מוריס צדוק (64) כל כך אוהב לשחק מטקות שהחליט לפני כמה שנים להקים בביתו של אמנון ניסים, חברו למשחק, את "מוזיאון המטקות הישראלי". בבית שנמצא ברחוב שבזי בתל אביב ניתן למצוא מטקות בכל הגדלים, הסוגים והצבעים.

"כשהכרתי את אמנון נחשפתי לאוסף המטקות המטורף שלו. מטקות ענקיות בגודל מטר וחצי-שניים, מטקות מזכוכית, מטקות מאבן, מטקות מקרמיקה, מטקות מסריקה, כיסא מטקה, שעוני מטקה ועוד, אז החלטנו להקים מוזיאון. הכניסה היא ללא תשלום וזו חוויה לכל אוהבי המטקות. ניסיתי לחקור ולגלות מי המציא את המטקות ולא מצאתי, אבל כן מצאתי תמונות משנת 1931 ומ-1925 של אנשים עם מטקות בחופים בתל אביב, אז ברור שמשחק המטקות קיים עוד מלפני קום המדינה".

צדוק המכונה "הגורו של המטקות" חי ונושם את הים והמטקות הן האהבה הכי גדולה שלו. יש לו חנות לציוד ספורט בבת ים, עם דגש על מטקות, כמובן, ומשם הוא גם משווק אותן לשאר הארץ.

"גם בחמסין וגם בגשם המטקות מלוות אותי. אגב, השחקנים המקצוענים משחקים יותר בחורף. אנחנו משחקים בצורה אגרסיבית וחזקה וזה קשה כל יום בקיץ כשחם כל כך. מבחינתי המטקות זה דרך חיים. בלי מטקות אנחנו לא נושמים. אני מחכה משבת לשבת למשחק המטקות. כבר מילדות אני נושם מטקות. הכרתי את אשתי, דיאנה, תוך כדי משחק מטקות ועד היום אנחנו משחקים יחד ברמפות בחוף גורדון. הים זה החיים שלי. לילדים שלי קוראים גל וים וגם הם חיים ונושמים מטקות. יש לי שתי נכדות קטנטנות וגם הן יאהבו מטקות, אין להן ברירה".

צדוק היה זה שנלחם על הקמת הרמפה לאימוני מטקות בחוף גורדון בתל אביב, שם הוא משחק עד היום, והוא מבטיח להמשיך ולפעול עד שמשחק המטקות ייכנס לאולימפיאדה. "אני מקווה שבשנים הבאות בכל בית בישראל ישחקו מטקות והמשחק יגיע לאולימפיאדה ואז עשיתי את שלי. אני מלמד מטקות במכון וינגייט כי הגעתי לנקודת שיא ועכשיו אני מלמד אחרים ורוצה לקדם את הענף.

"אני אוהב את המשחק הזה כי הוא משחק של שלום, של ביחד, אין מנצחים ואין מפסידים, המטרה היא שהכדור לא ייפול. את משחק המטקות בשיטה שלנו עם כדור הגומי השחור משחקים רק בישראל. ישראל בנויה לאורך רצועת חוף ומבחינת אקלים המדינה שלנו מתאימה למשחק הזה. גם מי שלא גר על החוף יכול להגיע תוך זמן קצר לחוף. מי שבא מחו"ל ורואה את המשחק הזה, נחשף לכך שאנחנו לא רק מדינה של מלחמות אלא גם מדינה של שלום, של ביחד, של אהבה".

למה לדעתך המשחק לא תפס בחו"ל?

"המטקות עושות הרבה רעש. יש מטקות עם כדורים שונים שלא עושים רעש שאיתם משחקים בחו"ל אבל בארץ זה לא יעבוד. בארץ משחקים עם הרעש, בישראל אוהבים רעש. בחו"ל ניסיתי לשחק מטקות ולא הצלחתי, ניסיתי ביוון ובטורקיה וישר בא פקח ואמר לי להפסיק כי זה עושה רעש".

מה אתה חושב על אלה שהמטקות מעצבנות אותם?

"מי שמשחק מטקות אוהב את זה, מי שלא משחק שונא את זה ולכן אנחנו משחקים בצד ומזמינים את כולם לשחק ולאהוב. אני מבין שיש בעיה שמשחקים בכל חור כי הישראלים אוהבים את המשחק ולא מוכנים לא לשחק, אבל במדינת ישראל יש חוקים וצריך לזוז 70 מ' מסוכת מציל ואז זה מותר. אם אנשים נמצאים במרחק של 100 מ' ועדיין שומעים את הרעש שיפרגנו. אי אפשר לסגור שחקני מטקות כמו בבית סוהר, זה הכיף שלנו כישראלים".

מה ההבדל בין שחקני מטקות חובבנים למקצוענים?

"חובבן משחק רק בקיץ ומקצוען משחק כל השנה, נותן את הנשמה ומשחק גם במחיר של להיפצע כדי לתפוס כדור".

מסר למבלים על החוף?

"אני רוצה לבקש מכל ההורים שילמדו את הילדים לשחק מטקות ובמקום שילכו לים להשתכר שילכו לשחק מטקות בים, זה משחק של תרבות ואהבה וזה כדאי לכולם".

אהבה על החוף

בני הזוג גל משה (26) ובת אל נחמני (23) הם שחקני מטקות מקצועניים מאשדוד, וכן - הם הכירו על החוף כשיחקו מטקות.

"אני משחקת מטקות מגיל 13", מספרת נחמני. "התחלתי לשחק כמו כולם כבילוי בחוף. קיבלתי מטקות עץ במתנה ואני וחברה החלטנו להתנסות. לאט לאט עברתי למטקות של מקצוענים. אני משחקת בחורף, בקיץ, בחופים, באולמות סגורים, נוסעת לרמפה בגורדון ששם אפשר לשחק גם כשהרוח מתנגדת וגם לתחרויות בקריות.

"כמובן שאני כל השנה מחכה לקיץ כי זה הכי כיף, בחורף אני אדם כבוי, בקיץ זה החיים האמיתיים. אני משחקת שלוש פעמים בשבוע בחוף הקשתות באשדוד וגם בסופי שבוע, כל פעם במשך שש-שמונה שעות. ברור שכשאני משחקת שש שעות רצוף זה מעייף, אבל כשמשחקים באינטנסיביות זה כיף. זה ספורט ואני חולת ספורט. אני גם מתאמנת בחדר כושר, רצה, עושה הליכות והכל. בגלל שזה הרבה שעות בשמש אני משתזפת כמו שווארמה. אני שמה קרם הגנה, אבל אני המון בשמש אז משתזפים".

גם משה התחיל לשחק מטקות בגיל צעיר, "כילד כל הזמן שיחקנו עם המשפחה שיחקנו. הייתי שחקן כדורגל במ.ס אשדוד וכשהפסקתי לשחק מקצועית החלטתי לקחת את המטקות צעד קדימה ועכשיו זה הפך למקצועי. גילתי מטקות חדשות מסוג קרבון שזה חומר קשיח וקל יותר מהמטקות מהעץ, מטקות במשקל של 230-240 גרם והן עוצמתיות ולא נשברות אז זה גם יותר כיף לשחק. המטקות מהעץ היו נשברות כל הזמן, היינו הולכים לשחק עם 10 זוגות כי ידענו שישברו.

"אני משחק בעיקר באשדוד אבל אנחנו נוסעים לכל מקום שיש תחרות. לרוב אני משחק עם בת אל. כשאני משחק איתה אני בהגנה והיא בהתקפה. כשאני לא משחק איתה, אני בהתקפה. זה תורה שלמה לשחק מטקות זה לא סתם כדור שקופץ מצד לצד. זה משחק שמבוסס על שיתוף פעולה, מנצחים כזוג ולא לבד. בעולם זה נקרא "משחק השלום" וזה הקסם של המשחק. למרות שאנחנו משחקים כל השנה אין על הקיץ בישראל".

כשנחמני לא על החוף, היא לומדת כלכלה ומנהל עסקים בשלוחה של אוניברסיטת בר אילן באשקלון וגם עובדת ברשת "זארה" לפרנסתה. מלבד האהבה המשותפת למטקות, גל ובתל אל התאהבו גם אחד בשנייה. "אני וגל משחקים גם יחד כזוג וגם בנפרד עם אחרים, אבל הוא תמיד לידי, מספרת בת אל. "הכרנו במטקות. נפגשנו בחוף, התחלנו לשחק מטקות יחד ומשם זה התפתח. זה כיף החיבור הזה שלנו".

מה אתם חושבים על אלה שהמטקות מעצבנות אותם?

נחמני: "אני יכולה להבין, אבל אפשר לא להיות לידנו. צריך להבין שזה משהו שלנו כישראלים, יש לנו רצועת חוף ארוכה ויפה וחבל לא לנצל את השטח ולשחק כי כמה אפשר לשבת ולא לעשות כלום בים? זה מכניס כיף לבילוי על החוף. אני יודעת שמבחינת רעש בחו"ל לא מוכנים לסבול את זה ויש הרבה מקומות שאסרו את זה כי זה מפריע לסובבים, למשל בארצות הברית. הפתרון הוא שיש חופים מסוימים שלא עמוסים וזה אזור של מטקות וככה מתמודדים עם הרעש.

"אני אוהבת את הרעש וקונה בכוונה מטקה רועשת. כשאנחנו מגיעים לשחק, אנחנו טומנים שלט בחול 'מטקות אשדוד' ואז יודעים שפה משחקים ולא יושבים לידנו עם ילדים או אנשים שמפריע להם. אני חושבת שאנשים גם אוהבים להסתכל ורוצים להיות חלק מזה".

משה: "אני מבין את זה והרעש של המטקות קרבון הוא עוד יותר חזק אבל יש חופים מוסדרים שמותר לשחק והחובבנים צריכים גם הם לנסות ולא לעצבן . אנחנו כל סוף שבוע באותו מקום ולא מפריעים לאף אחד, מי שבוחר לשבת לידנו לוקח בחשבון את הרעש אבל בדרך כלל אין לנו בעיות".

מה ההבדל בין שחקני מטקות חובבנים למקצוענים?

משה: "קודם כל הלוק. רואים לפי המטקה ולפי צורת המשחק אם זה חובבן, למרות שהיום כל הילדים רוצים מטקות קרבון אז זה קצת מטעה. צריך להבין שמטקה מקצועית עולה בין 350 שקל ל-1000 שקל למטקה אחת. משחק המטקות המקצועי הולך ומתפתח. התחלנו קבוצה של שישה אנשים והיום אנחנו קרוב ל-60".

מסר למבלים על החוף?

"במקום לשתות על החוף, עדיף שהנוער ישקיעו זמן בספורט ובמטקות ולא במריבות ובאלימות", אומרת נחמני. גם בן הזוג מסכים ומוסיף: "יש לי שאיפה שכל הילדים והמתבגרים יתחילו לשחק. הייתי רוצה להחדיר את לימוד משחק המטקות לבתי הספר".

_____________________________________________________

עוד אורחים לקיץ: