במבט ראשון, הסדרה "סמאש", פנינת הפריים טיים החדשה של רשת NBC, לא הלהיבה אותי.

>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק

למרות שהיא הוזנקה כבוננזה של חורף 2102, היא הריחה כמו חיקוי: ראשית, היא קודמה כסדרה מוזיקלית שבאה להתחרות ב"glee"; העלילה לא היתה מספיק מקורית, והטריק של הבאת כוכבת קולנוע (אנג'ליקה יוסטון, במקרה הזה) כבר מיצה את עצמו עם ג'סיקה לאנג ו"אמריקן הורור סטורי".

עם כל הכבוד, השילוב של ספילברג (מפיק אחראי), תרזה רבק (מחזאית ידועה ותסריטאית) ו־NBC היה מרשים באייטיז, אבל היום הוא מריח מאנכרוניזם.

ואז הגיע פרק הבכורה. ואחריו עוד שניים, אותם בלעתי רק כדי לוודא שלא טעיתי. ועכשיו, אחרי ארבעה פרקים, אפשר להכריז בקול רם: אני אוכל את כובע הנוצות שלי. מדובר בלהיט.

העלילה מספרת על יצירת מחזמר בברודוויי, העוסק בחייה של מרילין מונרו. הכוונה היא שבכל עונה ייווצר מחזמר חדש, שבסוף גם יעלה באמת על הבמות. זה טוב, בגלל שאנחנו מקבלים פה יצירה של מוצר אמיתי, עם שירים שעובדים ודד ליין מוחשי. הקצב מהיר מאוד והסיפור טס בלי קשקושי התיכון של "glee".

ופה מגיעים להבדל המרכזי: ב"סמאש" אנחנו בעולם המבוגרים. קווי העלילה בוגרים, ואפילו, רחמנא ליצלן, כוללים סקס סוער ולא מוסרי.

עבור הניו יורקרים מדובר בתענוג. הסדרה מצולמת בעיר ומשתמשת בה ליצירת סצנות יפהפיות. הדמויות מתנשקות על גשר ברוקלין, מתווכחות בטיימס סקוור ומשוחחות ליד העירייה.

שמות של מבקרי תיאטרון מעונבים ואמיתיים לחלוטין נזרקים לחלל האוויר, הדמויות קוראות בלוגים אמיתיים, החזרות והמופעים באולמות וקבוצות תיאטרון קיימות וכל העיסה הדביקה, היצרית והמרתקת של עסקי השואוביז בברודוויי מקבלת ייצוג טלוויזיוני נאמן למציאות.

אבל שאלה אחת מטרידה אותי: אני לא יודע לאיזה כיוון תתפתח העלילה, אבל אני יכול לנחש.

מהתחלה פמפמו לנו שתי דמויות ראשיות - קארן הביישנית (קתרין מקפי, לשעבר מתמודדת ב"אמריקן איידול"), שמייצגת את נורמה ג'ין, או "מרילין" של מאחורי הקלעים, ואייבי המפתה (מייגן הילטי, שועלת ברודוויי ותיקה), שמייצגת את מרילין חיית הבמה. כל אחת מהן היא חלק ממרילין מונרו ושתיהן מתחרות בציפורניים על אותו התפקיד.

עכשיו, האם לא ברור שבסוף התפקיד יתחלק בין שתיהן? כלומר, שיהיו שתי שחקניות שמגלמות את מרילין? זה רעיון נחמד, רק שעשו אותו כבר לפני כמה שנים, בתיאטרון הצפון. שם, במחזמר על חייה של עפרה חזה, המרילין של הלבנט אם תרצו, גם גילמו שתי שחקניות את הדמות הראשית.

ב"עפרה" היתה שחקנית שגילמה את חזה של "הבית", מאחורי הקלעים, ושחקנית נוצצת יותר (ליאל קולט), שהיתה "עפרה" של אור הזרקורים.

לפי איך שנראות הסצנות ב"מרילין", נראה שהמפיקים של "עפרה" יכולים להתחיל לעבוד על תביעת הפרת זכויות יוצרים. אני מת על הסדרה, אבל עוד יותר מת לומר שבתיאטרון הצפון חשבו על זה קודם.

____________________________________________________________________________________________________________

עוד בפנאי פלוס: