"אין לי שאיפה להיות במקום של נינט. זה מפחיד אותי. הפחיד אותי נורא הראיון הזה לפני שבאתי הנה. מפחידות אותי הילדות בנות ה־12 והתיוג־הקטלוג שעושים לכל אחד פה בארץ. מפחיד אותי שיזהו אותי. לא בא לי על זה.

"לא רוצה להיות זה שצופים בו. נראה לי זוועה, איך הסלבריטאים האלה בארץ חיים תחת מצור, כשהם לא יכולים ללכת לשום מקום בלי שיטרידו אותם. כשעומר גר בארץ והייתי הולך איתו ברחוב, ראיתי שיש בזה גם מידה רבה של סבל".

>> בואו להיות חברים של פנאי פלוס בפייסבוק

זה מה שעונה רום ברנע כשאני שואלת אותו על כוכבות, ואני מאמינה לו. אחרי שהתקשורת המקומית טחנה ועשתה קציצות מהתדמית של אחיו הגדול, עומר ברנע, ואילצה אותו במובנים מסוימים לנוס על נפשו לניו יורק (שם הוא מטפח בימים אלה קריירת משחק הרחק ממצלמות הפפראצי המקומיות, תודה ששאלתם), נראה שלרום, 22, המיוצג אצל הסוכן חיים שרגא, יש עדיין ספקות רציניים.

מצד שני, יש לו גם את כל הנתונים להצליח בארץ. הוא נראה כמו פרי אהבתם (המפתיעה) של ליאונרדו דיקפריו וג'וש הארטנט, הוא מוכשר, הוא מבין בקולנוע, יש לו טונות של אמביציה - וגם את השארם הברנעי, הכולל דיבור איטי וכריזמטי וחיוך בזווית הפה, הוא קיבל.

הבחירה של ברנע בתחום המשחק איננה מקרית. הוא מגיע ממשפחה של שחקנים, הכוללת את אמו, איריס ברנע ("רגליים קרות", "לגעת באושר", "שמש"); אחיו, עומר, שמיצב את מעמדו במשך כמה שנים כשחקן וילד רע, עם תפקידים ראשיים ב"אסתי המכוערת" ו"לחיי האהבה", ואחיו הבכור איתי, שאחרי סיבוב בשכונה כשחקן ("אהבה קולומביאנית") חזר להיות איש חדשות, כמו שהיה כחייל בגל"צ וכיום משמש כמבזקן בערוץ הראשון.

"התחלתי ללכת לאודישנים כבר בגיל 8, אבל אני חושב שדווקא הקרבה הזאת למשחק גרמה לי להבין שאתה לא יכול לתת לדבר הזה להוביל אותך בחיים, אתה חייב למלא אותם גם בדברים אחרים, כי זה מקצוע קשה שיכול להביא אותך למצבי שבירה נוראיים".

עכשיו הוא מסתער עליכם עם תפקידים ב"יומני ראש הממשלה" של HOT, "עניין של זמן" של רשת ותפקיד ראשי ב"יומני החופש הגדול" של דיסני ו־yes שעולה ב־19.8 ויש לו רק בקשה אחת מכם: אל תקראו לו "הבן של איריס ברנע" או "האח של עומר/איתי".

"מפחיד אותי להיתפס כמו משהו שטחי ובר חלוף, להיחקק כמו משהו: הרשע הגנרי, הטמבל, החתיך התורן. אבל אני חושב שיש לי יתרון בכל הקטע הזה של משחק - שלא כל החיים שלי מושקעים שם".

אז למה הלכת בכיוון הזה? נראה שיש לך לא מעט חששות.

"כן, אבל יש לי גם את אותו החלום מכיתה ה', כשעברתי לבית הספר הפתוח הדמוקרטי ביפו. ראיתי שבמגמת הקולנוע אוהבים לשחק כדורגל במקום לעשות שיעורים. אני רק צילמתי, ערכתי, כתבתי והתאהבתי בקולנוע. מאז ומתמיד החלום שלי היה לשחק, לכתוב ולביים. החלום הכי רחוק זה לקחת את האתגר הזה של חשיפה ולנתב למקומות של מסרים יותר טובים".

איזה מסרים?

"אין לי עוד מניפסט ואג'נדה כתובה. בזמן האחרון אני מנסה להגיד לעצמי שאני לא בן 70 אלא בן 22, עדיין ילד. ואני צריך להגיד את זה לעצמי כל בוקר".

אין ספק שיש גם צדדים טובים. מעריצות, אולי?

"יש לי מעריצות מזדמנות. אני מברמן ועושה סאונד ומתקלט באירועים, ובכל פעם זה מסע מעניין בקרב בנות ה־12 ומטה. היו לי כמה חוויות טראומטיות מזה. למשל, פעם אחת שברמנתי בבת מצווה. הבר בדרך כלל נמצא בחוץ, הפעם היה גשם ונכנסנו פנימה.

