אכפת לך אם אלך מהר לשירותים?", פונה אליי קתרינה גראהם בעברית שוטפת מצופה מבטא אמריקאי. פניהם המשתאות של אנשי יחסי הציבור והשיווק של וורנר ברוס, שנכחו בחדר כשהיא רצה בצעדים קלילים החוצה, היו שווים הכל.

כשהיא חוזרת, ממהרת קאט להסביר: "אמא שלי יהודייה ואני הלכתי לבית ספר יהודי שנקרא 'כנסת עמנואל', שם למדתי לדבר עברית".

ובישראל ביקרת?

"כן, הייתי בישראל כמה פעמים. אחי הוא ישראלי שגר עכשיו באריזונה, אבל חלק גדול מהמשפחה של אמא שלי גרים בקיבוץ גבעת ברנר. לאח שלי קוראים יעקב יהודה, אבל כולם קוראים לו ג'ק. אני מאוד קרובה אליהם ואוהבת את ישראל. אני אוהבת את הנשים הישראליות, בגלל שהן חזקות וחצופות ומדהימות. הן הכי טובות ואני גאה שיש בי את הצד הזה. חשוב לי שהקוראים הישראלים ידעו שהיהדות זה חלק גדול ממני. אנשים תמיד בהלם מזה שאני יהודייה. 'אבל את שחורה', הם אומרים לי, 'איך זה יכול להיות שאת יהודייה?' אני אוהבת להפתיע אותם עם העובדה הזאת".

אז כן, הכוונה היא לאותה קאט גראהם כהת העור, 22, המככבת בסדרת הטלויזיה המצליחה "יומני הערפד", שעונתה השנייה עלתה ב־HOT בסוף יוני. הראיון האישי עימה מתקיים במלון הבוטיק הלונדוני הטרנדי סוהו, לרגל תחילת צילומי העונה השלישית של הסדרה. גראהם מופיעה לבושה בטייץ שחור, ז'קט שחור מחויט החושף חזייה שחורה ובטן שטוחה ומוקפדת. היא מאופרת היטב ועל פניה אותו חיוך עקמומי שמעריציה למדו לאהוב.

בסדרה, המבוססת על סדרת רבי המכר שכתבה ליסה ג'יין סמית, היא מגלמת את בוני בנט, מכשפה רבת עוצמה וחברתה הטובה ביותר של אליינה, שחייה משתנים לחלוטין בעקבות הגעתם של שני אחים ערפדים, סטפן ודיימון, לעיירה מיסטיק פולס בה היא מתגוררת. גראהם נראית מאושרת ומופתעת מהצלחתה של הסדרה.

"זה סוריאליסטי עבור כל הצוות שאנחנו כבר מתחילים את הצילומים של העונה השלישית", היא אומרת. "נראה לי שהמפתח להצלחה של הסדרה נעוץ בכותבים המוכשרים שלה. הם אמרו פעם שיש בערך שבעה טוויסטים בכל פרק, אז אתה מוצא את עצמך יושב בקצה הכיסא מרוב מתח. זה הופך את הסדרה מסתם תוכנית טלויזיה להתמכרות אמיתית. העונה השנייה היתה מדהימה מבחינתה של בוני. היא עוברת תהליך אבולוציוני מרתק: לא רק מגלה למה היא מסוגלת עם הכוחות שלה, אלא גם עוברת מסע אישי ומציאת אהבה. ממש נהניתי מהעונה הזאת, אפילו יותר מהראשונה".

את מוצאת דמיון בינך ובין דמותה של בוני?

"לשתינו יש לב רחב, אנחנו לא אנוכיות, מאוד נדיבות, עם שתי רגליים על הקרקע ואוהבות אנשים. האנרגיות שלנו קצת שונות. בוני יותר היפית ואני יותר פאשניסטה. אני חושבת שאני יותר אמיצה מבחינת הסגנון האישי שלי, מבחינת הדברים שאני עושה והדברים שאני אומרת. אני חושבת שבמסגרת התהליך שבוני עוברת בעונה השנייה היא הופכת להיות כזאת עם הזמן".

בוני היא מכשפה. איזה תחקיר עשית כדי להיכנס לדמות?

"כן. עשיתי מחקר ענק על אנשים עם כוחות מיוחדים בשביל התפקיד. מהמכשפות של סיילם ועד מכשפות בכלל, אנשים עם חוש שישי, נזירים, גורואים, קדושים, מה לא. זה מצחיק, כי אני כל כך מחוברת לדמות של בוני שאני מתנהגת לפעמים כמוה מחוץ לסט. פתאום יש לי הרגשה מוזרה שמשהו עומד לקרות, ואני מחוברת הרבה יותר לאינטואיציות שלי".

אתם מצלמים בג'ורג'יה שבאטלנטה. איך שם?

"כיף. יש אווירה משפחתית בין כל חברי הצוות ואנחנו מבלים המון ביחד. נינה דוברב (שמגלמת את אליינה) ואני מאוד קרובות ונוהגות ללכת לסרטים ולארוחות ערב לאחר הצילומים. יש לנו שם הווי שלם. נינה ואיאן (סומרהולדר, שמגלם את דיימון) נורא אוהבים להבהיל אנשים על הסט. הם פשוט צצים משום מקום וגורמים לך להתקף לב. אתה חייב לשים לב כל הזמן איפה אתה נמצא ומי עוקב אחריך. זה פשוט מגוחך".

במה זה שונה מלצלם בלוס אנג'לס?

"הרבה יותר נעים לצלם כאן. חוץ מהאווירה, לתושבים באטלנטה בכלל לא אכפת שאנחנו שם, לא כמו בלוס אנג'לס, ויש בזה משהו מאוד משחרר. כשאני בלוס אנג'לס מצלמים אותי הרבה יותר, וכשאני יוצאת בערב עם החבר שלי (דוגמן בשם קוטרל גוידרי) הפאפארצי נמצאים שם, וזו הרגשה מאוד מוזרה. אבל באטלנטה אני לא צריכה לסדר את השיער או להסתובב עם איפור. אני פשוט יכולה להיות בטרנינג ואני אוהבת את זה. בלוס אנג'לס רק לצאת מהבית זה דבר כל כך מלחיץ".

לא שוכחת את המעריצים

קתרינה גראהם נולדה ב־1989 בז'נבה שבשווייץ. אביה ג'וזף הוא אפריקאי מליבריה ואמה, נטאשה, היא יהודייה ממוצא רוסי ופולני. אביה עבד עם המפיק האגדי קווינסי ג'ונס ("מותחן") ואף שימש כסנדק לשני בניו. לאחר מכן עזב את השואוביז ועבד בשווייץ כעיתונאי מטעם האומות המאוחדות. סבא של גראהם היה שליח של האו"ם ושירת במשך 40 שנה בהולנד, שוודיה, רומניה וקניה. עם כל הקוסמופוליטיות הזו, שאופפת את משפחתה, אפשר להבין איך גראהם דוברת חמש שפות.

היא החלה את הקריירה שלה בעולם הבידור בגיל שש ובמשך שנים השתתפה בפרסומות רבות, כולל קמפיינים ענקיים לקוקה קולה ולפנטה. כשהיתה בת 15 גילתה אותה הכוריאוגרפית פאטימה רובינסון, והיא החלה להופיע כרקדנית ליווי של מיסי אליוט וג'יימי פוקס ובקליפים של ג'סטין ביבר ונלי. בנוסף, קיבלה תפקידי אורח בסדרת כמו "האו.סי", "מלקולם באמצע", "ג'ואן מארקדיה" ו"האנה מונטאנה".

"התעשייה די גידלה אותי", היא מספרת. "התחלתי כילדה שחקנית ואחר כך הפכתי לנערה שחקנית ולמתבגרת והכל במסגרת המשחק. אני לא חושבת שאני יודעת לעשות משהו אחר. זה קצת מפחיד. 'יומני הערפד' זה התפקיד הראשון הגדול שקיבלתי. זה הפיילוט החמישי שצילמתי, ארבעת הראשונים נפלו. אף פעם לא חשבתי שהסדרה תהפוך להיות כל כך גדולה כמו שהיא היום". גם מלהקי הסרטים מתחילים לשים לב ליפהפייה השחומה, והיא הופיעה כבר ב"שוב בן 17" עם זאק אפרון ומתיו פרי וב"שותפות לדירה" עם חברתה לסדרה נינה דוברב ולייטון מיסטר מ"אחת שיודעת". בקרוב ניתן יהיה לראות אותה בסרט הריקודים "שחקי אותה מותק 2", שם היא תשתחל לנעלי הריקוד של ג'סיקה אלבה, ששיחקה בסרט הראשון שיצא ב־2003.

