יעל גרובגלס, 28, היא אולי לא שם שכל בית אב בישראל מכיר (אם כי בטוח שילדים מתחת לגיל 15 יספרו לכם בפרוטרוט על פועלה בשנים האחרונות), אך אחרי ארבע שנים בהילוך גבוה בעולם המשחק (סרט האימה "כלבת", והסדרות "השועלים", "חצויה", "האי" ותפקיד אורח ב"יחפים"), היא כבר לא חדשה במשחק.

>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק

ב־15 באפריל היא נוחתת בסדרת הטלוויזיה החדשה של HOT, "תנוחי", לצד ביצ'יות ישראליות ידועות מהמסך הקטן דוגמת חנה לסלאו (שתגלם את נעמי שחר מ"השיר שלנו"), גילת אנקורי (עידית לינוביץ', "רמת אביב ג'"), אוולין הגואל (ברוריה פסקל מ"פיק אפ") וצופית גרנט (מרב בן בסט מ"חשופים").

גרובגלס מגלמת את גבי בר־לב, בחורה עדינה, מלאכית ומתוקה, המנסה שלא לטבוע בגלי המרמור המבעבעים מארבע הדמויות שלצידה. הייתם חושבים שקצת כמו במציאות, אבל לא. גרובגלס טוענת שממש לא כך הדבר.

"הן כמו ארבע האמהות שלי", היא מסבירה, "עם גילת יש לי קשר אינטנסיבי ועמוק, נקשרתי אליה מאוד ואנחנו מעבירות את היום בלסמס אחת לשנייה פרצופים מפגרים. חנה היא גאון קומי וצופית היא כמו פסיכולוגית: למרות שאני בן אדם ממש פרטי שלא אוהב לדבר על עצמו, נפתחתי אליה תוך שנייה. נבנה בינינו קשר מטורף כבר בימים הראשונים של הצילומים".

איך?

"היה לנו יום שצילמנו על סירת מרוץ והיינו בלב ים, חמש הבנות, ישי גולן, הבמאי יריב הורוביץ ועוד כל מיני גברים אחרים, צוות ארט וכאלה. אנחנו מצלמים ומשחקים ופתאום אני חייבת פיפי. ואין מה לעשות. אני לא יכולה לקפוץ למים, כי אני לא יכולה להמשיך לצלם את הסצנה כשהשמלה רטובה. ואני ממש ממש צריכה.

"באיזשהו שלב ניגשתי לארבעתן ולחשתי: 'אני חייבת פיפי, לא יודעת מה לעשות'. אז ישר חנה קפצה עם רעיון: היא תחזיק לי את הרגליים בפישוק, מישהי אחרת תחזיק לי את השמלה ואני אעשה פיפי מהצד של הסירה.

"בסופו של דבר הפרלמנט הקטן שלנו הגיע להחלטה אחרת. הן ציוו על כל הגברים להסתובב עם הפנים לכיוון אחר, דוממנו את המנוע והן עזרו לי להוריד את השמלה. הן זרקו אותי למים, נתליתי על הצד האחורי של הסירה וכולם חיכו שאעשה פיפי.

"הבעיה היא שהיתה דממה דרמטית, אז לא ממש הצלחתי. ואז בבת אחת כל הבנות התחילו לשיר 'שוטי שוטי ספינתי'. אחר כך הן העלו אותי חזרה, הלבישו אותי והמשכתי לצלם. אני 'הקטנה'. כל דבר שקורה לקטנה, או אם הקטנה צריכה משהו, הן שם. הן מדהימות".

טוב, תקשיבי, לפעמים צריך ללכת רחוק בשביל תפקיד. לא?

"בטח! למה לא? אני רואה את עצמי מעלה 20 קילו בשביל תפקיד, זה יכול להיות מעניין. אני רק מחכה לתפקיד שיגידו לי להסתפר ולצבוע לשחור, או לעשות איזה משהו אחר. אני גם לא שוללת עירום, אם זה אמנותי".

אז אולי באמת תנסי את מזלך במקום כמו הוליווד. שם יודעים להעריך התערטלות טובה.

"אולי. שקלתי ואני עדיין רוצה לנסות את מזלי בהוליווד. אני לא שוללת את זה. גם שפת האם שלי היא אנגלית, זה מה שדיברו אצלי בבית".

יצא לך לשחק לצד לא מעט שחקנים מסוקסים. רן דנקר ב"כלבת", יון תומרקין ועוז זהבי ב"האי". איך את מצליחה להישאר בפוקוס?