"לא עבר זמן רב עד שבאה אליי הסנונית הראשונה ואמרה לי 'היי, אתה ההוא, אתה הזה'. את יודעת, כל האמרות הנחמדות האלה, וזה הפך מהר מאוד ללינץ'. יצאתי משם על סף דמעות, ואני אומר לעצמי 'בוא'נה, ממה אתה מתרגש? חבורה של ילדות בנות 12 שמתנהגות כמו חיות טרף'.

"למשל, ילדה אחת ארסית במיוחד באה ואמרה לי, 'אם אתה בטלוויזיה אז מה אתה עושה פה, אה? יא אפס!' אז אמרתי לה, 'סליחה, חמודה, אולי כדאי שתתני קצת ריספקט לאנשים מבוגרים ממך?' הייתי מזועזע מזה שילדה בגילה יכולה להגיד דברים כאלה".

ברנע רחוק מלהיות הכוכבן הטיפוסי. ראשית, הוא אינטליגנט בצורה יוצאת דופן. בוק־סמארט קלאסי, שמוצא את דרכו בכל נושא שרק תפילי עליו (ותאמינו לי, הפלתי), עם ידע נרחב וכושר התבטאות יוצא דופן. הוא אירופי בהליכות ובמראה, הכי רחוק מהיפיוף הלטיני־ישראלי עם הקסם הפרחי המפוקפק. הוא מסתכן בהלשמע יומרני, אבל עומד על כך שיש לו שאיפות שחוצות את המשחק היישר לתחום הבימוי והתסריטאות.

למרות שהוא הופך לסחורה חמה ברגעים אלה ממש, עם הסדרות והפרסומת ל־RC קולה בה הוא משתתף, ברנע לא מתרגש, ואף החליט לקחת ברייק של חודשיים ולנסוע לטיול שאחרי הצבא לניו יורק ולדרום אמריקה עם בת זוגו, גאיה שליטא־כץ.

כשיחזור, יתחיל ללמוד במסלול לתסריטאות של בית הספר לקולנוע סם שפיגל ובמקביל ינסה למכור תוכנית מוקומנטרית שהוא ואחיו איתי עמלו עליה. אכן, ברנע עובד קשה כדי לא להיחקק בזיכרונכם כחתיך הבא, היורש של עוז זהבי ועוד כמה תארים שמחזיקים בדיוק שנה, רבע קמפיין וחצי טלנובלה.

גם לפריים טיים ערוץ 2 הוא כבר השתחל, עם תפקיד ב"עניין של זמן", הממשיכה את הסדרה המצליחה ההיא, 20 שנה אחר כך. ברנע מגלם את גיא, בנה החורג של דנה ברגר ומנהל רומן עם בתם של שרון ויואל.

הסדרה צולמה לפני שנתיים, אבל עלתה רק לאחורנה ברשת. "לא קרה כלום עם הסדרה הרבה זמן ולא ממש ידעתי מתי היא תשודר. באיזשהו שלב אתה משתדל לשכוח שעשית אותה כי אם תמשיך להילחץ על מתי היא תעלה לא תסיים עם זה".

ספר לי על האודישן הכי גרוע שהיה לך אי פעם.

"פעם אחת איחרתי נורא לאודישן של איזשהו פיצ'ר, לא מצאתי את המקום, הייתי נורא לחוץ. למדתי את הטקסט בבוקר כי לא היה לי זמן. היה יום שישי והסוכנת לא ענתה. בסוף מצאתי את דרכי, עליתי לשם ובשנייה שיצאה המלהקת היא אמרה 'רום, תיכנס ואת בואי גם'. מי זאת את? מישהי שיצאתי איתה לפני שנתיים וחצי, וזה אומנם לא נגמר לא נעים, אבל לא אמרנו שלום אחד לשנייה אחר כך - אז היתה מידה של מבוכה.

"בנוסף, זו היתה סצנה שבה אני אמור להיות אלים כלפיה, סצנה עם המון מגע, כן? המון רומנטיקה מעורבבת בשנאה. זה לא היה טוב. הייתי נורא נבוך, ממש ממש ממש נבוך. אפילו לא היה לנו זמן להגיד שלום אחד לשנייה וכבר שנינו עושים את זה. ובכן - לא קיבלתי את התפקיד".

בסופו של דבר, כל העבודה הזאת במשחק עוזרת לך להישאר עם הראש מעל המינוס?

"לא, עוד לא הצלחתי לצאת מהמינוס, ואני לא חושב שיש לי הרבה חברים בלי אוברדרפט. אני עובד גם עם אבא שלי כדי להתפרנס, בעיקר בסופי שבוע. יש להורים שלי עסק לאירועים במושב בן שמן.

"ב־20 השנים האחרונות אבא שלי עוסק גם בנדל"ן, נטוורקינג בין אנשי עסקים ליזמים וכו'. בחיים לא חשבתי שאתחבר לתחום הזה, אבל בארץ הזאת אי אפשר להתפרנס רק מדברים שאוהבים. אז התחלתי לעבוד עם אבא שלי. תוך יומיים קלטתי איזה מסע מעניין זה לעבוד איתו. אנחנו מבלים יחד המון פעמים בשבוע. אני בחור כזה שתמיד אוהב לעשות דברים אחרים".

אחד התחומים בו ברנע דווקא לא מחפש גיוונים הוא התחום הרומנטי. כאמור, ברנע חי ומתגורר עם חברתו בשנתיים האחרונות, גאיה שליטא־כץ, ונראה כי היא תופסת את מרכז עולמו.

"אחרי הצבא הייתי אמור לעבור לברלין. זה היה החלום שלי ויש לי גם אזרחות גרמנית. עם כל החרא שהולך במדינה הזאת, זה נראה כמו החלטה מאוד טבעית לנסות מקום חדש וקל יותר, שנחמד יותר לחיות בו. כבר הייתי בטיול מחקר של חודש והלכתי לקנות כרטיס - ואז נתקלתי באהובתי גאיה, שניצחה את ברלין ואנחנו כבר שנתיים ביחד".

שמעתי שעשית קעקועים בגילאים ממש צעירים?

"יש לי שלושה קעקועים. על האצבע המורה ביד שמאל מקועקע שפם קטן. זה מאוד משעשע ילדים. בגיל 14 עשיתי על החזה קעקוע של ציפור קטנה. נורא רציתי קעקוע וזה מה שבחרתי. אמא שלי זרמה, כל עוד לא עשיתי משהו גדול ונראה לעין.

"היא פחות זרמה בגיל 13, כשעשיתי את הקעקוע הראשון שלי על העכוז, אותו לא אראה לך עכשיו, והוא המשעשע מכולם. הוא של סמל קלטי שמסמל אינסוף, אבל שבועיים אחרי שעשיתי אותו גיליתי שמה שהוטבע לי על הישבן הוא הסמל של הסדרה 'מכושפות' משנות ה־90. בשבוע שעבר גיליתי שזה גם סמל של חברת תקשורת מהגדה".

נשמע טוב. ואתה גם ברומן לוהט עם בירה ביתית?

"כן, יש לי מבשלת בירה בחצר. לפני כמה חודשים קראתי כתבה על כל הרנסנס הזה של בירות ביתיות וישראליות, ונדלקתי על האפשרות ועל הקטע שזה קל יחסית להכין. קניתי קיט ובישלתי את הבירה הראשונה שלי, מיסדתי את הברנד שלי - בירה 'אלגום'. אני רציני לגמרי, אבל עוד לא משווק. אני עדיין בשלבים של להצליח לעשות את אותו הטעם פעמיים. יש לי כבר שבעה סוגים ושני ברים שאני הולך לספק להם בירות.

"יש בבירה הזאת גם את הטריידמארק שאני ועומר יצרנו - בירה קונדס, שזה בא בבקבוק שחור, אין עליה שום סימן מזהה השם ורכיבים גנריים וכל פעם זו הפתעה, בכל פעם את פותחת את הפקק ומגלה מה זה. אני מבקש לשים קופירייט קטן ליד הדבר הזה. וזה נהפך להתמכרות שלא תיאמן, ההכנה והיצירה הזאת".

בתור מישהו שממש לא אוהב שקוראים לו "אח של", אתה מאוד אוהב וקשור לאחים שלך.

"כשיש לך חבר טוב לא תדברי איתו על הכל? יש המון יריבויות בין אחים, אבל אני זכיתי באח שגידל אותי ולימד אותי לא לראות פאוואר ריינג'רס אלא לקרוא ספרי פנטזיה. עומר הוא הורה ותומך ואח גדול. כל פעם שאני צריך אותו הוא שם".

אז אין מה לבנות על סכסוך אם תתחרו על אותו התפקיד.

"אין סיכוי. אני כל כך מודה לאלוהים על המשפחה שלי. אנחנו משפחה שבה כל אחד הוא אישיות בפני עצמה וכולם עוזרים אחד לשני. התחרות והקנאה צצו מדי פעם בדברים קטנים, אבל אין לי תסביך של 'שאני לא אהיה טוב מספיק כמו אח שלי, כמו אבא שלי, כמו אמא שלי'. אלה לא התסביכים שלי, תודה לאל. אבל אל דאגה - יש לי הרבה הרבה תסביכים אחרים".

__________________________________________________________________________________________________________________________________________

עוד בפנאי פלוס :