בנוסף, גראהם פוזלת גם אל תעשיית המוזיקה השחורה. היא הצטרפה לבלאק אייד פיז במסע ההופעות האחרון שלהם, התארחה לצד סנופ דוג בשני שירים מתקליט הבכורה של וויל איי.אם מהפיז וגם הוציאה שלושה סינגלים משלה, שהתקבלו בחום ברחבות הריקודים.

"תמיד עשיתי מוזיקה", היא מספרת, "בשבילי זו אמנות. אפילו עשיתי תואר בהנדסת הקלטות. אני לא מלחיצה את עצמי עם המוזיקה כיום, כי אני שקועה כל כך בסדרה, אבל אני תמיד מקווה שהסינגל שלי יקבל הרבה השמעות במועדונים. גדלתי על אמנים כמו אליה, ג'נט ג'קסון, וויל סמית, הרבה אמנים אפרו־אמריקאים ששילבו משחק ומוזיקה. אני לא מרגישה שעליי לבחור בין השניים ולא מרגישה יוצאת דופן. זה מה שאנחנו עושים, ואנחנו טובים בזה".

איך ההורים מקבלים את הקריירה שבחרת ומגיבים על ההצלחה שלך?

"אבא שלי חי באירופה הרבה שנים והוא מטייל הרבה, אבל אנחנו בקשר טוב והוא מאוד גאה בי. אמא שלי בילתה את רוב חייה בעבודה, אז לא יצא לי לראות אותה הרבה, אבל שניהם תמיד מאוד תמכו בי. כשמלאו לי 18 הם ציפו ממני להיות יותר עצמאית ולעשות דברים בדרכי. אמא שלי אפילו ניסתה לשכנע אותי לעבוד בעבודה רגילה, אבל אני לא מסוגלת. אין באמת משהו אחר שאני יכולה לעשות. אפילו קפה אני לא יודעת להכין, ונינה מכינה לי קפה כל יום. דרך אגב, היא מכינה את הקפה הכי טוב ששתיתי".

נדמה שגראהם עובדת קשה מאוד וההצלחה לא נתפסת אצלה כמובנת מאליה. "אף אחד לא מבטיח לי שום דבר. החיים הם בלתי צפויים, ויום אחד אני יכולה להתעורר בלי כלום ובלי שאף אחד זוכר מי אני. בצעירותי הייתי מעריצה של שחקנים וזמרים רבים, לא אגיד מי, כי את חלקם אני מכירה אישית כיום. שלחתי להם המון מכתבים ואף פעם לא קיבלתי התייחסות כלשהי. הבטחתי לעצמי שאראה להם, שיום אחד, כשאהפוך למפורסמת, פשוט אתייחס למעריצים שלי. אני מניחה שזו הנקמה הקטנה שלי בהוליווד. הוליווד לא התייחסה אליי כל כך יפה בעשור שבו עבדתי מאוד קשה. לכן מה שחשוב לי הוא להיות שונה בנוף ההוליוודי, לפחות מבחינת היחס שלי למעריצים".

אז היכן המעריצים יכולים למצוא אותך ומה הם יכולים ללמוד עלייך?

"אפשר ללמוד עליי הרבה מהטוויטר. המעריצים שלי יודעים שאני מכורה ל'הארי פוטר', גם לספרים וגם לסרטים. אני מצייצת המון ותמיד עונה לציוצי המעריצים. ניתן ללמוד עליי משם שאני אוהבת שלאנשים יש עמוד שדרה ודעות משלהם. אני מקווה שאני ידועה כמי שנוהגת באנשים בכבוד. אני רוצה שיכירו אותי לא רק דרך האמנות שלי אלא גם מהיותי אדם טוב, בגלל שבתעשייה הזו אין הרבה אנשים טובים. אני אוהבת לשתף את המעריצים שלי במה שאני עושה ואני חושבת ששחקנים לא עושים את זה מספיק. הם לא תמיד זוכרים שהסיבה היחידה לזה שאנחנו מי שאנחנו היא המעריצים".

"יומני הערפד 2", שלישי, 20:30, HOT3

__________________________________________________________________________________________________________________________________________

עוד פנאי פלוס: