ההורים דוחפים אתכם ללמוד רפואה או ראיית חשבון, המינוס בבנק לוחץ, ואתם מצדכם רק חולמים לומר את שתי המלים המתוקות בתבל - "עשיתי אקזיט"? מזל טוב, אתם ישראלים ממוצעים. אבל הדרך למיליונים לא חייבת לעבור דרך מסכת הייסורים של לימודים ממושכים, כניסה לחברה ממוסדת ובניית מוניטין מן היסוד. נראה כי הייחול הקולקטיבי בימינו הוא כסף קל, כזה שמגיע בלי הצורך להתגורר תקופה בתוך משרד קטן ואפרורי.

גם במקרה הזה היו אנשים שהצליחו לעקוף את המרוץ ולצחוק כל הדרך אל הבנק באמצעות המצאת חידושים המהלכים על הגבול הדק שבין מטופש להפליא וגאוני להחריד. קבלו שמונה המצאות שהגדירו מחדש את גבולות היצירתיות האנושית, והן לא מותירות לנו ברירה אלא לשאול: איך, לעזאזל, לא חשבנו על זה קודם.

1. אין חיה כזאת: ה"פט רוק"

ה"פט רוק" (Pet Rock) הגיחה לחיי האמריקאים במהלך שנות ה- 70 של המאה הקודמת ונתנה מענה משעשע להורים שרצו להעניק לילדיהם חיית מחמד שלא צריך להוציא לטיול, או שאפשר לתת במתנה לקולגה במשרד. אבן המחמד הומצאה על ידי תקציבאי פרסום וקופירייטר בשם גארי דל, שישב עם חבר בבר ושמע אותו מתלונן על חיית המחמד שהוא מגדל בבית.

חיית המחמד החליפית שהמציא דל הגיעה באריזת קרטון עם לוגו דקורטיבי וכללה מצע קש שעליו נחה האבן. החבילה גם הכילה קישוטים שונים שאפשר היה להדביק על האבן וספרון הדרכה שפירט ברצינות תהומית כיצד ניתן לאלף כהלכה את האבן ולהורות לה לתת יד או לשבת.

עלות הייצור הזולה גרמה לכך שהאבן התפשטה ברחבי ארצות הברית באותה מהירות שבה סרטונים ויראליים נפוצים היום. היא נמכרה ביותר ממיליון וחצי יחידות והפכה את דל למיליונר. ב-2012 הוצעו האבנים למכירה מחודשת תחת בעלים חדשים.

ה"פט רוק". אפשר לאלף אותה ולהגיד לה "ארצה!"
ה"פט רוק". אפשר לאלף אותה ולהגיד לה "ארצה!"

2. לקשט את הקרוקס: "ג'יביטז"

מכירים את הכפתורים המצוירים שתוקעים בחורים של הקרוקס? ובכן, יש להם שם – "ג'יביטז" (Jibbitz) – וגם אמא ואבא - שרי וריץ' שמלצר - שגרמו להם להצליח.

הרעיון הגיע למשפחה לאחר שהאם שיחקה עם שלוש בנותיה במרתף הבית ושידרגה לאחת הבנות את נעלי הקרוקס באמצעות הוספת אבני חן וכפתורים שהיו לה במגירה. האב קלט שיש כאן פוטנציאל מסחרי, ובתוך זמן קצר כבר היו ההורים עסוקים בהקמת החברה הביתית, ג'יביטז, שפעלה ממרתף ביתם ומכרה כפתורי קישוט בעלות של דולרים ספורים. שרי שמלצר הייתה אמונה על הפן היצירתי, ובעלה היה אחראי לצד העסקי. לא לקח זמן רב עד שאחד ממנהליה של חברת קרוקס הבחין בעיצובים הייחודיים על נעליה של אחת הבנות ומסר לה כרטיס ביקור בליווי בקשה: "תגידי לאמא שלך שתתקשר אליי".

ג'יביטז נמכרה לקרוקס ב-20 מיליון דולר. שרי שמלצר משמשת מאז דוגמה לאישה שהצליחה להפוך תחביב לעסק המגלגל מיליונים.

הקישוטים של "ג'יביטז". הכול התחיל במרתף (צילום: gettyimages)
הקישוטים של "ג'יביטז". הכול התחיל במרתף (צילום: gettyimages)

3. איזו בובה: ה"ביני בייביז"

ה"ביני בייביז" (Beanie babies), צעצועי הבד הקטנים שהוצמדה להם תגית של לבבות, הכניסו מיליונים לממציא שלהם, ט.י וורנר, והיו אורחים מבוקשים בחדרי ילדים מסביב לעולם מאז שנות ה-90. סוד קסמן של הבובות הקטנות, שהיו ממולאות בחלקיקי פלסטיק ועטופות בפרווה נעימה, היה טמון בעובדה שבתחילת הדרך הן היו קשות להשגה ויצאו במהדורות מוגבלות, מה שהעלה את רף הביקוש. שנים מאוחר יותר פנתה לוורנר אישה בשם לינה טרביאדי וייעצה לו לתת טאץ' אישי משמעותי לבובות הקטנות: להוסיף תאריך לידה לכל בובה וגם שיר קצר שיתמצת את נפשה הפרוותית על גבי התגית.

הבובות הושקו במספר מהדורות שונות, ובין היתר צורפו בגרסאות מיניאטוריות לארוחת ילדים במקדונלדס. שוויו של המייסד וורנר הוערך ב- 2.6 מיליארד דולר. מכיוון שהוא לא הביא ילדים לעולם, אין דור המשך שייהנה מאימפריית הצעצועים שבנה. מצד שני, ייתכן שלא יישאר לו יותר מדי, שכן בשנתיים האחרונות מתנהלים נגדו הליכים משפטיים בחשד להונאת מס.

 וורנר וה"ביני בייביז". עשה 2.6 מיליארד דולר (צילום: gettyimages)
וורנר וה"ביני בייביז". עשה 2.6 מיליארד דולר (צילום: gettyimages)

4. עשה בית ספר: עמוד מיליון הדולרים של אלכס טיו

לפני עשר שנים ישב אלכס טיו בביתו שבברמינגהם ושבר את הראש בשאלה איך יממן את לימודי מינהל העסקים שאליהם נרשם. בתוך זמן קצר הוא עשה היסטוריה אינטרנטית שראויה להילמד באוניברסיטה. טיו, אז בן 21, פתח עמוד אינטרנט עם גריד בגודל 1,000 על 1,000 פיקסלים ומכר אותו לציבור במחיר של דולר לכל פיקסל, כשכל אדם יכול היה לבחור מה הוא רוצה לפרסם.

העמוד עמד ביעד בתוך זמן קצר, בעיקר בזכות הפיקסלים שהוצעו למכירה באמצעות אי-ביי. טיו הצליח להשיג את רף מיליון הדולרים וגם להשאיר לעצמו כמה אלפים בכיס לטובת בזבוזים בקפטריה. אנחנו היינו נותנים לו תואר כבר על היום הראשון.

ראיון עם אלכס טיו

5. שמיכה עם שרוולים: ה"סנאגי"

לא ייתכן שגלשתם באתר קופונים בלי להיתקל ב"סנאגי" (Snuggie) - השמיכה שמהווה את שיא החדשנות עבור בטטות כורסה: מדובר בשמיכת פליז, שעליה תפורים שרוולים שמעניקים מקסימום חמימות מול המרקע בליל חורף קר.

השמיכה החלה לכסות את האמריקאים ב-2007 , בעיקר בזכות שרשרת פרסומות ששודרו ללא הפסקה במהלך תכניות אירוח בשעות היום, וקמפיינים אגרסיביים בערוצי הקניות. הנה פרסומת לדוגמה:

על פי דיווחים, ה"סנאגי" הצבעוני הצליח להכניס לממציא שלה, סקוט בוילן, כ-200 מיליון דולר. לא מעט אמריקאים החלו לעסוק בפעילויות הערצה של ממש לכבוד ההמצאה, שזכתה לכינוי "החלוק ההפוך": בין השאר, הוקמו קבוצות של אנשים שנפגשים במקומות ציבוריים כשלגופם השמיכה, וגם באינטרנט נפתחו מועדוני מעריצים.

 פרסומת ל"סנאגי". במיוחד לבטטות כורסה
פרסומת ל"סנאגי". במיוחד לבטטות כורסה

6. היה להם יום יפה: הסמיילי עם הברכה

מכירים את הסיפור הישן על האמן שצייר סמיילי בהזמנה מחברת ביטוח, הרוויח עליו 45 דולר ושקע בתהומות הנשייה בזמן שהציור שלו דהר קדימה וגרף מיליונים?

פרק נוסף בהיסטוריה של הסמיילי התרחש בשנות ה- 70, כשהאחים מיורי וברנרד ספיין צירפו לסמיילי את הברכה Have a nice day (שיהיה לך יום נחמד). הפרצוף עם הברכה הודפסו על מיליוני ספלים, כוסות, סיכות ומדבקות, נמכרו ב-50 מיליון וריאציות, לפי ההערכות, וכמובן הוסיפו נתח נאה להון של האחים היזמים.

 הסמיילי עם הברכה ליום יפה. אחת מ-50 מיליון וריאציות
הסמיילי עם הברכה ליום יפה. אחת מ-50 מיליון וריאציות

7. מעשה בקפיץ: "ה"סלינקי"

מהנדסים מוכשרים יכולים לעשות כסף טוב, ומהנדס אמריקאי יצירתי בשם ריצ'רד ג'יימס עשה הרבה כסף בשנות ה-40. ג'יימס היה מהנדס מכונות ששיחק בנוסחאות פיזיקליות וגרם בעזרתן לקפיץ לרדת ממדף המעבדה אל שולחן העבודה ומשם לרצפה. הניסוי נעשה במסגרת עבודתו המדעית, אבל ג'יימס הבין שהקפיץ הדינמי יכול להסב שעשוע ולהפוך לצעצוע מסחרי. השם שניתן לו היה "סלינקי" (Slinky).

ההשקעה הראשונית נעשתה על ידי ג'יימס ואשתו: הם השקיעו 500 דולר לייצור מספר קטן של דגמים עשויי מתכת, ואלה נחטפו מהמדפים. בעשרות השנים הבאות נמכרו 300 מיליון. עם הזמן נעשו שינויים בסלינקי הראשוני, והוא החל להופיע בחדרי משחקים כשהוא עשוי פלסטיק ניאוני זוהר, או עטוף בבובת פלסטיק של כלב תחש (צעצוע שכיכב בסרט "צעצוע של סיפור"). הסלינקי מצא את דרכו הקפיצית גם למעבדות של נאס"א ולכיתות לימוד ברחבי העולם בניסיון להדגים את החוקיות המשונה שג'יימס הצליח לרקוח לפני עשורים רבים. ב-2002 הפך לצעצוע הרשמי של מדינת פנסילבניה שבארצות הברית, שבה הוא הומצא.

 ה"סלינקי". אפילו במעבדות של נאס"א התרשמו (צילום: thinkstock)
ה"סלינקי". אפילו במעבדות של נאס"א התרשמו (צילום: thinkstock)

8. חג מולד שמח: המכתבים של סנטה קלאוס

נסיים עם יזם אמריקאי בשם ביירון ריס, שהיה ילד טוב במיוחד ב-2002, ולכן סנטה קלאוס העניק לו מתנה מיוחדת לכבוד חג המולד - עסק חדש שעתיד לעשות מיליונים. ריס החליט לנצל את האגדה עתיקת היומין, לפיה סנטה יושב בקוטב הצפוני וקורא מכתבים הנשלחים אליו מילדים מרחבי העולם, ויצר כתובת פיקטיבית ב"קוטב הצפוני של סנטה", שאליה שלחו הורים את המכתבים של ילדיהם. כעבור זמן קצר קיבל הילד מכתב תשובה, שגרם לו אושר גדול. הילד כמובן לא ידע שהוריו שילמו 9.95 דולר עבור השירות הזה.

ב-13 השנים שחלפו שימח השירות של ריס יותר מ-300 אלף ילדים. אתם יכולים לתאר לעצמכם שגם החגים של ריס עצמו היו שמחים למדי מאז.

 סנטה קלאוס כותב מכתב. תמורת 9.95 דולר הוא יכתוב גם לכם (צילום: thinkstock)
סנטה קלאוס כותב מכתב. תמורת 9.95 דולר הוא יכתוב גם לכם (צילום: thinkstock)

_____________________________________________________________________________________________________

עוד באנשים: