בסוף ינואר השנה, בשעת ערב מוקדמת, הגיעה ג'יימי אגייאר עם אמה לבית המשפט בפלורידה. ג'יימי עמדה לשמוע שם הכרזה רשמית על מות בעלה, המולטי מיליונר גומא אגייאר, שיצא לשוט בסירת המרוץ שלו ליד ביתו בפורט לודרדייל ונעלם בלב ים. בטון לקוני הכריז השופט במיאמי על מותו; אקורד סיום לחייו הסוערים של מי שהיה, בין היתר, מבעלי קבוצת הכדורסל הפועל ירושלים ובעל השליטה בקבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים.

בארצות הברית מכריזים על מותו של נעדר אחרי שנתיים להיעלמותו, אולם לפני כשנה ביקשה רעייתו דחייה של ההכרזה. היא קיוותה כי בעלה, שנעלם בלילה שבין 19 ל־20 ביוני 2012, יימצא אי־שם, ואולי רצתה זמן לעכל את האובדן. כעת הגישה עתירה משותפת עם אמו אלן, לאחר שהשתיים, שהניחו בצד את המחלוקת הכספית שנתגלעה ביניהן, איבדו תקווה כי יימצא. הן החליטו שהגיעה העת לשחרר את עיזבונו, הכולל נכסים וכספים בשווי מאות מיליוני דולרים.

"היה קשה מאוד לשמוע את ההכרזה על מותו", משחזרת ג'יימי בריאיון טלפוני. "ידעתי שההכרזה תגיע, ציפיתי לזה, וחשבתי שאין סיכוי שאבכה שוב, כי השנה וחצי האחרונות היו קשות כל כך. ובכל זאת, ההכרזה הזאת גרמה לי לחיות את הכל מחדש. קיוויתי שתהיה בזה סגירת מעגל לי ולילדים, שתאפשר לנו להמשיך קדימה, לא ציפיתי שיהיה קשה כל כך".

יש לכם ארבעה ילדים. איך הם הגיבו?

"הילדים עברו תקופה קשה. הם שמעו דברים שונים בבית הספר. לפני כמה חודשים, כשהכנתי את הילדים להכרזה על המוות, אמר לי ג'ייקוב, הבן הגדול שהיה קשור במיוחד לגומא: 'החברים שלי לא מאמינים שאבא נעלם, וגם אני לא'. זה שובר את הלב".

פיתה וחומוס על הטיילת

אי אפשר שלא לנסח זאת כך: החיים של גומא אגייאר עשויים מהחומרים שמהם עושים סרטים הוליוודיים. אגייאר, שאמור היה לחגוג בקרוב 38, נולד בריו דה ז'נרו, גדל במיאמי למשפחה יהודית שהתנצרה, וחזר ליהדות. את הונו עשה מקידוחי נפט, ולפני שבע שנים נחת בישראל, החל בסבב השקעות, תרם מיליונים והפך לבן בית בחצרות רבנים וגם לדמות מוכרת במועדוני בילוי. במותו הותיר אלמנה וארבעה ילדים: ג'ייקוב (10), ליליאן (7), ג'ונתן (6) וליאו (3).

לפי משטרת פורט לודרדייל, עדי ראייה מצאו את סירתו הנטושה כשעלתה על שרטון באחד החופים הסמוכים בשעה 1:15 בלילה. המנוע עדיין פעל, אורות הניווט דלקו וכל חפציו האישיים של גומא היו על הסירה: ארנק, טלפון סלולרי, מסמכים. לא נמצאו ראיות לכך שמישהו היה איתו על הסירה, וגם לא סימני דם או מאבק. 72 שעות נמשכו החיפושים, וגופתו לא אותרה עד היום.

ג'יימי אגייאר היא אישה חמה ופתוחה. את הריאיון הזה, שמתקיים באנגלית, בשיחות טלפון ארוכות, היא קוטעת מדי פעם כדי לבכות. "את הלילה שבו גומא נעלם לא אשכח כל עוד אני חיה", היא אומרת בבכי, "אני חוזרת ללילה ההוא כל הזמן, זה נורא".

מה עשיתם באותו יום?

"היינו יחד אחר הצהריים, ביקרה אצלנו חברה משותפת משיקגו, שהייתה איתנו בתיכון. היא באה לקחת צלחות שהיא רצתה להשתמש בהן לאיזו ארוחת שבת שהיא ארגנה. זה היה יום קשה בשבילנו. גומא היה במתח גדול, הוא התכונן לקראת בדיקה פסיכולוגית שהיה אמור לעבור בסוף השבוע בקשר לתביעה שהוא היה מעורב בה מול הדוד שלו".

