הנושא הראשון שעלה בראיון שלי עם יובל שרף, היה מעט משונה. פצצת כישרון ג'ינג'ית, סלב על חלל, מלכת שיק ואשתו של שלומי שבן מארחת אותי בסלון ביתם, ושנינו מדברים על קקי.

>> בואו להיות חברים של פנאי פלוס בפייסבוק

"להכין לך כריך תמר"?, היא שואלת אותי בחיוך, דוחסת כמה אגוזים לתוך הפרי החום ומגישה לי. "אתה מבין?", היא מתפנה לגלגול סיגריית טבק תמימה, "קקי זה הזמן הכי טוב ביום שלנו, הרעיונות הכי טובים מגיעים משם. זה כמעט זמן מקודש!", היא מחייכת את אותו חיוך כובש ובוהה בי בולס את התמר הממולא שהכינה.

קל להרגיש בנוח ליד שרף, מי שמתהדרת בתדמית נקייה וסמי אריסטוקרטית, כזו שבעין בלתי מזוינת עשויה להיתפס כאחת שתעדיף להזדכות על נשמתה לפני שתשחרר גרעפס כשיש מישהו ברדיוס של 10 ק"מ, היא בעצם מילואימניק הכלוא בגוף של כוסית.

וכך, במקצועיות אין קץ, שרף מצליחה לנווט את השיחה שלנו בין דיון מעמיק על נזלת ("האף שלי תמיד רטוב, אתה רואה?", היא לוחצת על קצה האף ומשמיעה לי קולות פצפוץ זעירים), לבין שיחה רצינית על מצב התיאטרון בארץ מול זה שבגרמניה.

משהו בטבעיות של שרף גורם לך להרגיש מספיק נוח כדי להוציא את הבטן, לחלוץ נעליים ולהרגיש בבית. מי שקוטפת מחמאות כמעט בכל ביקורת אופנה, לא מתביישת לזרוק על עצמה טריינינג רחב ולצאת לרחוב שורץ הפפראצי שמתחת לביתה.

"אני לא רוצה לעבוד בזה, לא רוצה שזה ילחיץ אותי. אני אוהבת אופנה ונהנית ממנה, אבל לא נותנת לזה להיות יותר גדול ממני. אני לא פאשניסטה, גורו אופנה וכל הטייטלים האלה. אני בנאדם שנהנה להתלבש וזה הכל".

חמש דקות עם שרף מספיקות כדי להבין שמדובר בבחורה שפויה. כזו שטרם נטרפה עליה דעתה מדלילות החמצן בצמרת. כזו שלא פונה לעצמה בגוף שלישי, לא דורשת מהעולם לסגוד לה ובכלל, לא ממש מבינה מה הביג דיל סביבה. אם ציפיתי לפגוש דיווה אופנתית ונוירוטית, מצאתי את עצמי מבלה עם בחורה מתוקה שמצליחה לחיות וליהנות תוך כדי.

"אתמול היתה עוזרת", היא מצחקקת ושופכת בטעות מעט קולה על הפרקט החדש. הקן הזוגי והשכור שלה ושל שבן נראה כמו אי של שפיות בלב העיר, פסנתר הכנף השחור והכבד של שלומי משתלב באופן מושלם עם ראש הצבי מקרטון ששרף הכינה ותלתה על הקיר העירום.

"אנחנו נורא מאזנים זה את זה", היא אומרת, "שלומי עזר לי למצוא את היכולת לשבת ולהשקיע ואני גרמתי לו להבין שלא תמיד הכל צריך להיות כל כך רגוע וזה יצר בשנינו משהו סימביוזי".

את מרגישה הבדל ביחסים שלכם לפני ואחרי החתונה?

"חתונה אף פעם לא היתה הקטע שלי", היא אומרת ברצינות שמחלצת ממני פרצוף של חוסר אמון מוחלט. "אל תסתכל עליי ככה", היא שומעת את קולות הצקצוק שניסיתי להבליע, "אני רצינית! תמיד חשבתי שיש בזה משהו נורא חברתי. כאילו שחתונה זה של כולם".

נו, וזה לא היה ככה?

"ככשלומי הציע לי נישואין היינו ברומא. הרגע הזה שהוא הציע לי היה כל כך אינטימי ומדהים וממש רציתי לשמור עליו ככה. קמנו בבוקר והרגשתי שלא בא לי לספר את זה לאף אחד, אז התקשרנו רק להורים שלנו כדי לספר להם את החדשות.

"אני נשבעת לך שעד היום אנחנו לא מבינים איך יום אחרי זה כבר פורסם בכל אתרי הרכילות באינטרנט. היינו בהלם, הרגשתי שלקחו לי את הרגע הזה. חברות ילדות שלי, חברות מהלימודים, חברות שהן משפחה היו צריכות לקרוא את זה באינטרנט ולא שמעו את זה ממני. כעסתי על זה, זה ביאס אותי, זה היה שלי ולקחו לי את זה".

אם גם ככה לא רצית, והפחד שלך מאירוע חברתי התממש, אז למה להתחתן בכלל?

"גם לפני החתונה חיינו כמו זוג נשוי, דירה אחת, חברים משותפים, אבל פתאום זה נהיה קונקרטי, פתאום באמת נהיינו משפחה. אני והוא מול העולם.

"בגלל ששנינו ממש חרדתיים, אמרנו שאנחנו לא יודעים מה יהיה בעתיד, אבל אנחנו יודעים שיש לנו איזה רצון שזה יצליח. לקום וללכת זה קל, אבל ברגע שאתה מתחייב מול החברים והמשפחה, זה הופך את זה לרציני יותר. נראה לי שילדים זה יהיה השלב הבא".

בואי נדבר על השלב הזה באמת.

"מה יש לדבר?".

מתי?

"הכל טוב, זה יקרה".

מי רוצה יותר?

"שנינו, כל יום מישהו אחר רוצה יותר. זה מצחיק, יש לי קטע עם ילדים, כל ילד שאתה שם עליי ייראה שלי. עשיתי המון בייביסיטרים כשהייתי קטנה וילד זה משהו שהוא מאוד טבעי לי. אני מקווה שאהיה אמא שתהיה גם קולית בקטע של לשחרר וגם תדע לשים גבולות. שיהיה לי משהו מאוזן. נראה לי שאהיה אמא סבבה".

מה יקרה אם הילדים ירצו להיות מפורסמים?

"מה זה להיות מפורסמים?", היא שואלת בחרדה.

למשל ללכת לריאליטי.

"אני לא חושבת שהם ירצו להיות מפורסמים, הם לא יחונכו לזה בבית. בשבילי להיות מפורסם זה לא מקצוע, זה תוצאה של משהו אחר. כל מי שיכול אחרת, שיעשה משהו אחר כי זה חרא! באמת! ניסן נתיב ז"ל אמר, 'כל מי שיכול לעשות משהו אחר, שילך ויעשה את זה, שיפתח פיצוצייה, רק שלא יהיה פה'. לא סתם אתה קורא על כל פליטי הריאליטי שנכנסים לדיכאון אחרי שהתוכנית יורדת.

"החיים זה לא להיות מפורסם, החיים זה לעבוד קשה, להתפתח במה שאתה עושה, אני רוצה להאמין שמכל פרויקט שאני עושה אני נהיית שחקנית יותר טובה, יותר מפותחת, יותר מקצועית, יותר מעניינת, יותר מעמיקה, מה זה להיות מפורסם? פרסום זה פיקציה, זה כלום!".

אין לה רגע דל לשרף (המיוצגת על ידי זוהר יעקבסון). כשהיא לא מדלגת בין פרמיירות ושטיחים אדומים לצד בעלה המוכשר, היא מפרגנת נוכחות באירועי ברנז'ה עמוסי כוכבים לצד חבריה הטובים יהודה לוי ונינט טייב ("אני לא מדברת על נינט!"), מצטלמת לסרט חדש ושאפתני של עמוס גיתאי, מככבת בקמפיין לרשת חנויות הנעליים קליגולה, איתם תשיק ככל הנראה גם קולקציית קפסולה בעונה המשותפת הבאה שלהם.

שרף גם מתכוננת לקראת צילומי העונה השנייה ל"נויורק" של yes, ועושה תפקיד גדול בהצגת התיאטרון "סוסים בכביש גהה" של בית לסין. ביוני ייצא סרטו החדש של אבי נשר, "פלאות", שבו היא מככבת לצד אדיר מילר, אורי חזקיה, יהודה לוי וגברי בנאי.

"אני חושבת שלעבוד עם אבי זו מתנה בשביל כל שחקן, כי הוא גורם לשחקנים להרגיש הכי טוב עם עצמם, הוא מתייחס אליך כאילו אתה הדמות וזה מדהים. היו לי המון מפגשים איתו לפני זה ועברנו תהליך מורכב, הוא ממש גרם לי להיות היא. הרגשתי שהיא משתלטת עליי. כאילו היה לי חיבור עם האשה הזו באיזה גלגול קודם".

האשה הזו היא אלה גורסקי, גיסתו של הרב המקובל כנפו (לוי), שנשאבת לתוך ההרפתקה של "ארנב" (חזקיה), סטלן המגלה כי חבורת דתיים חטפו רב מקובל ומחליט לעשות עם זה משהו. "התפקיד הזה מאד איתגר אותי", היא מספרת, "כי כל החצי הראשון של הסרט אתה לא מבין מה המניעים שלה ויש בה משהו מאוד מסתורי ונשי. ניסינו לעשות מחווה לפאם פטאליות של היצ'קוק והושפענו מקלאסיקות קולנועיות".

מי שהרשים אותה במיוחד על הסט של "פלאות", הוא אורי חזקיה, שהפך מהמצחיקול של שלום אסייג לשחקן רציני, מתוק וכן, כזה שגורם לצופה להתאהב בו כליל. "עברתי עם אורי דברים מדהימים ואני ממש מרגישה שגיליתי אותו. בהתחלה חשבתי שהוא רק סטנדאפיסט וגיליתי בן אדם מתבונן ורגיש. יש בו משהו שכל הזמן הזכיר לי את שלומי".

הוא מזכיר את שלומי גם באיך שהוא מנשק?

צוחקת. "אנחנו מתנשקים?".

כן.

"אה נכון, יש לנו סצנה כזו. איזה מטורף".

מטורף.

"כן, המקצוע הזה גורם לך לעשות דברים מאוד משונים כי אנשים בדרך כלל לא הולכים לעבודה וצריכים להתנשק עם הקולגות שלהם, אבל זה חלק מהחיים של הדמות, שלומי התחתן איתי והוא יודע שזה חלק מהעבודה שלי".

הוא לא מקנא?

"ברור שכשהוא יראה את זה, זה לא דבר שיעשה לו תענוג בלב, אבל הוא יודע שזו העבודה שלי ושאני רק רוצה להתנשק ולחבק ולאהוב אותו. יש בזה משהו כל כך טכני. אבל לי הרבה יותר קשה וחשוף לעשות מונולוג קורע לב מאשר להתנשק עם מישהו. גם ב'נויורק' התנשקתי עם אושרי כהן עונה שלמה ואין ברירה".

** את הראיון המלא תוכלו לקרוא בגיליון החדש של "פנאי פלוס"

__________________________________________________________________________________________________________________________________________

עוד בפנאי פלוס :