>> בואו להיות חברים של פנאי פלוס בפייסבוק

לא צריכים אלוהים

בראד פיט ואנג'לינה ג'ולי לא מאמינים באל, אבל יתנו לילדים שלהם להחליט בעצמם

מי: הזוג הכי יפה בעולם.

אתם מכירים אותם: מר ומרת סמית.

חושבים שאלוהים: לא מועמד טוב לאימוץ.

במילותיהם: בראד: "אני בערך 20 אחוז אתיאיסט ו־80 אחוז אגנוסטי. אני לא חושב שאף אחד יודע באמת. תגלה כשתמות, עד אז אין טעם לחשוב על זה. כשיצאתי מחיקה החמים של הכנסייה זה לא היה עניין של אובדן עבורי, זה היה גילוי עצמי. היתה לי אמונה שאני יכול לעמוד בכל מצב. יש שלווה במחשבה שחיים רק פעם אחת, כאן ועכשיו, ואני אחראי לזה".

אנג'לינה: "עבור אנשים מסוימים יש אלוהים. אני מקווה, בשבילם. אני לא צריכה אלוהים. אני לא מרגישה צורך לעשות דברים כי אנשים אחרים אומרים שצריך, אבל אני מניחה שיש יתרון באמונה. אני מכבדת את כל הדתות. מה שאני לא מכבדת זה אנשים שמשתמשים בדת כדי לתקוף אחרים. פגשתי אנשים ברחבי העולם באמצע שום מקום שפשוט מנסים לשרוד, וכל מה שיש להם זה הדת. בדרך מסוימת זה עוזר להם, ולא הייתי לוקחת את זה מהם".

ולסיכום: "בראד ואני מחנכים את ילדינו לכבד את כולם. יש לנו את התנ"ך, התורה, הקוראן והברית החדשה. אנחנו לוקחים אותם לכנסייה, לבית כנסת ולמסגד, כך שכשיחליטו זו תהיה החלטה מלומדת".

מאמין בעצמו

ג'ון לנון מאמין שיש אלוהים. אצל כל אחד מאיתנו בפנים

מי: חבר הביטלס וזה שטבע את הביטוי "אנחנו יותר מפורסמים מישו". שקוף שיהיה ברשימה הזאת, לא?

אתם בטח מכירים אותו: כי הוא פאקינג ג'ון לנון.

דעותיו על אלוהים: אלוהים הוא מושג שעל פיו אנחנו מודדים את הכאב שלנו.

במילותיו: "אני לא מאמין בקסמים, אני לא מאמין ב־I-ching, אני לא מאמין בתנ"ך, אני לא מאמין בטארוט, אני לא מאמין בהיטלר, אני לא מאמין בישו, אני לא מאמין בקנדי, אני לא מאמין בבודהה, אני לא מאמין במנטרה, אני לא מאמין בגתה, אני לא מאמין ביוגה, אני לא מאמין במלכים, אני לא מאמין באלביס, אני לא מאמין בצימרמן, אני לא מאמין בביטלס, אני מאמין רק בי, ביוקו ובי, וזו המציאות" (מתוך השיר "God").

וגם: "הנצרות תיעלם. היא תצטמק ותנשור. אין צורך להתווכח - אני צודק ואוכח כצודק. אנחנו (הביטלס - א.א) יותר פופולריים מישו. אני לא יודע מה ישרוד יותר זמן - רוק'נ'רול או נצרות. אני מאמין באלוהים, אבל לא בזה שהוא איש בשמיים. אנשים מכנים בשם 'אלוהים' משהו שנמצא בתוכם, בתוך כולנו. אני חושב שישו ומוחמד ובודהה וכל השאר צדקו, אבל הם תורגמו לא נכון".

ולסיכום: "הכאב הגרוע מכל הוא הכאב של להרגיש דחוי, לא רצוי. רוב האנשים הופכים את הכאב שלהם לאמונה באל, או אוננות, או חלומות על הצלחה. ניסיתי לכתוב על זה. עבורי זה היה לפתור את תסביך האלוהות או דמות האב שלי. להתמודד עם המציאות במקום לחפש מציאות דמויית גן עדן".

שמש היא קסם?

סת מקפרלן לא מאמין בבחור שגר על ענן, אבל מקנא במי שכן

מי: יוצר הסדרות "איש משפחה", "קליבלנד" ו"אבא אמריקאי", וגם הסרט "טד".

אתם מכירים אותו: כאיש שהופך כל "Roast" למיוזיקל.

חושב על אלוהים: האנשים שלו יכולים לקפוץ לו.

במילותיו: "התרחקו מהכנסייה. בקרב בין מדע וכנסייה המדע מציע הוכחות משמעותיות לטענותיו. הכנסייה אומרת: 'אוה, זה כתוב בספר הספרים, רואה?'. כן, הספר שנכתב על ידי אנשים שחשבו שהשמש היא קסם? הייתי שמח פעם אחת לראות הוכחה לקיום האל. ואם תגידו לי 'חיוך של ילד', אבעט לכם בבטן.

"אני לא מאמין באלוהים. אני מחשיב את עצמי כאיש חושב, וזה מרתק אותי שבמאה ה־21 רוב האנשים עדיין מאמינים, כמו שג'ורג' קרלין כינה את זה, 'באיש הבלתי נראה בשמיים'".

וגם: "אני אתיאיסט. לא בשביל להיות חצוף, זה פשוט נראה הסצנריו ההגיוני ביותר. אתה חייב לקנא קצת באנשים שחיים בתוך כרית חמימה... זו ברכה, בצורה אירונית, וקללה לפרגמטיים, כי אתה בהחלט מפספס את הריפוד הזה שלאנשים רבים יש.

"אנחנו מוקפים בהרבה אנשים שלא ממש אכפת להם מה ההגדרה. אם תגיד להם 'יש לי מפלצת בתוך הארון. אתה לא יכול לראות אותה אבל אתה חייב להאמין שהיא שם', רוב האנשים יגידו 'זה מגוחך, אתה משוגע, צריך לכלוא אותך'. אבל כל הדברים האלה לא תקפים כשמדובר בבחור שגר על ענן... אנחנו משהים את ההיגיון שלנו. הדת טוענת שהם המציאו את המוסריות. הם לא. חיות המציאו אותה".

ולסיכום: כשנשאל על ידי המגזין "פלייבוי" באשר לעובדה שהיה אמור להיות על אחד המטוסים שנחטפו ופוצצו ב־11/9, ולא היה, ענה: "אני עדיין איש של מדע, לא של אמונה. אנחנו מנסים למצוא משמעות בכל דבר. אנחנו אומרים 'דברים קורים מסיבה מסוימת', אבל זו לא הסיבה שבגללה יש צירופי מקרים. הם פשוט קורים".

אלוהים הוא חייזר

סטנלי קובריק האמין ביצורים עם אינטליגנציה אינסופית. אבל לא שהם בראו אותנו

מי: הבמאי הגאון של "הניצוץ", "ד"ר סטריינג'לאב", "לוליטה" ו־"2001: אודיסיאה בחלל".

אתם מכירים אותו:כמי שכתב את התסריט ל"עיניים עצומות לרווחה" ו"אינטליגנציה מלאכותית".

חושב שאלוהים: עזבו את אלוהים, איזה יקום מטריף. יקומים, בעצם.

במילותיו: "'2001' מעניק הצצה לדעות שלי על עניינים מטאפיזיים. אהיה מופתע מאוד אם היקום לא מלא באינטליגנציה שתדמה בעינינו כמו אלוהית. זה מאוד מרגש אותי להחזיק באמונה סמי מדעית שיש הרבה מאוד ביקום שאנחנו לא מבינים, ושיש אינטליגנציה בעלת כוח רב מחוץ לכדור הארץ. אני מתעניין בזה יותר ויותר, וזה ממלא אותי תקווה. התפיסה של אלוהות בהחלט עומדת בבסיס '2001', אבל לא בצורה המסורתית האנתרופומורפית שלה.

"אני לא מאמין באף אחת מהדתות המונותיאיסטיות של כדור הארץ, אבל אני מאמין שאפשר ליצור הגדרה מדעית מרתקת של אלוהים, ברגע שאתה מבין את העובדה שיש בערך 100 מיליארד שמשות בגלקסיה שלנו בלבד, כל אחת מהן משמשת מקור חיים לכוכבי הלכת הסובבים אותה, ושביקום הנראה יש 100 מיליארד גלקסיות.

"בכל אחד מכוכבי הלכת המקיפים שמשות בעלות סיבוב יציב, טמפרטורה לא חמה או קרה מדי וכמה מיליארדי שנים - שיהיה זמן לריאקציות כימיות שנוצרות בגלל האינטראקציה של השמש עם הכימיקלים של כוכב הלכת להתפתח - סביר להניח שחיים, בדרך זו אחרת, יפרצו.

"סביר להניח, אם כך, שיש מיליארדים של כוכבי לכת שכאלה שחיים הנצו בהם, ויש סיכוי גבוה שלחלק מהחיים האלה יש אינטליגנציה גבוהה. השמש שלנו היא כוכב צעיר יחסית (ארבעה וחצי מיליארד שנה - א.א) וכוכבי הלכת שלה נמצאים בשלב הינקות שלהם יחסית ליקום (13.5 מיליארד שנה - א.א), כך שהאינטליגנציה שהתפתחה פה נחשבת צעירה, ויש סיכוי גדול שבחלק אחר של היקום יש אינטליגנציה מתקדמת כמונו או הרבה יותר מאיתנו, ונמצאים מיליונים של מיליוני שנים לפנינו.

"אתה יכול לתאר לעצמך את האבולוציה ההתפתחותית שאליה הגיעה אינטליגנציה שכזו? יכול להיות שהפכו מיצורים ביולוגיים, שהינם בעצם קליפות רעועות למוח, במקרה הטוב, ליצורים מכניים נצחיים, ואז הם יכולים לעבור מעולם החומר לעולם של אנרגיה ורוח. הפוטנציאל שלהם יהיה אינסופי והאינטליגנציה שלהם לא נתפסת בעיני האדם. זה עונה להגדרה של אלוהים?".

ולסיכום: חברו הטוב קלאודיו מסזנה אמר עליו: "הוא היה אתיאיסט יהודי, שחגג את כריסמס".

"יש בערך 100 מיליארד שמשות בגלקסיה שלנו בלבד". סטנלי קובריק (צילום: gettyimages)
"יש בערך 100 מיליארד שמשות בגלקסיה שלנו בלבד". סטנלי קובריק (צילום: gettyimages)

אנרכיסטית מדי

ביורק לא מוכנה להיכנע להיררכיה של הדת, ומעדיפה טיול בטבע

מי: זמרת, שחקנית ואחת שלחלוטין לא רוקדת בחשכה בעניין הדת.

אתם מכירים אותה: משמלת הברבור באוסקר.

חושבת שאלוהים: הוא מקור כל הרוע.

במילותיה (כתשובה לשאלה "לו היית יכולה, איך היית משנה את העולם?): "הייתי נפטרת מהדתות, זו התחלה טובה, לא? נראה שהן מייצרות הרבה רעש חינם. יש לי דת משלי, האיסלנדים הם פורצי דרך בעניין הזה. האו"ם שאל אנשים מכל העולם סדרת שאלות, ואיסלנד הזדקרה כשונה בתחום אחד. כששאלו 'במה אתם מאמינים?', 90 אחוז אמרו 'בעצמי'. אני חושבת שאני בקבוצה הזו. אם אני בצרה אני לא פונה לאלוהים או לאללה, אני פותרת אותה בעצמי".

וגם: "...קראתי קצת על גלגול נשמות, והבודהיסטים אומרים שאנחנו יכולים לחזור לכאן כגלגול בחיה, והם מתייחסים אליהם כאל יצורים פחות שווים. ובכן, חיות אינן יצורים פחות שווים, הם בדיוק כמונו, אז אני אומרת פאק הבודהיזם. אני משועממת מהחשיבות העצמית של הדת. אנשים לא מבלים מספיק זמן בטבע, וזה ממחיש כמה מטופשת הדת. בונים קתדרלות בערים עם גגות גבוהים כדי לחקות את הטבע, לקבל תחושת שמיים.

"הרבה יותר קל פשוט לטייל בטונדרה. אני חושבת שהרבה דתיים מצטיירים בהתחלה כמי שמעוניינים בטוב, ואז אתה מגלה שהם בעניין של כוח והיררכיה. נדמה לי שזה יותר חשוב להם. הרעיון האלוהי הוא לומר כן להיררכיה, שיש מישהו מעליך. אני, כנראה, יותר מדי אנרכיסטית מכדי שאסכים עם זה. לתפיסתי כולם שווים".

ולסיכום: "כשאני בטבע הכל מסתדר, אני חתיכה קטנה בפאזל גדול ואני אוהבת את זה ככה. עבורי דת היא לא משהו אינטלקטואלי, זה קשור לפיזיקה. אלה דברים מתפוצצים וכוכבי לכת נעים בסנכרון מושלם ואיפה אנחנו בסיפור הזה.

"דת לא עוסקת בדיבור ולא באנשים, היא עוסקת במשהו קוסמי - המקום שלך בטבע ובחלל. כשאנשים מבלים יותר מדי זמן בערים הם הופכים נוירוטים ופרנואידים, אבל אם תשים אותם בהרים לשבועיים כל הדאגות הקטנות ינשרו כמו פרעושים מתים".

חובבת מסורת

ג'ודי פוסטר לא מאמינה באלוהים, אבל מאוד אוהבת חגים

מי: שחקנית ובמאית. זוכת שני פרסי אוסקר. כיכבה בסרט "קונטקט" כמדענית שמגיעה ליקום מקביל, המבוסס על ספר של קרל סייגן.

אתם מכירים אותה: מ"נהג מונית", "הנאשמים", "נל".

חושבת על אלוהים: לא בעניין, אבל מתה על מסורת וחגים.

במילותיה: "אין שום הוכחה לקיום אל, אז איך אפשר לשאול אותי אם אני מאמינה כשאין שום הוכחה. אני מאמינה ביופי ובמסתורין של המדע שעדיין לא הצלחנו להסביר. יש הסברים לתופעות שאנחנו מכנים 'מסתוריות', רק בגלל שלא הצלחנו להסביר עדיין".

וגם: "אני אתיאיסטית. אבל אני ממש אוהבת חגים ומסורת, למרות שאני לא מאמינה באלוהים. אנחנו חוגגים כל דת עם הילדים. הם אוהבים את זה, והם שואלים: אנחנו יהודים? אנחנו קתולים? אני אומרת שאני לא, אבל הם יכולים לבחור כשיגיעו לגיל 18".

חסר שאיפות

וודי אלן מגדיר את עצמו אגנוסטי, ועדיין מחכה לסימן מאלוהים

מי: הבמאי היהודי הכי מפורסם בעולם, אחראי לסרטים כמו "מנהטן", "הרומן שלי עם אנני" ו"ויקי כריסטינה ברצלונה".

אולי ראיתם אותו: לא אולי, בטוח.

חושב על אלוהים: בחור חסר שאיפות.

במילותיו: "בעיניכם אני אתיאיסט, עבור אלוהים אני אופוזיציה נאמנה". "איך יכול להיות שיש אלוהים, כשרק בשבוע שעבר נתפסה לי הלשון בגלגלת של מכונת כתיבה אלקטרונית?".

"אם בסופו של דבר יתגלה שיש אלוהים אני לא חושב שהוא יהיה אכזר. אני חושב שהדבר שאפשר יהיה להגיד עליו זה שהוא חסר שאיפות". "לא התחתנתי עם הנערה הראשונה שהתאהבתי בה, כי היה בינינו ויכוח דתי ענק. היא היתה אתיאיסטית ואני אגנוסטי". "אם אלוהים רק היה נותן לי סימן ממשי לנוכחותו. אם הוא רק היה מפקיד סכום שערורייתי על שמי בבנק שווייצרי". "עשיתי מבחן באתיאיזם. השארתי את הדף לבן וקיבלתי מאה".

אלן מתעניין גם בצד המעשי של האלוהות, ונציגיה על פני האדמה: "אני מאמין שיש מישהו שצופה בנו. לצערי זאת הממשלה". "הלכתי ביער וחשבתי על ישו. הוא היה נגר, כמובן. מעניין כמה לקח על ספרייה". "היקום אינו אלא מחשבה שצפה במוחו של אלוהים. זוהי מחשבה מדכאת למדי אם בדיוק הנחת סכום ראשוני של משכנתה".

ולסיכום: "מילא שאלוהים מת, תנסו להשיג אינסטלטור בסופי שבוע".

בלי הוכחות ריקי ג'רבייס חושב שכולנו די אתיאיסטים, הוא פשוט מאמין באל אחד פחות

מי: היוצר הגאון של "המשרד", "ניצבים", "התוכנית של ריקי ג'רבייס" ו"קטן מהחיים".

אתם אולי מכירים אותו: מ"המשרד", נו. הוא עשה את הגרסה הבריטית המקורית.

חושב על אלוהים: לא אכפת לי שאתם מאמינים בו, אבל אכפת לכם לא להרוג בשמו? תודה.

במילותיו: "למה אתה לא מאמין באלוהים? כל הזמן שואלים אותי את זה. אני תמיד מנסה לענות תשובה הגיונית ורגישה. זה די מוזר, גוזל זמן ומיותר לחלוטין. אנשים שמאמינים באלוהים לא זקוקים להוכחה של קיומו והם בהחלט לא מחפשים הוכחות סותרות. הם מאושרים באמונתם.

"אני עדיין מעניק תשובה הגיונית, כי אני מרגיש שחוסר כנות יתפרש כהתנשאות וחוסר נימוס. לכן זה אירוני ש'אני לא מאמין באלוהים כי אין שום הוכחה מדעית לקיומו ולפי מה ששמעתי הגדרתו נחשבת כהוכחה לחוסר היגיון ביקום הנודע', נחשב גם מתנשא וגם לא מנומס".

"אז מה בעצם אומרת השאלה 'למה אתה לא מאמין באלוהים?'? אני מאמין שכשמישהו שואל את זה הוא בעצם מפקפק באמונתו. הוא בעצם שואל 'מה הופך אותך לכל כך מיוחד? איך זה שלא שטפו לך את המוח כמו לכולנו? איך אתה מעז להגיד: 'אני טיפשון ואני לא הולך לגן עדן'? בואו נודה בזה: אם אדם אחד היה מאמין באלוהים הוא היה נחשב מוזר, אבל בגלל שזו אמונה מקובלת היא לא מוזרה.

"ולמה היא מקובלת? כי זו הצעה מפתה. האמן בי וחיה לנצח. אם היה מדובר רק ברוחניות זה היה בסדר, אבל דת היא לא עניין רוחני. אין לי בעיה עם זה שאתה מאמין באלוהים, אבל הייתי שמח אם לא היית מרגיש צורך להרוג אנשים שמאמינים באלוהים אחר. או לסקול מישהו בגלל שספר החוקים שלך אומר שהוא לא מוסרי ונטייתו המינית שגויה".

"בפעם הבאה שמישהו יספר לי שהוא מאמין באלוהים, פשוט אשאל אותו: 'איזה אל? זאוס? האדס? מארס? יופיטר? אודין? תור? קרישנה? וישנו? רה?'. אם הוא יענה 'אלוהים, פשוט אלוהים', אסביר לו שהוא אתיאיסט כמעט כמוני. אני לא מאמין ב־2,870 אלים, והוא רק ב־2,869".

ולסיכום: "כשאני פוגש אנשים שמביטים בי בזלזול בגלל חוסר אמונתי, אני פשוט אומר: כך עשה אותי האל".

____________________________________________________________________________________________________________________________________________

עוד בפנאי פלוס :