הדוד, תומאס קפלן, הוא זה שייסד את חברת Leor Energy, שאגייאר היה הנשיא שלה. קפלן הכיר בכישורי הניהול של אחיינו ונתן לו אחוזים נכבדים בחברה שעסקה בחיפושי גז ונפט. במזרח טקסס הם עלו על מצבור עצום שכמוהו לא התגלה שנים, ובעקבות הגילוי מכרו את החברה ב־2.5 מיליארד דולר (לאחר מותו של אגייאר קיבל קפלן 20 מיליון דולר מעיזבונו בהסכם פשרה).

"את הלילה שבו גומא נעלם לא אשכח כל עוד אני חיה. אני חוזרת ללילה ההוא כל הזמן, זה נורא"

בחזרה ליום ההיעלמות. האם היו סימני אזהרה לכך שמשהו רע עומד להתרחש?

"לא", עונה ג'יימי. "גומא היה מדוכא מאוד בחודשים האחרונים, לכן לא השארתי אותו לבד. כשיצאתי, דאגתי שמישהו יישאר איתו. באותו ערב הייתי מדוכאת כל כך מהאווירה בבית, שיצאתי מהבית, וגומא נשאר עם החברה שלנו. כשעמדתי לחזור הביתה, לא הצלחתי להפסיק לבכות. לא רציתי שהילדים יראו אותי ככה, אז המשכתי לנהוג והגעתי לטיילת. היו לי קצת פיתה וחומוס, ישבתי על הטיילת מול הים ואכלתי".

איך היו היחסים ביניכם?

"על הטיילת מול הים חשבתי על שיחה שהייתה לנו זמן קצר לפני כן. הוא אמר לי, 'ג'יימי, בבקשה, אם את רוצה שאעזוב, אני אעזוב'. הוא לא היה בקו מחשבה תקין. הוא אמר, 'אם את מבואסת ממני, אני אעזוב, אבל בבקשה אל תעציבי את הילדים'. כשהייתי בטיילת דיברנו בטלפון. אמרתי לו, 'בבקשה אל תעזוב, הכל יהיה בסדר, אני אחזור עוד מעט הביתה'. התחיל לטפטף וחזרתי למכונית. כשחזרתי מאוחר הביתה ראיתי שכל האורות דולקים בבית. שאלתי, 'איפה גומא?' כי הוא כתב לי שהוא עולה להתארגן לשינה. והחברה שלי אמרה, 'הוא יצא עם הסירה'. אני זוכרת שהבטתי בה ואמרתי 'מה?!'"

מה עשית?

"התקשרתי אליו. זה היה מוזר, הוא תמיד ענה או החזיר מיד צלצול. השארתי הודעות, ואחרי שבכיתי וחשבתי מה עושים עכשיו, התיישבתי במיטה. החברה שלי עדיין הייתה אצלנו, ואמרתי לה 'אני אהיה כמה דקות במיטה, אם הוא לא מגיע תוך 30 דקות, תקראי לי'. ואז נרדמתי. באמצע הלילה העירו אותי, ההורים שלי באו כשהחלו החיפושים. חופשת הקיץ של הילדים בדיוק התחילה, אז אמא שלי הוציאה אותם מוקדם בבוקר מהבית, שלא ידעו שום דבר, כי אני לגמרי לא הייתי בעניינים, והם היו אצלה כמה ימים. אני בקושי זוכרת מה קרה בימים האלה".

42 ארגזים

ג'יימי אגייאר (37), שנולדה וגדלה בפלורידה, הייתה מעודדת בתיכון, שיחקה כדורסל וחלמה לעבוד ביחסי ציבור. ילדה כל־אמריקאית ממעמד הביניים, אחת משלושת ילדיהם של וונדי ומייקל בלאק, בעלי חברה למאכלי ים בפלורידה. אחיה משרת בצבא האמריקאי ואחותה גרה עם בעלה וילדיהם ליד אטלנטה, ג'ורג'יה, ושניהם עובדים בכנסייה.

היא למדה יחסים בינלאומיים בתיכון "לאסט מיניסטר אקדמי", שם למד שנתיים מעליה אגייאר הכריזמטי, שחקן טניס מצטיין. "התחלנו לצאת כשהייתי שנה לפני סוף התיכון", היא נזכרת, "הוא עמד לעבור לקולג' בדרום קרוליינה. היינו בשני עולמות שונים והחלטנו לסיים את הקשר".

כעבור כחמש שנים נפגשו שוב אצל חברים משותפים והחלו לצאת. הם נישאו אזרחית בדצמבר 2005, וכעבור שנה התחתנו בטקס יהודי. "זה היה טקס משפחתי קטן על החוף במיאמי, רק המשפחה שלו ושלי, וזה היה היום הכי טוב בחיי. היו לנו כל כך הרבה מכשולים בדרך. כבר היינו מאורסים בעבר, והיו לו קצת בעיות עם סמים, הוא היה צריך ללכת לגמילה, האירוסים בוטלו. זו הייתה דרך ארוכה, ואני זוכרת שחשבתי, 'אני לא מאמינה שזה סוף סוף קורה'".

שנתיים אחרי שנישאו החל גומא להתקרב ליהדות, בעקבות מוות של קרובת משפחה. בהמשך פגש את הרב טוביה זינגר מבית חב"ד ביוסטון, התגייר וקרא לעצמו בשם יהודי, יהודה דוביד קפלן. לאחר התלבטות, החליטה ג'יימי להתגייר, ובחרה את השם מיכל אלישבע.

איך את מסבירה את הקשר שלו לישראל?

"הנסיעה הראשונה שלנו לישראל הייתה עוד קודם, ב־2006. גרנו במלון המלך דוד בירושלים, ואני זוכרת שטיילנו בשכונת ימין משה, ירדנו במדרגות וראינו ורדים מקסימים פורחים. פניתי אליו ואמרתי, במין הערת אגב, 'נכון שיהיה נהדר אם נקנה את אחד הבתים כאן?'"

אז זה היה הרעיון שלך, לעבור לישראל?

"תשמעי את כל הסיפור ותראי שלא. זו הייתה סתם הערה, כי חשבתי שהשכונה מקסימה".

כעבור שנתיים, בפברואר 2008, ארז גומא 42 ארגזים ועבר עם אשתו והמשפחה המורחבת לימין משה. הוא אף העביר את קברו של אביו הנוצרי לבירה. "אני לא ידעתי שאנחנו עוברים לארץ", מודה ג'יימי, "בזמן שארזנו, הוא אמר 'ניסע לשישה שבועות'. שכרנו דירה בירושלים דרך חברים שהוא הכיר. בעוד אני אורזת לי ולילדים, וגומא אורז את בגדיו, פתאום אחד העובדים שלנו אומר: 'ג'יימי, כל הארון של גומא ארוז!'"

החיים בישראל לא עשו טוב לג'יימי אגייאר. היא נשארה כאן שנה, ואז שבה לארצות הברית, וחזרה שוב לתקופה קצרה. בינתיים הפך בעלה לדמות מתוקשרת, פצח במסע רכישות נדל"ניות והשקיע יותר מ־4 מיליון דולר בערבויות לטובת מועדון הכדורגל של בית"ר ירושלים. בהמשך חתם על עסקה שלפיה ימסור לקבוצת הפועל ירושלים בכדורסל 1.5 מיליון דולר ויוכל לרכוש אותה בסוף העונה. אגייאר הפך, כמו גאידמק בשעתו – למרות הבדלים עצומים בסגנון ובמניעים – לפטרונה הנערץ של ירושלים. איש חם, ממגנט, פיזי, מחבק.

תרומותיו שיקפו במידה רבה את ערכיו. כך, למשל, תרם לארגון "נפש לנפש" כ־8 מיליון דולר במטרה להעלות את יהודי צפון אמריקה לישראל, העמיד תרומה של חצי מיליון דולר ל"מצעד החיים" באושוויץ ומימן סדרי פסח של חב"ד לתרמילאים ישראלים. "גומא היה בקשר עם הרבה רבנים וארגונים, ולא חשבתי שזה טוב כל כך בשבילו, כך שהתחלנו ללכת בכיוון רע. לא הייתי מרוצה ממה שקורה. הייתי מוטרדת, בודדה, עם שני ילדים ובהיריון, ובהתחלה לא הרגשתי את החיבור לארץ כמוהו".

החיים לא נעשו פשוטים יותר כאשר בינואר 2009 הגיש תומאס קפלן תביעה נגד אחיינו אגייאר בבית המשפט בפלורידה, ודרש 200 מיליון דולר שסבר כי מגיעים לו, לאחר מכירת החברה המשותפת. המתח הנפשי הביא את אגייאר בתחילת 2010 לקריסה. הוא אושפז בכפייה על ידי בני משפחתו, לאחר שסיפר כי יצא לעזה על מנת לשחרר את גלעד שליט, ואף פגש אותו. לאחר האשפוז חזר לפלורידה עם משפחתו.

שלח לי שקט

את השמועות על נסיבות ההיעלמות – למשל, שגומא מסתתר אצל אחותו בהולנד, ג'יימי הודפת. "אלה היו כאלה שקרים! ניסיתי לא להקשיב למה שאמרו. אני לעולם לא צופה בחדשות, אבל אנשים ניסו לספר לי מה נאמר, וביקשתי שלא יגידו. אני לא מאמינה שהוא מסתתר. הלוואי שהוא לא היה עושה את כל הכסף הזה, כי בלעדיו, יש סיכוי שהוא עדיין היה חי. בשבילי ההצלחה שלו הייתה קללה".

מה לדעתך קרה לו? את מאמינה שהוא התאבד?

"מה פתאום? גומא אהב את החיים. אני חושבת שזו הייתה תאונה. הוא יצא לים סוער כי היה חייב להירגע מהמתח. מזג האוויר היה פשוט איום באותו לילה, והגלים היו גבוהים. לפי דו"ח המשטרה משהו לא היה בסדר עם המנוע. הוא כנראה רצה לבדוק את המנוע, נפל מהסירה ולא הצליח לעלות".

היום ג'יימי אגייאר בעיקר רוצה שיעזבו אותה בשקט. היא מבקרת בישראל לפחות אחת לשנה, בקיץ, ובשוק הנדל"ן המקומי תמהים מה תעשה בפנטהאוז בשכונת ממילא המשתרע על קומה שלמה, משקיף אל העיר העתיקה וכולל גג ענק המתאים לאירוח עשרות אנשים.

"לגומא היו מדי פעם התקפות זעם שהכניסו למצוקה את הילדים ואותי. הוא אף פעם לא התכוון, אבל המתח הנפשי שלט בו"
יש לך חברים כאן?

"יש לי חברים בירושלים ובדרום, ובכל פעם שאנחנו בארץ מארחים אותנו לברביקיו. התחושה היא כמו לחזור הביתה".

לאחר היעלמו של אגייאר החלה מלחמת ירושה בין בני משפחתו. אמו, אלן אגייאר, טענה כי בנה נתן לה במתנה שתי דירות פאר בירושלים, וכי סיפר לה שעות לפני היעלמותו כי אשתו ביקשה ממנו להתגרש. ג'יימי, אשתו, הכחישה, ודרשה לרשום את שתי הדירות על שמה. "מעולם לא רציתי להתגרש ממנו", היא אומרת.

איזה קשר יש לך היום עם אלן, אמו של גומא?

"אין לנו קשר בכלל, ולתחושתי היא לא רצתה קשר עם משפחתי. הגענו להסדר כי רציתי להמשיך הלאה. המשפט גזל ממני כוחות נפש בתקופה שבה מוטלת עליי המשימה לגדל את ילדיי ללא אביהם. ההליכים המשפטיים נמשכו כשנתיים, עורכי הדין בארצות הברית עלו מיליוני דולרים. הדרך היחידה להפסיק את הסיוט הזה הייתה בפשרה".

איזה זיכרון את נוצרת מהחודשים האחרונים בחייו?

"חודשיים לפני שהוא נעלם נכנסתי לאחד מחדרי השינה אצלנו והוא שכב על המיטה ובכה, מה שלא קרה לו הרבה. אמרתי לו 'זה לא שווה את זה. פשוט תן הכל לדוד שלך, את הכסף נוכל להתחיל להרוויח מחדש'. באמת הרגשתי ככה. לגומא היו מדי פעם התקפות זעם שהכניסו למצוקה את הילדים ואותי, ואולי גם את דודו. הוא אף פעם לא התכוון, אבל המתח הנפשי שלט בו. אני לא מאשימה את הדוד שלו. עצוב לי שהם לא סגרו ביניהם מעגל".

ואת נותרת עם סימני שאלה?

"האמת היא שכשהוא לא הגיע הביתה אחרי כמה שעות, ידעתי בלבי שלא אראה אותו יותר. פשוט ידעתי".

_______________________________________________________

עוד באנשים: