"אף פעם לא ייחסתי עניין מיוחד למספר 13. ההורים שלי אמרו שאמונות טפלות הן שטות מוחלטת, וגם כשהתפרסמו סיפורים מפחידים הקשורים למספר הזה, כמו הסיפור על התרסקות מטוס ביום שישי ה־13 בחודש, זה לא עשה רושם על אף אחד אצלנו בבית. אדרבא, ידעתי שהמספר 13 נחשב אצל היהודים כמספר של מזל, אבל גם זה לא היה נושא להתייחס אליו.

"כשהייתי ילדה קטנה קנו הוריי דירה חדשה בנתניה, בבניין דירות בכיכר העצמאות. ביום שנכנסנו לדירה, אני זוכרת שהוריי נעמדו מול הדלת מבולבלים ונבוכים. דירה מספר 13 היה כתוב עליה, בעוד הם היו משוכנעים כי קנו את דירה מספר 12. התעלומה נפתרה זמן קצר לאחר מכן, כאשר גילינו שהשכן שלנו, דוקטור ממוצא פרסי, נכנס לגור בבניין שבוע קודם לכן והחליף את מספר הדירה שלו 13, במספר הדירה שלנו 12. הוא לא היה מוכן לגור בדירה מספר ‭.13‬ מאז, כל החיים גרנו בדירה מספר 13.

"בנובמבר שנת 2000 נסעתי לעבודתי, כמו בכל יום. המשרד שלי נמצא ברחוב היצירה באזור הבורסה ברמת גן, מקום הומה ופקוק בדרך כלל, אבל באותו בוקר ירד גשם זלעפות והסביבה הייתה ריקה מאדם.

"השעה הייתה שמונה וחצי בבוקר, כשנזכרתי שאני צריכה להוציא כסף מהכספומט. נעצרתי מול בנק דיסקונט, וחניתי בדאבל פארקינג. הכספומט של הבנק נמצא מתחת לבניין 'נועם', השייך לאחת ממשפחות היהלומנים הגדולות בארץ.

"תוך כדי הליכה לעבר הכספומט ראיתי בזווית העין בחור צעיר שמדבר בטלפון הסלולרי ומתקדם גם הוא לעבר הכספומט, מצד שמאל שלי. תהיתי מי מבינינו יגיע ראשון. זירזתי את צעדיי, והצלחתי. הגעתי לפניו. הבחור היה לגמרי מרוכז בשיחה.

"שנייה לפני שהגעתי לכספומט, ממש בצעד האחרון שלי, ראיתי מזווית העין משהו ענק נופל מן השמיים. אין לי הסבר מה קרה, אבל הרגשתי משהו מוזר שגרם לי להעיף למעלה רבע מבט ולראות גוש עצום עושה את דרכו אליי. ממש בשנייה האחרונה הספקתי לדחוק את עצמי לתוך הגומחה של הכספומט, אבל הבחור עם הטלפון, שהתקרב אליי, לא הספיק לברוח. שמעתי פיצוץ אדיר של זכוכיות מתנפצות, וכשהסתובבתי ראיתי אותו שוכב על המדרכה, מכוסה בדם ובשברי זכוכיות, והוא ממלמל המום 'מה קרה? מה קרה?'.

"הסתכלתי מסביב והבנתי שזכוכית גדולה, מסיבית מאוד, נפלה והתרסקה עליו. הורדתי את הז'קט שלי ונשארתי בגופייה. חבשתי לו את הראש בז'קט כיוון שהוא דימם באופן רציני, וגררתי אותו מהמדרכה לתוך הבנק. הכנסתי אותו פנימה וצעקתי שיזמינו אמבולנס ומשטרה.

"הבחור חטף את כל הזכוכית על הראש. כל הפנים שלו היו מכוסות בדם והוא היה פצוע בכל גופו. ישבתי לידו עד שהאמבולנס הגיע וניסיתי להרגיע אותו. בתוכי רעדתי מפחד, אבל ריחמתי עליו, הוא היה המום לגמרי.

"האמבולנס הגיע די מהר, הפרמדיקים התחילו לטפל בבחור, ואני לקחתי את הז'קט שלי, שהיה ספוג בדם ובגשם, ונכנסתי לאוטו שעדיין חנה בדאבל פארקינג והיה מכוסה כולו בשברי זכוכית. הייתי צריכה להפעיל את המגבים רק כדי לראות משהו. אחרי שהחניתי את הרכב נכנסתי למעלית מלאה אנשים, שהסתכלו עלי כמו על מטורפת. גופייה דקה לגופי וז'קט ספוג דם בידי.

"כמה שעות לאחר מכן שבתי למקום האירוע. רציתי לדעת מה בדיוק קרה שם. נכנסתי לתוך הלובי של הבניין, אבל לא נתנו לי לדבר עם אף אחד או לעלות למעלה. רק מהשומר הבנתי שמישהו פתח חלון בקומה ה־13 והחלון פשוט נפל החוצה. מדובר בחלון ענק, לפחות שני מטר על שני מטר, עשוי מזכוכית עבה מאוד. גיליתי גם שאף אחד לא ירד לבדוק מה קרה לבחור או מה התרחש למטה למרות שהאנשים בבניין ראו את האמבולנס והמשטרה. הבחור נותר בחיים, אני נתתי עדות במשטרה, אבל האשמים לא הובאו לדין.

"מאז אותו בוקר, במשך שנים רבות, רעדתי תמיד כשהתהלכתי מתחת לבניינים גבוהים. הסתכלתי קודם כול למעלה, כדי להיות בטוחה שלא ייפול עליי משהו. רק אחרי הרבה שנים נזכרתי שהחלון המדובר נפל מקומה מספר 13. מספר מזל. או שלא".

השורה התחתונה:

"אני ממשיכה לדבוק בדבריהם של הוריי שלימדו אותי לא להאמין באמונות טפלות. גם המקרה הזה לא שינה את דעתי, שבחיים אין שום דבר חוץ ממזל. יש אחד שזוכה בטוטו, ויש אחד שנופל עליו חלון".

__________________________________________________________________________________________________________________________________________

ומה הסיפור שלכם?

אם גם לכם יש חוויה מיוחדת שעברתם, אירוע שאתם מתים לשתף בו אחרים, או משהו אישי ששמרתם בבטן ועכשיו אתם מוכנים לספר עליו- צלצלו אלינו ל: 03-6386951 או שלחו מייל: farkash33@gmail.com

____________________________________________________________________________________________________________________________________

לכל אדם יש סיפור: