בחורה גדולה בהרבה מהממוצע עומדת ברחוב, יושבת בבית קפה, מסתכלת על בגדים בחנויות, הולכת לים. ובזמן שהיא עושה את כל הפעולות היומיומיות האלה, עוברים ושבים נועצים בה מבטים. מבטים מסוקרנים, מבטים ביקורתיים, משועשעים, נגעלים והכי הרבה – מבטים מלאי בוז. כאילו בעצם היותה שמנה היא נחותה מהם, כבודה הפקר והיא ראויה לביקורת.

את סדרת התמונות האלה צילמה היילי מוריס־קאפיירו, והיא גם זו שמצולמת בהן. העיתונות האמריקאית כינתה אותן עוצמתיות, מהפנטות ושוברות לב. אין ספק שכדי לצלם אותן, בפרויקט שנקרא Wait Watchers (משחק מילים על "שומרי משקל" ועל מי שנועצים מבט), היא נדרשה לאומץ לב שלרובנו אין. בעיקר אם כמוה, אנחנו שייכים לאוכלוסייה שלא ממש מתאימה לדגם היופי המקובל והנערץ.

הצלמת האמריקאית בת ה־38, העומדת בראש המחלקה לצילום בקולג' לאמנויות בממפיס שבטנסי, אומרת כי למרות שכילדה סבלה מאנורקסיה, בעיות בתפקוד בלוטת התריס שלה גרמו לה להשמנה בגיל הנעורים ומאז היא מרגישה שגודל הגוף שלה קובע במידה רבה את מקומה ומעמדה בחברה.

הפעם הראשונה שבה שמה לב שהיא מרגישה מאוד לא בנוח בגלל גודל הגוף שלה הייתה כשעבדה על סדרת צילומים קודמת. היא לקחה איתה את המצלמה כשיצאה לחופשה, ובכל פעם שהסביבה נראתה לה מעניינת מבחינת הנוף או התאורה היא צילמה דיוקן עצמי. כשבחנה את התמונות מאוחר יותר, גילתה ברקע עוברים ושבים שמביטים בה בלעג. פה ושם היא גם שמעה הערות ארסיות שאנשים זרים לא ממש טרחו להסוות. בפעם הבאה שהציבה את המצלמה, זה כבר היה במטרה ללכוד את המבטים האלה ולהניח לתמונות לדבר בעד עצמן.

היא הציבה את המצלמה על חצובה במקומות הומים ופנתה לעסוק בעניינים פשוטים, החל באכילת גלידה וכלה בעצירת מונית או דיבור בטלפון. היא צילמה אלפי תמונות, שהיא רואה בהן ניסוי חברתי. "אני לא בטוחה שכל מי שנראה בתמונות מעביר ביקורת על איך שאני נראית", היא אומרת בשיחת וידאו שניהלנו איתה. "אני לא יודעת מה בדיוק הם חושבים, כי לא עצרתי אותם ולא שוחחתי איתם. אני חושבת שמרבית האנשים הגדולים חווים הרבה ביקורת בציבור, משום שאחרים מניחים שהם טיפשים ועצלנים".

ואנשים מרגישים חופשיים לומר להם את זה בפנים.

"מניסיון, אני יודעת שאנשים חושבים שמשקל עודף זה משהו שאפשר לשלוט בו בקלות ולכן מעניקים לאחרים עצות איך לרזות, גם אם איש לא ביקש את זה מהם. הם גם משוכנעים שאם הם יגרמו לך להרגיש לא טוב עם זה שאת שמנה, את 'תצליחי ותרזי'".

איך את מתמודדת עם זה?

"אני ממשיכה לצלם ולצלם".

סדרת התמונות (שניתן לראות באתר שלה) הופכת בימים אלה לספר, אחרי שהצליחה לגייס סכום כסף בשיטת "מימון המון". העיתונות האמריקאית רואה בה חיילת בצבא הלוחם בתופעת הוקעת השמנים, אבל מוריס־קאפיירו לא מעוניינת בתארים מיליטנטיים כאלה. לה חשובה האמנות, היא אומרת.

"העיקר זה לעורר את הנושא לשיחה, להניח לצופים לשאול שאלות, להכריח אותם לדבר על מה שהם רואים בתמונות, על זה שאנחנו בונים לאדם זהות שלמה על סמך מראה – משקל, צבע עור, הבגדים שלו".

היא כבר עובדת על סדרת צילומים חדשה בשם "שיפור עצמי", שעתידה להיות מוצגת באפריל 2015. הסדרה הזו נולדה בעקבות התגובות לצילומיה. "אנשים טענו שאם הייתי מתעמלת יותר או מתלבשת אחרת, מתאפרת ומטפחת את עצמי, לא הייתי נתקלת בעוינות ברחוב, אז התחלתי לעשות את מה שהציעו לי", היא אומרת. התצלומים החדשים, שבהם היא נראית מתעמלת, למשל, זוכים בדיוק לאותם מבטי בוז.

זה לא קל. מה גורם לך להמשיך?

"הרבה אנשים אמרו שבעיניהם אני אמיצה ושהאמנות שלי עוזרת להם בדרכים שלא תיארתי לעצמי שיעזרו. מישהי כתבה לי שבזכותי היא העזה לשים תמונת פרופיל שלה ברשת, ושתיארתי בדיוק את מה שעובר עליה. זה משמח, כי אני מקווה לעורר השראה ולשמש קול לכל מי שמרגיש אאוטסיידר בגלל איך שהוא נראה".

יש לך עצה טובה למי שבכל זאת נבוכה כשזרים מעירים לה או מסתכלים עליה ככה?

"להתמקד בלאהוב את עצמך ולקבל את גופך כמו שהוא. זאת התרופה היחידה. זה לקח לי הרבה שנים, אבל בסופו של דבר למדתי לחיות עם עצמי בשלום ובאהבה. אם את מחליטה לרזות או להשתנות, תקפידי לעשות את זה רק כי זה מה שאת רוצה, ולא בגלל שמישהו אחר תובע את זה ממך".

ומה קורה ברחוב לאשה רזה?

גם שושנה רוברטס בחנה את תגובות העוברים ושבים לגופה. היא אמנם לא שמנה, אלא שחקנית אמריקאית, שהתפרסמה (מאוד!) כשהעלתה לרשת את הסרטון שתיעד עשר שעות שוטטות שלה ברחובות ניו יורק. עומס ההערות, הקריאות, השריקות וההצעות הלא נעימות שקיבלה מגברים, היה מדהים.

הסרטון עורר תגובות מכל הסוגים. היו שנדהמו מעוצמת הלחץ והמתח שנשים נאלצות להתמודד איתם בסתם יום של חול, אחרים טענו כי העריכה מגמתית והעצימה את התופעה, וכי למעשה מדובר בגברים שפה ושם התפעלו מיופיה, ואין סיבה להיבהל. היו גם הרבה מכתבי שנאה ואיומים.

רוברטס, בראיונות שונים, הדגישה שהסרטון דווקא לא כולל את ההטרדות הבאמת גסות רוח, ההצעות המגונות והאיומים שקיבלה כשניסתה להתעלם מגברים שדיברו אליה בגסות ברחוב. לרוברטס, אגב, יש חגורה שחורה בקראטה (אבל היא לא עשתה ביכולות שלה שימוש בסרטון).

_________________________________________________________________________________________________________

עוד באנשים: