הכוכבים של מלחמת יום הכיפורים ו'ירח הדבש' של אסי דיין באל עריש

(דודו פז)

מי עמד בשער השבוע?

מקבץ שערים מהשבוע השלישי של אוקטובר: שלמה ארצי, משוחרר טרי מלהקת חיל הים וכוכב עולה (1971), ברברה סטרייסנד, לרגל הקרנת סרטה "הכל למען פיט" בישראל (1974), טלי סבלאס, כוכב הסידרה "קוג'אק", בלבוש לא רשמי (1975), ליז טיילור, לרגל נישואיה בפעם השביעית לסנאטור ג'ון וורנר (1976), דיוויד סול, כוכב הסדרה "סטארסקי והאץ'" המוקרנת בישראל (1977) והזמרת שרי, הכובשת את המצעדים בלהיטה "לעולם בעקבות השמש" (1978)

שערי השבוע השלישי של אוקטובר

צו גיוס חירום לאמני ישראל ולכוכבים מחו"ל

מלחמת יום הכיפורים מתקרבת לשלב ההכרעה, אבל ב-1973, בעידן מצלמות הפילם והרבה לפני המצאת המצלמה הדיגיטלית והדואר האלקטרוני, הצילומים מחזיתות הלחימה עושים את דרכם למערכות העיתונים בעצלתיים. למערכת להיטון, שמרבית בכיריה (כולל עבדכם הנאמן) מגויסים לשירות מילואים, מגיעים צילומים ראשונים של אמנים בפעילות מבצעית. הצלמים שנשארו בעורף משלימים את החסר בתיעוד אמנים מהארץ ומחו"ל, המגיעים לתרום את חלקם להעלאת המורל.

מייק ברנט מגיע במיוחד מצרפת ותורם לא רק הופעות, אלא גם מנת דם בסניף בנק הדם ביפו. שתי חיילות מענף הווי ובידור המלוות את הכוכב, עוקבות בעניין אחר קילו הדם מעורקו.

יש לו דם. מייק בראנט תורם בבנק הדם ביפו

השחקנים דליה לביא (שאף היא תרמה דם) וסבי דור והפנטומימאי סמי מולכו, נוחתים אף הם בלוד וממהרים להתייצב להופעות. עוד ברשימת הנוסעים הנכנסים: הזמרים לאונרד כהן, ריקה זראי, אנריקו מסיאס, אריס סאן, חנה אהרוני ואסתר עופרים. הקומיקאי היהודי הנודע דני קיי מגיע היישר מהוליווד כדי לנצח על התזמורת הפילהרמונית, בקונצרט מיוחד בהיכל התרבות, שרוב הצופים בו הם פצועי הקרבות. מגיע גם הכנר היהודי הנודע אייזק שטרן, שמופיע בקונצרט בבסיס חיל האוויר, בניצוחו של זובין מהטה. יהורם גאון עולה עם הפונטיאק החדשה שלו לרמת הגולן, ונשאר שם במשך מרבית ימי הלחימה ("אני ישן עם החיילים, אוכל איתם וחי איתם"). הזמרת שולה חן והבדרנית ציפי שביט חובשות כובע פלדה ויורדות לבדר את הלוחמים במעוזים של סיני.

חן חוזרת לח"ן. שולה חן וציפי שביט באחד ממעוזי צה"ל בסיני

דני ליטני וקובי אשרת מופיעים על משאית צבאית, שתא המטען שלה הוסב לבמה מאולתרת. שלישיית הגשש החיוור מגיעה להופעה בפני חיילים פצועים בבית החולים רמב"ם בחיפה, ולדברי עדי ראייה, כמה מהפצועים שסבלו מהלם קרב, התאוששו בעקבות ההופעה (אוקטובר 1973).

משאית-במה. דני ליטני (שמאל), קובי אושרת ומלווים בהופעה לפני לוחמים

סקופ: עדנה לב מתחתנת עם בן המיניסטר הצרפתי

חייה ואהבותיה של הזמרת עדנה לב ממלאים את טורי הרכילות של שנות ה-70 וה-80. זה החל ברומן בן שלוש שנים עם יהודה ברקן, שהסתיים בפרידה כואבת, נמשך ברומן חשאי עם אבי סרוסי, גיטריסט להקת הליווי שלה ונקטע כעבור שמונה חודשים, כשפגשה את רפי שאולי, נער שעשועים והבעלים של שני מועדונים תל-אביביים נחשקים ("מאנדיס", "הדראגסטור"). אהבה ממבט ראשון, שבניגוד לציפיות מחזיקה מעמד כשנה וחצי.

הפרידה משאולי שברה את רוחה של עדנה, והיא ניצלה הזמנה להופעות במועדון של אריס סאן בניו-יורק, כדי להתאוורר מעט. דווקא שם פגשה את מי שעתיד להיות בעלה הראשון, ז'אן דה לה פונטיין, יהודי-אמריקני צעיר ויפה-תואר, וגם בעל ייחוס: אביו כיהן כשר בממשלת צרפת, בימיו של הנשיא ז'ורז' פומפידו.

לב, מתאהבת סירתית, נפלה שבי בקסמיו של ז'אן ובתוך פחות מחודשיים החליטו להינשא. יעקב מאור, כתב להיטון בניו-יורק, שהביא את הידיעה הבלעדית, מדווח כי עדנה וז'אן התחתנו בטקס אזרחי צנוע אצל רשם הנישואין בעיריית ניו-יורק. בחודש הבא, לאחר שתסיים את חוזה ההופעות שלה אצל אריס סאן, היא תבוא עם בעלה לישראל, לטקס נישואין דתי ברבנות.

"אני מאושרת עד לבלי גבול", היא אומרת לכתבנו. לשאלתו אם לא נחפזה מדי להינשא, היא משיבה בחיוך: "מי אמר שצריך לצאת שנה לפני שמתחתנים?" בדיעבד יתברר כי עדנה אכן נחפזה. נישואיה לז'אן לא יחזיקו מעמד זמן רב. לאחריהם תנהל רומן מתוקשר עם כוכב הטלוויזיה היהודי-אמריקני דיוויד ברנר, תינשא בשנית לאיש-העסקים יורם שיינמן ותתגרש כעבור כשנה, תינשא בשלישית למפיק יורם גלובוס וגם ממנו תתגרש כעבור זמן לא רב (אוקטובר 1974).

מתאהבת סידרתית. עדנה לב ובעלה ז'אן דה לה פונטיין

מדברים גלויות: נבחרי שנת הפיזמונים תש"ל

בשנות ה-70', מצעדי הפיזמונים של שידורי ישראל (הגילגול הקודם של רשת ג') וגלי צה"ל הם הפרמטר העיקרי, למעשה כמעט יחידי, לפופולאריות של זמרי ישראל. השירים מדורגים על-פי גלויות ששולחים המאזינים בדואר (מישהו חלם אז על הצבעה ב-SMS?). באותן שנים לא היה פלייליסט, ועורכי המצעדים היו אלה שעל פיהם יישק כל דבר. להיטון נותן במה שבועית קבועה למצעדים העבריים, ואחת לשנה מפרסם את הסיכומים השנתיים. להלן סיכום שנת הפיזמונים תש"ל:

שלושת הראשונים במצעד השנתי של שידורי ישראל הם: "פתאום עכשיו פתאום היום" (שלמה ארצי), "למה לי לקחת ללב" (אריק איינשטיין) ו"לצפון באהבה" (יגאל בשן). שלושת הגדולים במצעד גלי צה"ל: "למה לי לקחת ללב" (איינשטיין), "פתאום עכשיו פתאום היום" (ארצי) ו"שיר לשלום" (להקת הנח"ל).

תואר זמר השנה של שידורי ישראל נופל בחיקו של שלמה ארצי. זמרת השנה היא רבקה זוהר ולהקת השנה - להקת חיל הים. מאזיני גלי צה"ל מדרגים את אריק איינשטיין כזמר השנה, את חווה אלברשטיין כזמרת השנה ואת להקת פיקוד דרום כלהקת השנה (אוקטובר 1970).

נבחרי תש"ל: אריק איינשטיין, שלמה ארצי, חווה אלברשטיין, רבקה זוהר

כשצחי נוי שיחק בסרט עם מלאני גריפית

שנה לפני הפריצה הקולנועית הגדולה שלו בסרט "אסקימו לימון" (1977), עושה צחי נוי את טבילת-האש הראשונה שלו מול המצלמות, בסרט הישראלי "הגן". הוא מגלם מנהיג חבורת פרחחים הנתקלים בצעירה תמהונית משהו (שחקנית הקולנוע האמריקנית מלאני גריפית שהייתה בתקופת הצילומים רק בת 17), עוקבים אחריה עד שהיא נכנסת למבנה נטוש בלב גן ושם, במפגן גבריות, הם מחליטים לאנוס אותה. למזלה, בנו של בעל הגן מחלץ אותה מתוקפיה, לא לפני שצחי קורע מעליה את בגדיה. בהמשך, משוטטת מלאני ברחבי הגן עירומה כביום היוולדה.

הסרט, בכיכובו של שייקה אופיר, נבחר לייצג את ישראל בפסטיבל קאן 1977. נוי צובר ניסיון בצילומים נועזים, לקראת תפקידו כיודל'ה השמן ב"אסקימו לימון" והסצנה המפורסמת עם סטלה המגמרת (אוקטובר 1976)

יודל'ה, מאחוריך! צחי נוי ומלאני גריפית

'התותחים הכבדים' של הזמר הישראלי הפגיזו את נביעות

כמה מהשמות הגדולים של הבידור הישראלי, פלוס קהל של אלפים, משתלטים על כפר הנופש נביעות (לשעבר נואיבה), לחוף ים סוף, והופכים אותו לוודסטוק ישראלי בזעיר אנפין: שמונה שעות רצופות של התותחים הכבדים, מתשע בלילה עד עלות השחר למחרת.

רשימת האמנים כוללת את שלום חנוך, אריאל זילבר, שם-טוב לוי, מתי כספי, יהודית רביץ, אפרים שמיר, חנן יובל, אסתר שמיר, דני ליטני, יהונתן גפן, חנן גולדבלט, דורי בן זאב ואורי זוהר בהופעת אורח, עם כיפה סרוגה גדולה לראשו, איתות ברור לתחילת תהליך החזרה בתשובה. אורי מגיע לנביעות עם אשתו ושלושת ילדיהם. את בן הזקונים אבשלום הוא מעלה לבמה, ויחד הם רוקדים לצלילי המוסיקה הסוחפת. פסטיבל נביעות הראשון מסתמן כהצלחה, והמפיק איתן גפני מתחיל לעבוד במרץ על הפסטיבל השני, המתוכנן אף הוא לתקופת החגים (אוקטובר 1977).

נביעות או לא להיות. שם-טוב לוי, שלום חנוך, אורי זוהר ובנו אבשלום בפסטיבל

עוזי חיטמן עושה שמח בשכונה

עוזי חיטמן, זמר, יוצר ומלחין פורה שנפטר החודש לפני שבע שנים, כתב והלחין שירי ילדים רבים, השתתף בתוכניות טלוויזיה לילדים, נמנה עם מגישי "פרפר נחמד", הגיש את התוכנית "חלום עליכם" והשתתף במספר קלטות וידאו לגיל הרך.

הוודות לפופולאריות שלו בקרב הגילאים הצעירים, הוא מלוהק להצגת הילדים "שמח בשכונה", לצידם של לאה לופטין, דודו זר ואריק רודיך. במאי ההצגה הוא דודו ירדני, לימים מבעלי "טדי הפקות", מפיקת "כוכב נולד" (אוקטובר 1979).

שמח בשכונה. עוזי חיטמן (למעלה), דודו זר ולאה לופטין בהצגת הילדים

מייק לא שבר את גב הגמל

ירחון הפופ הצרפתי Salut Les Copains (שלום לחברים), אחד הנפוצים באירופה, מחליט להקדיש כתבת צבע לכוכב הישראלי העולה מייק ברנט. צלם וכתב של המגזין מגיעים יחד עם מייק לשישה ימי צילומים בישראל. אתרי הצילום שנבחרו הם הכינרת וקיבוץ עין גב, קיסריה, ירושלים, ים המלח, עין גדי ומרחבי חצי האי סיני, בדגש על סנטה קתרינה ושארם א-שייח.

ספינת משמר של חיל הים המפטרלת דרך קבע בים המלח, מזהה מייד את מייק והמפקד מזמין את החבורה לשייט קצר מלווה בהסברים. ז'ורז' רנו, עורך המגזין, כל-כך מתפעל מההסבר שאי-אפשר לטבוע בים המלח, שהוא מבצע קפיצת ראש למים המלוחים. המסכן לא שמע את ההסבר עד הסוף, המזהיר מפני צלילה בעיניים פקוחות, ונמשה מהמים בעיניים צורבות. בנווה המדבר נאבאק הסמוך לשארם א-שייח, מכינים לאורחים חפלה בדואית סביב מדורה, עם קפה שחור מר וסיבוב הכרחי על גב הגמל התורן. הבדואים מצמידים לו את התואר "חוואג'ה מוסא" (אדון משה, שמו המקורי של מייק) והוא מייק גומל להם בשיר "יא מוסטפה", השיר הערבי היחיד שהוא מכיר. שלל הצילומים יתפרסמו בגיליון חג המולד של הירחון, בתפוצה של מעל מיליון עותקים (אוקטובר 1971).

חוואג'ה מוסא. מייק בראנט על הגמל בשארם א-שייח ועל שער המגזין

אסי דיין 'מבלה' ירח דבש בחולות אל עריש

לצלם סרט ישראלי בחולות אל עריש המצרית, דרומית לרצועת עזה? היום זה נשמע כמו תסריט הזוי. אבל ב-1974, כשכל חצי האי סיני היה בשליטה ישראלית, דיונת החול הגדולה מזרחית לאל עריש נמצאה כאתר הצילומים האידיאלי לסרט הישראלי-בלגי "עקבות". הבמאי הבלגי-יהודי קלוד זכאי סייר באזור, והתאהב בה ממבט ראשון.

העלילה בקצרה: צעיר בודד נקלע למדבר ומוצא עצמו מוקף בשש מכוניות. בכל מכונית יושבים טיפוסים שונים (ומשונים, ניתן לומר), המייצגים תקופות שונות בחייו של הגיבור. לבסוף מתרגשת סופת חול עזה שקוברת את הצעיר והמכוניות גם יחד. היחיד ששורד הוא הילד, שמופיע בחלומותיו של הצעיר.

"זהו סרט סוריאליסטי וכל אחד יכול לפרש אותו כרצונו", מסביר רונלד גוטמן, בלגי-ישראלי המגלם את הצעיר ההוזה. הוא מדבר עברית, אותה רכש שבע שנים קודם לכן, כשהגיע לעבוד כמתנדב בקיבוץ נחשונים. לצידו משחק צוות מעורב של ישראלים, בלגים וצרפתים. מהצד שלנו אלו הם אסי דיין ורחל הפלר (המגלמים זוג נשוי טרי בירח דבש), משה איש כסית (בתפקיד פרחח) ושחקנית התיאטרון הוותיקה צביה דורון (אוקטובר 1974)

עקבות בחול. אסי דיין (ימין) ומשה איש-כסית בסרט "עקבות"

החגיגה חייבת להימשך: "הבימה" בת 60

התיאטרון הלאומי "הבימה" חוגג 60 שנה להיווסדו, בסידרת אירועים ששיאם המופע "הצדעה להבימה". ערב קודם לכן מוזמנים בכירי התיאטרון לקבלת-פנים חגיגית שעורכים להם נשיא המדינה, יצחק נבון ורעייתו אופירה, במשכן נשיאי ישראל. לנבון, מתברר, קשרים הדוקים עם עולם הבמה, שהחלו עוד בימי בית-הספר העממי, בהצגה "חנה ושבעת בניה" בה השתתף ("מכיוון שהיה זה בית-ספר לבנים בלבד, הטילו עלי לגלם את...חנה", הוא מספר לקול צחוקם של המוזמנים) והגיעו לשיאם בהצגות "רומנסרו ספרדי" ו"בוסתן ספרדי", בהן היה מעורב ככותב ועורך.

רפאל קלצ'קין, מוותיקי הבימה, שולף את 'הסכם העבודה' שחתם עם התיאטרון לפני 50 שנה ומקריא מתוכו את אחד הסעיפים: "חוזה זה יבוטל במקרה של חיסול התיאטרון..." אגב, לקלצ'קין יש סיבה כפולה לשמוח. יום קודם לכן הוא התבשר על זכייתו ב"פרס ישראל" לתיאטרון. בולטת בהיעדרה חנה רובינא, "הגברת הראשונה" של התיאטרון הלאומי, שחשה ברע באותו בוקר ואושפזה (אוקטובר 1978).

ותיקי הבימה בבית הנשיא. שמואל רודנסקי (ימין), אביבה מרקס ורפאל קלצ'קין

כאן "רדיו רמאללה" מירושלים

גימלאי הפופ הישראלי זוכרים בערגה את "רדיו רמאללה", תחנת רדיו ששידרה תוכניות פופ באנגלית עד מלחמת ששת הימים (1967). אך בניגוד לשמה, התחנה מעולם לא היתה ממוקמת ברמאללה אלא בירושלים. אי-ההבנה נבעה מכך, שעד מלחמת ששת הימים הייתה רמאללה תחת שילטון ירדני. בעיר היה משדר קטן, שהופעל מדי לילה לקראת חצות ולמשך 45 דקות בלבד, שבהן שודרה תוכנית שירים מהמצעד האנגלי. עבור חובבי פופ ישראלים רבים, היה זה אחד ממקורות העידכון היחידים ללהיטים הגדולים של התקופה.

בגילגולה הישראלי, התחנה משדרת בעיקר תוכניות הסברה ותעמולה למאזינים מארצות ערב השכנות. אבל גם חלקם של חובבי הפופ הישראלים לא נגרע. למענם משדרת התחנה אחת לשבוע, בשבת אחר הצהריים, את מצעד הפיזמונים הלועזי השבועי. מגיש אותו אדוארד חליל, צעיר תושב נצרת. לכתב להיטון הוא מספר, כי חברות התקליטים לא משתפות פעולה ולא שולחות לו תקליטים חדשים. "בלית ברירה, הגעתי להסדר עם דודו ברק, עורך המצעד הלועזי של הגל הקל, שמאפשר לי להקליט על סרט את התקליטים החדשים שהוא מקבל" (אוקטובר 1971).

צועדים לפי החליל שלו. אדוארד חליל מגיש את המצעד ב"רדיו רמאללה"