"מוזיקת עבדים", אומר חנן בן ארי כשאני מבקש ממנו להגדיר את המוזיקה שלו. "אנשים שוכחים שגם אנחנו היינו עבדים במצרים. הרבה אנשים ניגשים אליי ושואלים אותי איך קוראים לדבר הזה שאני עושה? אני עושה גרוב, סול, אר אנד בי. גוספל זה משהו שאפשר לטעון שעושים בבית כנסת כל שבת".
>> בואו להיות חברים שלנו בפייסבוק
בן ארי (27), נשוי להדסה, אשת תוכן ("היא גם משוררת וכתבנו שיר יחד שנקרא 'הילדים הללו' על גידול ילדים בתוך העולם הלא ברור הזה ולהתפלל שהם יהיו טובים"), ואב לבת ושני בנים. הוא גדל במשפחה בת שישה אחים לאב שעובד בחברה הכלכלית בת-ים ואם שעסקה בתחום החינוך המיוחד.
את התבגרותו העביר בקרני שומרון שמעבר לקו הירוק. לאחר שלמד בישיבה התיכונית, עבר בגיל 17 לישיבת הסדר במצפה רמון. משם המשיך לשירות הסדר של שנה ושמונה חודשים בגדוד נצח יהודה (בעבר "הנח"ל החרדי" – ב.ע.), חוויה שהוא מתאר כ"קשה ולא פשוטה. אני לא מסתדר טוב עם סמכות ועדריות, אך זו גם הייתה חוויה מצמיחה. גיליתי הרבה דברים על עצמי". התחתן בגיל 20, וכיום הוא מתגורר עם משפחתו באור יהודה.
בשלוש השנים האחרונות הוא מריץ ברחבי הארץ את המופע המוזיקלי החינוכי "מתבגרים", לצדם של ניר רובין ויעקב אסרף, העוסק ביחסי הורים ומתבגרים במתנ"סים, תיכונים ואולפנות. "יצאנו למסע כדי להחזיר את הילדים להורים", הוא מסביר, "ובסוף גילינו שניגשים אלינו גם לא מעט הורים בסיומן של הופעות ואומרים לנו שעם תום המופע הם מיד מתקשרים לפתור דברים עם ההורים שלהם".
בין לבין בן ארי הספיק גם לכתוב ולערוך בכתב העת הדתי לנוער "עולם קטן", ולשמש כפייטן וכזמר בלהקת חתונות.
"ממך עד אליי", הסינגל הראשון שהוציא לרדיו, נכנס לפלייליסט יום של גלגל"צ, והפך מיד ללהיט. "לא ציפיתי ולא בניתי על זה", הוא אומר, "קיוויתי שישמיעו אותו כמה שיותר, אבל חשבתי שזו תהיה דרך ארוכה. כמה שהייתי מוכן לזה, זה היה כמו ביום הולדת, שאתה מדליק את האור ומגלה שארגנו עבורך מסיבת הפתעה".
אתה בעד הקונספט של פלייליסט?
"אני חושב שבכל תחנת רדיו יש פלייליסט כזה או אחר, אבל רק בגלגל"צ קוראים לזה פלייליסט. זה לא מדד מבחינתי ואני ממשיך ביצירה שלי, אבל זה כיף שהתחנה הכי מושמעת, הילד הכי מקובל בכיתה, שמה עלייך חותמת וזה נותן לי הרבה. האמן לי, יש תחנות שבהן זה יותר דיקטטורי ויותר אליטיסטי. וזה גם דיון לא רלוונטי היום, כי מי שרוצה יכול להצליח ברשת ולהגיע להרבה יותר קהל. אין צורך להתבכיין. גם אחרי הפלייליסט אני שוקל לפנות למימון-המונים כדי להוציא את הדיסק".
הגל הדתי החדש
יש מעיין גל חדש במיינסטרים של יוצרים דתיים או אמנים שכותבים טקסטים דתיים. ויקטוריה חנה, שאמנם עברה מסלול אמוני קצת שונה, חרכה לאחרונה את הרשת עם "אלף בית (הושע נא)", אביתר בנאי חזר עם חומר חדש.
"יש חותמת בד"צ ויש חותמת גלגל"צ. בדיוק גיליתי לפני שבועיים שויקטוריה היא אחות של רב שהיה חברותא שלי. לדעתי לאמן מבית דתי יותר קשה בגלל סדרי עדיפויות: אין זמן וכסף מבחינה טכנית לעשות את זה לצד לימוד תורה והקמת משפחה בגיל צעיר, ולכן עד היום הייתה הרבה יצירה של חוזרים בתשובה, כמו אהוד בנאי, אביתר בנאי ודניאל זמיר.
"בשנים האחרונות יש יותר מפגש עם התרבות הישראלית והמערבית. הוקמו מקומות כמו 'כינור דוד', מעיין מקבילה דתית ל'תלמה ילין' ו'מזמור', מעין מקבילה לבית הספר 'רימון'. זה בדרך לשם, וזה מגיע יותר ויותר למיינסטרים".
השאלה היא האם אנחנו יוצרים בישראל חברה שבאמת משלבת בין מגזרים באופן דו-צדדי? האם מוזיקאים חילונים מצליחים באותו אופן במיינסטרים הדתי? עיתונאים חילוניים יכולים להשתלב בערוץ 7 כמו עמית סגל בערוץ 2?
"ינון מגל ח"כ מטעם מפלגת 'הבית היהודי' הוא חילוני שערך את אתר 'וואלה!'. אני קורא לזה 'דתיים בארון'. ארון הקודש".
אבל השאלה היא האם גם ההיפך קורה? הלא זה מה שיוצר חברה פלורליסטית ומגוונת באמת.
"להופיע בקרני שומרון זו אמירה שלא הרבה אמנים מוכנים היום לעשות. תומר שרון הופיע לא מזמן בבנימין ופגש אנשים שלא זרקו עליו אבנים ואהבו אותו. אפשר להתווכח על מקום, אבל צריך להתחיל ויכוח אחרי שמכירים. הציבור הדתי-לאומי מעריץ את גיבורי התרבות החילוניים ומאמץ אותם. מוקי הוא גיבור בהתנחלויות. אייל גולן ודודו אהרון הכי מושמעים בכל יישוב בשומרון. הדבר החדש שקורה זה שגם הציבור הדתי-לאומי מצליח להוציא יוצרים ברמה ובשפה שתדבר לכל ישראל.
"מוזיקה עוקפת חומות ותיוגים. זה שיש לי כיפה משפיע לי על הרבה דברים בחיים, אבל ב-95% כולנו משתוקקים ומתבאסים מאותם דברים. גם אני הייתי במחאה החברתית בשדרות רוטשילד, וגם לי יש משכנתא לשלם ואין לי מושג מאיפה להתחיל".
אחד מאחיך חזר בשאלה.
"זה אחד הדברים שהכי השפיעו על החיים שלי. נריה היה הראשון ביישוב שלנו שחזר בשאלה, ואף אחד לא ידע איך מגיבים לזה אז. היום החזרות בתשובה הן יותר עדינות. בזמנו הוא עשה את זה ביג טיים. אנחנו מאוד קשורים. ההורים שלי חשבו שהם עשו הכל נכון וגילו שלילד יש נשמה משלו ובחירה משלו.
"הרבה מהתובנות במופע 'מתבגרים' נולדו בעצם מהצפייה שלי בהורים שלי ובהתנהלות שלהם איתו, והשיר 'אחים' במופע זה אחד השירים שהכי נוגעים בקהל. יש בו שורה שאומרת: 'אתה לי חושך, אתה לי אור. כל מה שטמא לי, כל מה שטהור'. גם 'ממך עד אליי' מדבר על בן שמורד לדרך משלו וחוזר אל דלתו של אביו. זו גם הסיבה שהצטלמתי על עטיפת הסינגל עם קלף של נסיך בפה. בן המלך שהלך למצוא דרך משלו.
"כיום אחי הוא אומן, פסל ואיש ארט בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה. השאיפה שלי זה שיהיה לו טוב ואני מרגיש שטוב לו. הוא אתגר את כל המשפחה, כל הזמן שאל שאלות והראה דרך אחרת. לאורך השנים אנחנו מנהלים המון שיחות עמוקות. אני לומד ממנו המון, ולפעמים אנחנו גם סתם אחים נורמלים שרואים ביחד ליגת האלופות. רק בכל הקשור לאמונה באלוקים יש בינינו תהום". ואיך אתה עצמך משלב בין האמונה למוזיקה?"לשיר עם נשים זו בעיה הלכתית. קשה לי איתה, אבל אני שומר הלכה".
אם אשתך שכתבה לך טקסט היתה מציעה לך אותו כדואט?"היא הרבה יותר שמרנית ממני, אז לא הלך לך עם השאלה. זה לא היה קורה".
איזה זמרת ישראלית מפורסמת אתה אוהב בימים אלו?"קרולינה".
קרולינה מציעה דואט מחר, אתה מסרב?"אומר לה: 'תמשיכי ליצור, ניפגש למעלה ונשיר עם המלאכים'".
אלישיה קיז, מלכת הסול?"לא יקרה. ההלכה היא המסגרת של הציור שלי והעניין הזה ברור אצלי כמו הפרדה בין בשר וחלב".
טייק מי טו בית כנסת
כיום עובד בן ארי עם אייל מזיג ("הדורבנים") על אלבום בכורה, שצפוי, כך הוא מקווה, לצאת בתוך חצי שנה. כשאני שואל אותו מה הן השפעותיו המוזיקליות, מגיעה הפתעה: לא אבי הפאנק ג'יימס בראון ולא הדיווה ארית'ה פרנקלין, אלא דווקא אמן האינדי האירי העולה הוזייר. ולמה זה מפתיע? כי מאוחר יותר אני מתעמק במילות השיר שפרסם את הוזייר ומגלה שכולו ביקורת רבת-רבדים על עולם הדת הקתולי ("קחי אותי לכנסייה/ אסגוד כמו כלב למקדש שקרייך...").
"עדיף היה שאמנות לא תהיה כבולה על ידי תקציב מדינתי והאמנים ילקקו למישהו. היה עדיף שאמנות תהיה רווחית ותכלכל את עצמה. אמנות צריכה חופש. במציאות הנוכחית, כשהמדינה עושה את זה, נראה לי הגיוני שמי שמביא את הכסף יכול להיות אחראי לאן הוא מביא את הכסף במשמרת שלו. גם המופע שלנו 'מתבגרים' לא נכנס לסל התרבות, אז עשינו הכל בעצמנו. אמנות חיה ונושמת לא בגלל גופים פוליטיים כאלו או אחרים. שתי המפלגות האידיאולוגיות בכנסת הן 'הבית היהודי' ו'מרצ'. כל מה שקורה באמצע זה פוליטיקה".
איפה אתה עוד חמש שנים?
"קיסריה".________________________________________________________
עוד באנשים:
- דרורה רדאי מכינה מאפים בעלי סגולות מרפא מבצק "טף"
