעוד שלי, לא אהבתי את זה ולא הרגשתי שם נוח.

"אחרי שהשתחררתי מהצבא אמרתי לבטי רוקאוויי, הסוכנת שלי לשעבר, שאני לא רוצה יותר להתעסק בדוגמנות ושאני עוזב. היא אמרה לי, 'הכל בסדר, בוא תעשה רק עוד עבודה קטנה'. והעבודה הזאת הפכה לעוד צילומים ולעוד תצוגות וככה זה נמשך".

אמרת שזו היתה הסיבה הראשונה שלך לרצון לעזוב את הדוגמנות. מה השנייה?

"השנייה הייתה אובדן הפרטיות. ממש שנאתי את זה. אני זוכר שפעם ישבתי עם בחורה שהכרתי על ספסל, ופתאום הגיעו צלמי פפראצי והתחילו לצלם אותנו. היא פשוט קמה והלכה".

מתי היה הרגע שבו ידעת שאתה הולך לעזוב הכל?

"עשיתי תצוגת אופנה של ורסאצ'ה במילאנו ביחד עם רובי וויליאמס. אחרי התצוגה היה ברור לי שמכאן אני לא ממשיך יותר. עליתי לחדר שלי במלון וביקשתי מהדוגמן שגר איתי בחדר שיגזור לי את השיער הארוך והחלק שהיה לי. הוא לקח מספרי נייר ועשה לי תספורת הארי קרישנה מזעזעת, וככה יצאתי למסיבת סוף שבוע האופנה.

"ישבנו בשולחן אחד על במה עם דונטלה ורסאצ'ה, ג'ורג'יו ארמאני, אשתו לשעבר של אריק קלפטון (הדוגמנית לורי דה סאנטו. צ"ב) ורובי וויליאמס. מאחורי הבמה היה מתוח חבל וכל עולם האופנה של מילאנו ישב שם. האקסית של קלפטון מסתכלת עליי ואומרת לי, 'השתגעת? מה לעזאזל עשית עם השיער שלך?', וזה היה הרגע שאמרתי להם שזהו, אני עוזב את הדוגמנות.

"כל כתב אפשרי בארץ פנה אליי בבקשה לראיין אותי. אף אחד לא הבין למה עזבתי, כולם חשבו שהשתגעתי. דרך אגב, שנה אחר כך באותו אירוע במילאנו כל הדוגמנים היו מסופרים בתספורת הארי קרישנה. כנראה הם חשבו שזה היה מכוון".

אם היית יכול לחזור אחורה לאותה תקופה, לניינטיז, מה היית משנה?

"הייתי קונה מחשב יותר טוב".

ומשהו יותר מהותי?

"זאת לא שאלה רצינית, 'מה היה אם'. אני לא מסתכל אחורה על מה שהיה, תמיד קדימה".

סגנון: גלית טל כביר, איפור: נעה לוי, ביגוד והנעלה: קסטרו מן קולקציית עברי לידר, משקפיים: אופטיקה חיות תל אביב

__________________________________________________________________________________________________________

עוד בפנאי פלוס :