"אה, אני ממש לא מסתכלת עליהם ככה. יש לי חבר, לא מהתחום (איש עסקים אנונימי בשם ארטם, לידיעת הקוראים, ל.א). הם חברים טובים והכל, אבל לא ככה".

החבר לא דואג או מקנא?

"מה פתאום? הוא ממש תומך ומפרגן לי ולא מפריע לו שום דבר שאני עושה".

לגרובגלס מעולם לא היה רומן עם מישהו מפורסם ("אני עם החבר שלי שש שנים, אבל אנחנו מכירים כבר עשר שנים, מתקופת התיכון"), והיא לא בדיוק מתחככת בסלבז אחרים ("לא, אני לא הולכת להשקות. אין לי ממש זמן. אין לי אפילו זמן לראות טלוויזיה"). אין ספק שהבחורה בהחלט עונה על ההגדרה bubbly.

היא פתוחה ומוכנה לדבר, אך בהיעדר סקנדלים, חיבה לסמים, לאלכוהול או אפילו לסיגריות, תוך כדי שהיא ממלמלת שהיא מבלה כל סוף שבוע אצל ההורים. היא לא מחביאה בארון שלדים שאם נפשפש מספיק חזק נמצא. קווין בי בלונדינית, שבאמריקה היתה ודאי רצה להיות בצ'ירלידרס של התיכון, אבל לא כדי להשיג את הקווטרבק החתיך.

"זאת בכלל לא אני", היא ממלמלת, "למרות שאנשים חושבים שאני כזאת כי אני שמחה ואופטימית, אבל גם לי יש את הקטעים שלי. אני יודעת מה אנשים חושבים כשהם רואים אותי, שאני מציגה איזה משהו מתוק, אבל יש יותר מזה".

אז איך את באמת, אם לא סוכרייה ורודה ומתפצפצת של אור, שפע ואהבה?

"אני ווירדואית מצחיקה. תמיד הייתי מוזרה והסתובבתי עם החבר'ה המוזרים. בחיים לא הייתי בחורה פופולרית בבית הספר, נחשבתי לזאת שתמיד מסתובבת עם החנונים.

"חוץ מזה, יש לי הפרעת קשב וריכוז בקטע קיצוני. גיליתי את זה יחסית קצת מאוחר מדי, בגיל 16. רוב החיים שלי אני מפוזרת לחלוטין, קופצת מנושא לנושא, קלאמזי ברמות האחרות. אין סט שלא מעדתי בו על כבלים, נתקעתי בדברים. בסט של 'תנוחי' הלכתי לאיבוד על בסיס קבוע והייתי צריכה לצעוק לאנשים 'אני כאן. שמישהו יבוא ויחזיר אותי'".

לקחת ריטאלין?

"אממ, לא", היא מהססת. "לא, לא לקחתי. פשוט הייתי ילדת ADD", מודה גרובגלס. "דווקא לא הייתי היפראקטיבית, היה לי קשה מאוד להתרכז בדברים והייתי מפוזרת מאוד. אני חושבת שהעבודה שלי במשחק שיפרה את זה, נדרשתי להרבה ריכוז כשלמדתי ביורם לוינשטיין ובאמת הצלחתי. נראה לי שמשחק זה באופן כללי עולם של אנשי ADD".

לכולם יש הפרעות קשב. מה עוד?

"הייתי ילדת מטאל בתיכון. עד היום נראה לי שלחבר שלי לשעבר יש ציור של KoRn על הארון בחדר. הייתי שומעת Slipknot ו־Disturbed, מטאליקה וכל זה. עשיתי קצוץ בגיל 16. היה לי עגיל באף, עד היום נשארה לי צלקת", היא מושכת את האף עם הבוהן ומראה לי, "ויש לי שני קעקועים. אחד של חתול, בגב, ואחד של 'סיימפרה ליברה', שזה אומר חופשייה לנצח בלטינית. אותו עשיתי בגיל 24".

עשית את זה בשביל להרשים את הבנים?

"מה פתאום?!" היא מתפלצת. "הייתי הכי טומבוי. אני עדיין הכי טומבוי. בחורה של ג'ינס. בחיים לא לובשת שמלה. יש לי המון ידידים כזה. אני טומבוי".

מצחיק. עוד מעט תגידי לי שאת גם לא שותה קוקטיילים, אלא גולדסטאר.

"פחח, איזה גולדסטאר, אפילו לא. אני שותה בירה מכבי".

___________________________________________________________________________________________________________

עוד בפנאי פלוס: