(יוני פרוים)
רן דנקר אומנם החליף את מכתבי המעריצות בטקסטים של צ'כוב ושייקספיר, אבל אנחנו עדיין זוכרים לו חסד נעורים כסמל מין נוטף. הצלם החרוץ שלנו חיכה לו מחוץ לחדר החזרות של תיאטרון הבימה כדי לתפוס אותו עם ידידה מקבוצת הצעירים של התיאטרון בדרך לתחזוק האנרגיות בעזרת קפאין. זה נגמר בטייק אוויי ובהתעלמות גורפת. שוין.
מה אתם רוצים ממני? היום אני בהבימה, שחקן רציני (צילום: ברק פכטר)
שייקספיר זה חזק. "רומיאו ויוליה", נגיד (צילום: ברק פכטר)
ההפסקה נגמרה, חוזרים לעבודה (צילום: ברק פכטר)
