"סיפורו של יוסי"? יש לנו חדשות טובות וחדשות רעות בשבילכם. חברי הקאסט והיוצרים (צילום: gettyimages)
"סיפורו של יוסי"? יש לנו חדשות טובות וחדשות רעות בשבילכם. חברי הקאסט והיוצרים (צילום: gettyimages)

נפתח בהתקטננות קטנה, או "החדשות הרעות": בכלי תקשורת שונים בארץ פורסם כי "סיפורו של יוסי" (או "יוסי" עבור דוברי האנגלית), סרטו החדש של איתן פוקס, פתח את התחרות הרשמית של פסטיבל טרייבקה לקולנוע בניו יורק. כמה אף עפו על עצמם וכתבו שהסרט פתח את הפסטיבל כולו. ובכן, עם כל הכבוד למדינה/ פוקס, אין מצב. נכון, "יוסי" היה בין הסרטים הראשונים שהוקרנו בפסטיבל ביומו הראשון (חמישי) והראשון בקטגוריה שלו שהוקרן, אבל מכאן ועד החגיגה שעשו מזה ארוכה הדרך כמו בין הוליווד וחוף בוגרשוב.

התאמן היטב על המבטא האמריקאי. עוז זהבי (צילום: gettyimages)
התאמן היטב על המבטא האמריקאי. עוז זהבי (צילום: gettyimages)

למען האמת ההקרנה, שנערכה באולם הקולנוע של הסקול אוף ויז'ואל ארטס בשעת אחר הצהריים, הזכירה מאוד פרמיירה בסינמטק תל אביב: עשן סיגריות בכל מקום, ערבוביה תל אביבית שמחה וברנז'אית בחוץ, כמה צלמים של תקשורת ישראלית ואחד גל אוחובסקי. חוץ משטיח אדום סמלי, עליו הצטלמה נבחרת הסרט למזכרת, והעובדה שרבים ניסו לכבד את המעמד ולבשו חליפות, לא ממש הורגש גלאם חוצלארצי בהקרנה, שהייתה למעשה הפעם הראשונה בה הסרט הוצג לציבור הרחב.

שלא תבינו אותי לא נכון (או "החדשות הטובות"): היה משהו מאוד נחמד, מיוחד וייחודי באווירה הקז'ואלית והעליזה שסבבה את האירוע. בחוץ אפשר היה לפטפט עם צוות הסרט, שכלל חוץ מהבמאי איתן פוקס גם את התסריטאי המוכשר איתי סגל, העורך יוסף גרונפלד ושני השחקנים הראשיים אוהד קנולר ועוז זהבי, בצדדים הסתודדו נציגי תעשיית התקשורת הישראלית שהגיעו לצפות, הקהל באופן טבעי הורכב מדוברי עברית או כאלו עם זיקה לישראל והרגשת התמיכה והפרגון עמדה היטב באוויר. אה, ועוז זהבי היה חתיך. אש.

הסרט הוא המשך ל"יוסי וג'אגר", הלהיט של פוקס משנת 2002 שגם הוצג בטרייבקה. הפעם הפוקוס הוא על יוסי (קנולר), שכזכור איבד את אהובו ג'אגר (יהודה לוי) בסוף הסרט הקודם. כאן הוא עשור אחרי, רופא מוזנח וארוניסט החרד שמה יגלו את זהותו המינית (למה בעצם? האם חזרנו שלושים שנה אחורה? הנושא לא ממש מוסבר), שחי בבדידות ועדיין מתאבל על אהובו המנוח. כדי לנקות את הראש הוא מחליט לרדת בגפו לסיני (שהופך בסוף לאילת), אך בדרך לא מתאפק ומעמיס על הרכב חבורת חיילים עליזה, שאחד מהם הוא תום ההורס (אהלן עוז זהבי, שמצטיין בגילום גיי, כולל מניירות עדינות ומשכנעות ביותר). השניים כמובן מפלרטטים, נפתחים זה לזה ואת ההמשך לא נגלה, רק נאמר שרואים לזהבי את הבולבול והוא די נחמד.

נכון, זה יכול היה להיות אסון. המשך ל"יוסי וג'אגר"? באמת? אבל כבר מהדקות הראשונות לתוך הסרט ברור שמדובר בפנינה קולנועית. כדרכו של פוקס, הצילום והעריכה מוקפדים ועומדים בהחלט בסטנדרטים בינלאומיים. התסריט שכתב איתי סגל מצליח בצורה מעוררת כבוד לא ליפול לקלישאות מתבקשות (למשל, פלאשבקים לסרט הקודם) ולספק עלילה מרגשת באמת, שעומדת לחלוטין בזכות עצמה. והמשחק של כולם, החל מקנולר וזהבי בתפקידים הראשיים, ועד אולה שור, אורלי זילברשץ בנאי וליאור אשכנזי בתפקידי המשנה, מרגש ומשכנע. למעשה, אם בכלל היה צריך עוד הוכחות, אז "יוסי" הוא חותמת רשמית וסופית לכך שפוקס הוא התשובה הישראלית לאלמודובר.

ואכן, הסרט הצליח להתרגם יפה לקהל המקומי, שכיבד אותו במחיאות כפיים סוערות ותשבוחות מקיר לקיר (כמה מהמבקרים בעיתונות פה אף ציינו כי מדובר בסרטו הטוב ביותר של "פוקס" עד עתה). אחרי שמחיאות הכפיים נרגעו, עלו לבמה אנשי הסרט הנרגשים להשיב לשאלות מהקהל. "אתם הראשונים שרואים את הסרט הזה. בטח היה לכם יותר קל מאשר לי", אמר פוקס, שלמרות שניו יורק היא המגרש הביתי נראה נרגש באמת. "האמת שסיימנו את הסרט רק לפני כמה ימים", הוא גילה. "ממש עד הרגע האחרון היו לנו בעיות עם הסאונד, ופתרנו את זה שהיינו כבר בניו יורק".

בהמשך נשאלו קנולר וזהבי (על ידינו!) איך זה היה לגלם זוג גייז. קנולר הודה שלמרות שזו הפעם השלישית שהוא מגלם גיי בסרט של פוקס, עדיין קשה לו, ולא במובן החיובי. "אני סטרייט בארון", הוא אמר בצחוק. "עשיתי כבר סצינת סקס ב'הבועה' וזה עדיין לא משהו קל. היתרון הוא שהבאתי את המבוכה ואת הקושי לסצינה עצמה. גם לדמות שלי לא קל עם הסיטואציה, כך שזה הסתדר".

זהבי מצדו, חמוש באנגלית אמריקאית מצוחצחת ולוק של מאהב לטיני, ענה בפלרטטנות: "לי דווקא לא היה קשה. יש לאוהד שפתיים מאוד מתוקות ורכות".

בהמשך גילו פוקס וקנולר למה החליטו לעשות את ההמשך. "הסרט נולד מתוך תקופה קשה של שנינו", אמר פוקס, כשקנולר מהנהן בהסכמה. "שנינו עברנו תקופות לא פשוטות בחיים. נפגשנו ומתוך המצוקה הבנו שהגיע הזמן לעשות המשך ל'יוסי וג'אגר'. בכוונה לא עשינו פלאשבקים או רמיזות ברורות מדי לסרט הקודם. רצינו משהו שיעמוד בזכות עצמו, שיראה את ההתפתחות של הדמויות".

בהמשך נשאל פוקס על מצב הקהילה הגאה בארץ, ולמה דמות ההומו המוחצן בסרט עדיין מסתירה את נטייתה המינית מההורים. "מצב הקהילה בארץ מאוד השתנה לטובה בעשורים האחרונים", אמר פוקס. "יש כיום הרבה יותר קבלה ופתיחות בחברה הישראלית. גם בצבא. עדיין, הנושא של ההורים הוא רגיש. לא רק בישראל, זה משהו אוניברסלי. הרבה הומואים צעירים אומרים לי שאין להם שום בעיה, שעבורם להיות הומו זה לא אישו. אני לא קונה את זה. מול ההורים זה תמיד יהיה אישו".

לסיום, נשאל פוקס איך הוא צופה שהסרט יתקבל בישראל. בניסיון מובן לשלב צניעות ובטחון ענה פוקס כי הקהל בארץ הגיב טוב מאוד ל"יוסי וג'אגר", שקנולר וזהבי מאוד אהודים בישראל ושהוא בסך הכל חושב ש"יוסי" הוא סרט טוב שהולך להצליח. אנחנו ללא ספק מסכימים.

>>> הצטרפו לעמוד הפייסבוק של XNET

>>> הצטרפו לעמוד הפייסבוק של פנאי פלוס